בן יהוידע על מכות יב.

טוֹעֶה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת אֶלָּא 'בֶּצֶר' וְהוּא גּוֹלֶה 'לְבָצְרָה'. נראה הכונה שיתלבש באדם רע ממין שלו כאשר נתלבש בנחש והסית את חוה וכאשר נתלבש בהמן לפי דברי הזוהר הקדוש והולך לבצרה והנה אם היה גולה לבצר הגם דהיה טועה בשתים מכל מקום אפשר שתסתפק הארץ פן יהיה נקלט בה יען כי 'בֶּצֶר' עיר מקלט היא אך כשגלה לבצרה ודאי לא תוכל שאתו כי 'בָּצְרָה' מעיקרה אינה עיר מקלט. והנה 'בֶּצֶר' היא בת שלש אותיות אבל 'בָּצְרָה' היא בת ארבע אותיות. ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ (משלי ל, כא) תַּחַת רצונו לומר מקום מלשון 'וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו' רצונו לומר במקומו וזה במקום שָׁלוֹשׁ זו 'בֶּצֶר' רָגְזָה אֶרֶץ פן יהיה נקלט בה כי היא עיקרה עיר מקלט אבל תַּחַת אַרְבַּע זו 'בָּצְרָה' שהיא בת ארבע אותיות לא תרגז הארץ כי שם ברור לה שֶׁלֹּא תוּכַל שְׂאֵתוֹ דהיא אינה עיר מקלט מעיקרא ומפרש הכתוב על מי אני אומר כן? ואמר תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ זה שרה של אדום שהוא עבד כי ימלוך ואשתו פלונית שִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ . ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב עוד כֹּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן וְכֹל הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע (ויקרא יא, מב) כלומר הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן זה נחש הקדמוני וְכֹל הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע זה פלוני שהוא שרה של אדום שהולך 'לְבָצְרָה' שהיא בת ארבע אותיות ואינו הולך 'לְבֶצֶר' וגם שמו [סמא־ל] הוא ארבע אותיות, עַד כָּל מַרְבֵּה רַגְלַיִם זה יצר הרע שדרכו להכשיל יותר בעונות שאדם דש בעקביו לְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ הם שאר כוחות טומאה לֹא תֹאכְלוּם רצונו לומר לא תדבקו בהם להנות מהם ומעצתם כִּי שֶׁקֶץ הֵם ואתם טהורים וקדושים!