בן יהוידע על מנחות כז.

אַרְבָּעָה מִינִין שֶׁבַּלּוּלָב. שְׁנַיִם מֵהֶן עוֹשִׂין פֵּרוֹת, וּשְׁנַיִם מֵהֶן אֵינָן עוֹשִׂין פֵּרוֹת (ויקרא כג, מ) . נראה לי בס"ד העושים פירות הם לולב ואתרוג שהם אחד אחד כי בעלי תורה ובעלי מצות שעושין פירות יש להם 'לב אחד' לכן ראשי תיבות ל וּלָב אֶ תְרוֹג ל"א שהוא ראשי תיבות לֵ ב אֶ חָד. ואותם שאין עושין פירות הם שנים ושלשה כי יש להם כמה לבבות שנים ושלש וראשי תיבות עֲ רָבָה הֲ דַס הוא ראשי תיבות עַ ם הָ אָרֶץ וסופי תיבות ה"ס [עֲרָבָ ה הֲדַ ס ] לשון שתיקה שאין פיהם פתוח בדברי תורה. גם לולב כנגד בעלי תורה ואתרוג כנגד בעלי מצות לכן לולב גבוה מכולם כי תלמוד תורה גדולה מכולם והדס כנגד הבטלים מן דברי תורה וערבה כנגד הבטלים ממצות. גם עוד תפס כנגד צדיקים שני מינין לולב כנגד אנשים ואתרוג כנגד נשים וכן בהפך תפס הדס כנגד אנשים וערבה כנגד נשים. ומה שאמר ' שֶׁיִּהְיוּ זְקוּקִין אֵלּוּ לְאֵלּוּ ' נראה הכוונה אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא (קהלת ז, כ) אך יעריך השם יתברך הצדיקים לגבי החוטאים ונראין צדיקין גמורים שאין בהם חסרון על דרך שכתבו המפרשים ז"ל על פסוק כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל (הושע ט, י) ונמצא זקוקין הצדיקים לאלו החוטאים שהם נשלמים מחמתן וכיון דהצדיקים נראו שלמים וגמורים אז כדאי הוא זכותן להגין בעד הרשעים ולסלק הרעה לגמרי שלא תבא ונמצא החוטאין צריכין לאלו הצדיקים. ומה שאמר ' וְכֵן יִשְׂרָאֵל בְּהַרְצָאָה עַד שֶׁיְּהוּ כֻּלָּן בַּאֲגֻדָּה אַחַת ' מפרש רש"י צדיקים ורשעים ונראה לי אַחַת [409] גימטריא הַזַּכָּאִים וְרָעִים [409] וזהו 'אֲגֻדָּה אַחַת' רצונו לומר אגודה של זכאים ושל רעים.