בן יהוידע על מגילה ג:

מְלַמֵּד שֶׁלָּן בְּעוּמְקֵהּ שֶׁל הֲלָכָה. נראה לי בס"ד בחלק הלימוד מקדש האדם את פיו, ובחלק המעשה מקדש הידים שלו, והלומד תורה לשמה דהיינו שלומד על מנת לעשות הרי זה מקדש הפה והידים ביחד, יען כי כיון דלומד כדי לעשות מעלין עליו כאלו עשה עתה בידים, ונמצא נתקדשו הפה והידים ביחד, וכל זה נרמז במלוי אותיות הֲלָכָה כזה: ה" י ל מ " ד כ" ף ה" י , דאותיות המלוי המה אותיות 'פ' ידים' ויהושע קבע לימוד התורה כראוי שהוא לימוד על מנת לעשות הנקרא תורה לשמה, נמצא נתקדשו בזה הפה והידים שרמוזים בעומק אותיות הֲלָכָה, כלומר במלוי אותיות הלכה, כי המילוי הוא עומק הפשוט. ועוד נראה לי בס"ד תוך אותיות הֲלָכָה יש אות למ"ד ואות כ"ף וידוע דאות למ"ד רומז ללימוד התורה, ואות כ"ף רומז לחלק המעשה, ויהושע ע"ה עשה בחכמה שקבע להם לימוד התורה באותה הלילה בהלכות קרבנות תמידין ומוספין, ונמצא בזה יצאו ידי חובה בשתים שהוא עסק התורה וגם מצות קרבנות, דכל הקורא בפרשת עולה כאלו הקריב עולה (מנחות קי.) , וזהו שאמר לָּן מִתּוֹךְ עוּמְקֵהּ שֶׁל הֲלָכָה כלומר שתי מצות הרמוזים בתוך אותיות הלכה שהם אות למ"ד ואות כ"ף שבהם רמוז לימוד וקרבנות.

אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אֻנַּיָּא: גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה יוֹתֵר מֵהַקְרָבַת תְּמִידִין שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ה, יד) 'עַתָּה בָאתִי'. קשה למאי אצטריך להביא הא מאחר דהוכיח כן מדברי המלאך שאמר על שֶׁבְּעַתָּה בָאתִי (יהושע ה, יד) דתלמוד תורה עדיף? ונראה לי בס"ד דמדברי המלאך ליכא הוכחה גמורה, דאפשר לומר הקרבת תמידין עדיף מן תלמוד תורה, ומה שאמר על שֶׁבְּעַתָּה בָאתִי מפני דביטול תורה עשו אחר ביטול התמיד וכיון דהוה תרתי בידם נענשו על האחרון דהוי כננס על גבי ענק, ולכך הביא דאמר רב שמואל דקאמר להדיא גדול תלמוד תורה דמשמע דלית ליה האי סברא לומר דנענשו על ביטול תלמוד תורה משום דהוי כננס על גבי ענק.