בן יהוידע על קידושין פב.

שֶׁאֵין אֻמָּנוּת שֶׁאֵין בָּהּ עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת. נראה הכונה לפעמים כל האומנים יהיו עניים מפני שאין הרווחה לבני אדם בעסק שלהם כראוי כדי שיביאו להם עסק מלאכה ולכן האומנים בטלים ומוזלין בשכר מלאכתם חצי הערך ועם כל זה אין נמצא להם עסק מלאכה ולעת כזאת האומנות יש בה עניות ולפעמים יהיו האומנים עשירים כי יש הרוחה בעולם לבני אדם בעסק משא ומתן שלהם וגם מצד שדות וכרמים שלהם וכיון דהרווחתם רבה מביאים לאומנים עסק של מלאכה לעסוק בשבילם ובשביל ביתם ומחמת רבוי הנצרכים אשר מבקשים מהם עסק מלאכה הרבה מוסיפים שכר מלאכתם על חד תרין ויתעשרו.

טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים לַגֵּיהִנֹּם. נראה לי בס"ד הרופא שאינו פקח ומומחה לא יסמוך על דעתו לתת סמים חריפים ותקיפים אלא יתן סמים קלים פשוטים אשר אם לא יועילו ודאי לא יזיקו ואם כן אין תקלה יוצאה מסיבתו ואם יכבד חליו של חולה מאיליו יכבד ולא יגיע לו נזק מן הסמים שנותן לו לשתות. אבל רופא שהוא בקי ומומחה סומך סומך על דעתו ונותן סמים חריפים ותקיפים לעשות בהם מלחמה עם החולי של החולה לגרשו בעל כרחו ולפעמים ישנה לתת סם שיעור יותר ממה שצריך לחולה לפי מזגו וכוחו ומחמת חריפות ותוקף הסם יזיק לו. ועוד לפעמים ישגה בעיקר החולי ויתן סמים דלא שייכי לאותו החולי של החולה ואז יזיק הסם אליו ויהיה סיבה למיתתו בר מינן ולזה אמר טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים קרוב הוא לירד לַגֵּיהִנֹּם בעבור שפיכות דמים של החולים אשר תסובב על ידו.

כָּשֵׁר שֶׁבַּטַּבָּחִים, שֻׁתָּפוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. נראה לי בס"ד הכונה כי הטבחים מביאים משרתים ריקים ופוחזים רעים וחטאים למכור להם הבשר והם מוכרים לישראל עם בשר המותר בשר נבלות וטריפות כדי להרויח ונמצא אלו גורמים מיעוט השפע ומיעוט הפרנסה מישראל כי זה הוא מסיבת אכילת נבלות וטרפות כנודע וידוע מה שאיתא בקהילת יעקב ז"ל דקליפת עמלק מונעת הפרנסה לישראל ולכן בעבור גלגול המשקאות בא עמלק עיין שם . ונמצא זה הכשר שבטבחים שבני אדם רצים לקנות בשר מן בית המטבחים שלו ומחנותו ואך הוא משרתיו רשעים דמאכילין בשר נבלות וטריפות לישראל ועל ידי כך מונעין שפע הפרנסה נחשב שותפו של עמלק דגם קליפת עמלק מונעת הפרנסה מישראל. ועוד נראה לי בס"ד הטעם בזה דאמרו רז"ל המאכיל נבילות וטריפות לישראל ראוי להשליכו לכלבים וכמו שאמרו (ירושלמי תרומות ח, ג) עובדא הוה בחד טבח רשע שהיה מאכיל נבלות לישראל ונפל מן הגג ומת והיו הכלבים אוכלין אותו והניחם ר"ח דאמר מדילהון אכלין יען כי נבלה וטריפה חלק הכלבים וידוע מה שאיתא בקהילת יעקב ז"ל דעמלק קליפתו כלב ובזה פרשתי בס"ד הטעם דאמרו רז"ל דעמלק בא בעון לשון הרע ולזה אמר כאן כָּשֵׁר שֶׁבַּטַּבָּחִים המסבב אכילת נבלות לישראל על דרך שביארנו לעיל זה שותפו של עמלק דקליפתו כלב. ועוד נראה לי דרך הלצה על אותם הטבחים שכתב עליהם הרב מהר"ח [מורינו הרב רבי חיים] פאלאג"י ז"ל שדרכם לעשות מראש חודש אב עד תשעה באב חגים ומועדים באומרם כי כל ימי השנה ובפרט במועדים הם מאוסים ומזיהמין במלאכתם ומתי תהיה שמחתם אם לא בימים אלו שהם ימי בטלתם ובאמת מנהג זה רע ומר להפוך להם ימי האיבול לימי מועד ושמחה ולכן הם נעשים בזה שותפים של עמלק יען כי עמלק ימי שמחתו הם ימים אלו וכמו שאמרו בזוהר הקדוש בזמן שיש לישראל מועדים וימים טובים יש לסטרא אחרא אבילות ויגון ואנחה ובזמן שיש לשונאיהם של ישראל ימי איבול וצער תעשה הסטרא אחרא ימי שמחה ויום טוב ולכן טבחים אלו וכיוצא בהם הם שותפיו של עמלק.

רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מַנִּיחַ אֲנִי כָּל אֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תּוֹרָה. נראה לי בס"ד כי אומנות אחת ודאי ראוי ללמדו אך על לימוד מיני אמניות הרבה מניח אותם ומלמדו תורה. אי נמי אף על פי שיש לא־ל ידי ללמדו אמניות אניח אותם לאחרים שילמדום ואת בני אני מלמדו תורה דאפשר לעולם שיתקיים מצד האמנות על ידי אחרים.

מָצִינוּ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה (בראשית כו, ה) . קשא מה שייכות ומה קשר יש לדברים אלו עם דברים שקדמו במשנה? ונראה לי בס"ד דאתמר במשנה זו לימוד התורה נותן לאדם אחרית טוב ויליף לה מדכתיב (בראשית כד, א) וְאַבְרָהָם זָקֵן, כלומר זקן שקנה חכמה הוא עסק התורה וגם זקן כמשמעו שבאו לו ימי הזקנה ואז בֵּרַךְ הֳ' אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל שהיה לו אחרית טוב ותקוה טובה ועל זה קשא מנא ליה שאברהם אבינו עסק בתורה ומחמת עסק התורה זכה לכך והלא עדיין לא נתנה ואם כן מסתמא זכה לכך בעבור שקיים שבע מצות? ולזה אמר מָצִינוּ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כו, ה) עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְו‍ֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי. וקשה איך אפשר שקיים כל התורה כולה חדא דלא ניתנו עדיין אלא רק שבע מצות? ועוד אפילו אם היתה נתונה התורה למטה איך אפשר לאדם אחד לקיים הכל? אלא ודאי מוכרח לומר דהתורה ניתנה לו בשלימות והיה עוסק בלימודה ולהכי נחשב לו כאלו קיים כל התורה כולה דכל הקורא פרשת עולה כאילו הקריב עולה וכיוצא בזה (מנחות קי.) ולכן אמרו מכח לימוד התורה היה לו אחרית הטוב הזה.