בן יהוידע על מגילה כו.

וּלְפִיכָךְ זָכָה בִּנְיָמִין וְנַעֲשָׂה אֻשְׁפִּיזְכָאן לַשְּׁכִינָה. נראה לי בס"ד כי בנימין ראה ברוח הקודש שיהיה בחלקו בית המקדש ובית קודש הקדשים ורק המזבח יהיה ברצועה של יהודה והיה מצטער על הרצועה, ובעבור צערו זכה שגם בית שני וגם בית שלישי יבנו בחלקו במקום בית ראשון אף על גב דמן הראוי שיבנה בית שני במקום אחר מאחר דבית ראשון טמאוהו שהכניסו בו עצמו עבודה זרה ושפכו בו דמים, עם כל זה בעבור צערו זכה שיהיה אושפיזכן לשכינה, שגם בית שני ובית שלישי יהיו בחלקו במקום בית ראשון ולא נסתלקה שכינה מחלקו כאשר נסתלקה משילה שהיא חלק יוסף הצדיק ע"ה. ובזה יובן מה שהביא הפסוק (דברים לג, יב) 'וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן' והוא כי ידוע שבית ראשון היה בזכות אברהם אבינו ע"ה שקראו 'הַר' (בראשית כב, יד) , ובית שני בזכות יצחק אבינו ע"ה שקראו 'שָׂדֶה' (בראשית כז, כז) , והם אברהם דרועא ימינא ויצחק דרועא שמאלא, והם כתף ימין וכתף שמאל, אך בית שלישי שיבנה בב"א [במהרה בימינו אמן] יהיה בזכות יעקב אבינו ע"ה שהוא סוד גופא העומד בין הכתפיים ולכן הוא חי כנגד חוט השדרה שיש בו ח"י חוליות. ולזה אמר 'וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן' רוצה לומר לא מבעיא בית שני שהוא כנגד כתף שמאל אלא גם בין כתפיו שהוא בית שלישי, שהוא כנגד גופא בין הכתפיים, גם כן שכן אצלו.

אֵין מַשְׂכִּירִין בָּתִּים בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם, לְפִי שֶׁאֵינָן שֶׁלָּהֶם. הטעם שלא נתחלקה ירושלם לשבטים מפני שהיא מכוונת כנגד ירושלם של מעלה ומחוברת אליה וכמו ירושלם של מעלה יד כל ישראל שוים בה כן ירושלם של מטה. ובזה יובן הפסוק (תהלים קכב, ג) 'יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה' היא ירושלם של מטה, היא כְּעִיר ירושלם של מעלה אשר חִיבְּרָהּ לָּהּ יַחְדָּו ששם יד כל ישראל שוה ומחוברים יחד. והעדות זו ניכרת בזמן ששם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ, שהוא זמן עליית הרגל שאין משכירין בתים בירושלם.