בן יהוידע על עירובין צו.

מִיכַל בַּת שָׁאוּל הָיְתָה מַנַּחַת תְּפִלִּין. יש להבין למה נשתוקקה למצוה זו יותר משאר מצות שהזמן גרמא? ונראה לי בס"ד דאיתא במדרש שוחר טוב (תהלים א, ב) בְּתוֹרַת הֳ' חֶפְצוֹ, אמר רבי אליעזר אמרו ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם רוצין אנחנו ליגע בתורה יומם ולילה אבל אין לנו פנאי! אמר להם הקב"ה קיימו מצות תפילין ומעלה אני עליכם כאלו אתם יגיעים בתורה יומם ולילה, עד כאן לשונו.נמצא מצות תפילין מועלת במקום עסק התורה, ולכן מיכל שהיתה אשה שאין לה יגיעה בתורה וגם אין לה פנאי נשתוקקה למצות תפילין שמועלת במקום עסק התורה. והא דנשתוקקה לדבר זה יותר משאר נשים? נראה לי בס"ד דידוע מצות תפילין מסוגלת לבנים, ולכן איתא בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער רוח הקודש באותו שחלם תפילין שלו פסולין וצוה לעשות אחרים, ופתר לו רבינו האר"י זיע"א שאשתו מעוברת בזכר ותפיל אותו ותחזור ותתעבר בבן זכר של קיימא יע"ש. ולכן אמרה מיכל אקיים מצות תפילין המסוגלת לבנים אף על פי שאני איני חייבת בה, אולי אזכה לבנים על ידה. ואשתו של יונה הנביא ע"ה אחר שראתה מה שנעשה לבעלה בים ובדג להיותו בורח מלפני ה', רצתה לקיים מצות עלייה לרגל שהיא לראות את פני ה', אף על פי שהיא עצמה פטורה ממצוה זו, דכתיב (דברים טז, טז) יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הֳ' אֱלֹהֶיךָ, לעשות מצוה נגד מעשה בעלה שברח מאת פְּנֵי הֳ' לתקן בזה בשביל בעלה דאשתו כגופו.