בן יהוידע על בבא מציעא טז.

אָמַר לֵיהּ: זוֹ אֵינָהּ צְרִיכָה לִפְנִים. לפי פירוש הגאונים רצונו לומר לא חשיבה זו קושיא שצריכה להביאה לפנים בית המדרש כדי לעשות לה תירוץ. ונראה לי בס"ד הכונה בזה הוא כי לימוד התורה הוא שתי חלוקות שהם גרסה ועיון הנקרא גמרא אך לימוד העיון הנקרא גמרא יש בו שלשה חלוקות האחד הוא למצוא טעם מסתבר לכל דבר ודבר מדברי המשנה והשני הוא להבין דבר מתוך דבר שידמה מילתא למילתא ויוציא מדבר זה של המשנה הלכה חדשה וזה יהיה אחר שיתחכם בחלוקה הראשונה למצוא טעמו של אותו דבר שבמשנה באמיתות דאז בונה עליו בנין חדש והשלישי הוא ענין חריפות ופלפול שתתרחב בזה ההלכה שיעשה בה כמה חילוקים וסברות ישרות ברצוא ושוב ועושה בזה מלחמה גדולה בתכסיס מלחמת המלכים שנלחמים זה בזה אשר בעבור זה הלימוד של הפלפול נקראו החכמים בשם מלכים שנלחמים זה בזה במלחמתה של תורה כמלכים ועל זה הלימוד אמרו בגמרא (הוריות יד.) רבה עוקר הרים וכן אמרו (סנהדרין כד.) על רבי שמעון בן לקיש עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה. ואמרתי בס"ד לכך אות הלמ"ד המורה על הלימוד כנודע נזכר באותיות אלפ"א בית"א במלוי שלשה אותיות שהם א ל "ף וגימ" ל וד ל "ת מלבד אות ל' הפשוט העקרי והיינו כי אות ל' העקרי הפשוט הוא כנגד לימוד הגרסא דעל זה אמרו רב יוסף סיני ואותיות ל' שהם במלוי 'אגד' הם רומזים לשלשה חלקים הנזכר ההם בלימוד העיון הנקרא גמרא לכך המה בתוך אותיות 'אגד' לרמוז שהם אגודים באגד אחד. והנה שלשה חלוקות הנזכר הם כנגד חב"ד [חכמה בינה דעת] וכפי עניינם נראה השגת חלוקה האחד באה משפע ספירת החכמה שיחכים להבין טעם האמיתי של כל דבר ודבר והשגת חלוקה השני באה משפע ספירת הבינה דעל ידי שפע הבינה יבין דבר מתוך דבר לדמות מילתא למלתא והשגת חלוקה השלישית באה משפע ספירת הדעת כן מוכרח לומר לפי הענין כי הדעת הוא מכריע בין חו"ב [חכמה ובינה] ועל השפעת שלשה ספירות הנזכר כתיב ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה בתבונה ובדעת וידוע כי ג' ספירות חב"ד [חכמה בינה דעת] אלו הם ג' ראשונות שהם פנימיים כי הם בסוד המוחין שהם פנימיים. ועל זה אמר כאן זוֹ צְרִיכָה לִפְנִים כלומר זו אינה קושיא ואין צורך למצוא לה תירוץ וישוב מהשפעת חב"ד [חכמה בינה דעת] שהם לפנים ורבא אמר זוֹ צְרִיכָה לִפְנִים וְלִפְנַי לִפְנִים כלומר צריך לתרוצים אשר ישנם מן לפנים דעת ולפני בינה לפנים חכמה שצריך לנו השגה מן שלשתם כדי לתרץ אותה ונשתמש בה בשלשה חלוקות הנזכר של העיון.