בן יהוידע על חולין לו.

רַב אַשֵּׁי אָמַר תּוֹלִין לְעוֹלָם מַשְׁמָע וְנִתְקַנֵּחַ לְרַבִּי חִיָּא סְפוּקֵי מְסַּפְּקָא לֵיה. מקשים בשם הרב מזבח כפרה דהרמב"ם ז"ל בפרק יו"ד מהלכות טומאת אוכלין (הלכה ג') פסק כרבי חייא ובפרק א' מהלכות פסולי המוקדשין (הלכה יח') כתב שחט מיעוט סמנים וכו' שישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף והוא פלא אם ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף אם כן בנתז אמאי תולין עד כאן דבריו? ונראה לי בס"ד לתרץ על פי מה שכתב הר"ן ז"ל בחידושיו וזה לשונו ואפשר לומר דכל משקה מכשיר ממים ילפינן ליה ומה מים משקה ודאי בשעה שעומדין על האוכלין אף כל משקה אינו מכשיר אלא אם כן היא ודאי משקה בשעה שעומד על האוכל עד כאן דבריו עיין שם. והשתא יש לומר דהרמב"ם סבירא ליה כהר"ן דדם אינו מכשיר אלא אם כן הוא דם שחיטה ודאי בשעה שעומד על האוכל ולכן הגם דקיימא לן ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף עם כל זה בתחלה אינו נקרא ודאי כמו מים דהא אפשר שלא יגמור הסימנים או שתתנבל בידו ואין כאן דם שחיטה כלל ומאחר דאינו ודאי כמו מים קודם שתגמר השחיטה לכך פסק דתולין.