בן יהוידע על חולין ה.

סַנְהֶדְרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גֹּרֶן עֲגֻלָּה, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה. נראה לי בס"ד טעם אחר מלבד טעם שרואין זה את זה והוא כדי לעורר אותם שיהיו רואין העולם חציו חייב וחציו זכאי (ע״פ קידושין מ:) ואז יזהרו לעשות משפט אמת כדי להכריע לזכות. ועוד נראה לי בס"ד דדייק הכי מדחזינן שעשה השם יתברך שליחות זו על ידי העורב (מלכים א' יז, ו) שהוא עוף טמא והכל שונאין אותו ולא עשה על ידי יונה או שאר עוף טהור אלא ודאי דמייתי מבי טבחי דאחאב ולכן שלח לו שליח הדומה לו כמו שאמרו (חולין סה.) לֹא לְחִנָּם הָלַךְ זַרְזִיר אֵצֶל עוֹרֵב, אֶלָּא שֶׁהוּא מִין בְּמִינוֹ. ועוד נראה לי בס"ד מפני שאחאב היה רודף אחריו להרגו ובפרט איזבל אשתו שנשבעה על כך והם מחפשים אחריו לתפשו לכך לא מבעיא שלא יכלו לתפשו אלא הוא אוכל ונזון משלהם לחם ובשר בכל יום ואינם מרגישים ואין יודעים בדבר זה כי זה דרכו יתברך המפליא לעשות נסים בעניינים כאלה וכאשר עשה עם משה בחירו נס פלאי כאשר הושם בתוך התיבה ביאור שלא שלח מלאכו ליקח אותו ולגדלו במקום אחר אלא גלגל הצלתו על ידי בת פרעה (שמות ב, ה) אשר היה חושב להטביעו והוא עוסק ומשתדל בדבר זה לעשותו בימים ובלילות עד כי חשב שכבר הצליח בכך והושלך בנהר ואמר האח ובאמת בתו לקחתו וגדלתו והביאתו לבית אביה והוא יושב בחיק אביה ולא ידע שזה הוא האיש אשר עתיד להכותו מכות רבות ויוציא את בלעו מפיו וכן ענין זה עשה השם יתברך לאליהו זכור לטוב. ודע דודאי קמי שמיא גליא שהיתה שחיטה כשרה אך אם לא היה מתיר לו הקדוש ברוך הוא לא היה רשאי לאכול. ומה שהיה הדבר הזה על ידי העורבים ולא על ידי עופות אחרים להודיע גדולתו של הקדוש ברוך הוא שמשנה הטבעיים בעבור הצדיק כי העורב אכזרי על בניו וכל שכן על אחרים ועם כל זה עתה נהפך לאוהב להביא טרף לאליהו זכור לטוב.