בן יהוידע על בבא קמא פ

וְנִתְּרַח רַב אוֹ רַב אַסִי. כתב בשיטה מקובצת הקשה רבי מאיר ז"ל מה מועיל זה דנרתח רב אסי הא כבר אמרו דרב לא עייל קמיה שמואל וכל שכן שמואל לא עייל מקמיה דרב כל כמה דלא ידע עדיין המקשן דאדבריה עלויה דהא אפילו קמיה דרב אסי תלמידו של רב לא הוה עייל? ותירץ דסלקא דעתיה מעיקרא הא דלא עייל רב קמיה דשמואל היינו דוקא בהיכא שיש גדול אחר נכנס אחריו דנמצא שמואל נכנס שלישי וגנאי לו טפי שיהיו שנים הולכים לפניו אבל אם לא היה ביניהם אדם אחר אין הכי נמי היה נכנס רב קמיה דשמואל כיון דשמואל נכנס אחריו ממש ולהכי קאמר נרתח רב וילך רב יחידי לפני שמואל וליכא גנאי כל כך בכהאי גונא עד כאן דבריו עיין שם. ולי אנא עבדא נראה לי בס"ד דלעולם המקשן ידע מנהגו של רב לתת כבוד לשמואל דיהיה עייל מקמיה ולהכי קא מקשי דלרתח רב אסי ובא התרצן וחידש לו סברה בזה באמרו הא דנהג רב כבוד זה עם שמואל שיהיה עייל מקמיה לאו משום דהחשיב את שמואל גדול ממנו דלעולם רב היה גדול משמואל וידע הוא שהוא גדול משמואל וגם שמואל יודע כך ורק משום ההוא עובדא אדבריה רב עליה בענין זה של כניסה ויציאה שיהא הוא עייל מקמיה וזה הכבוד שעשה לו רב אין לך בו אלא חדושו דאינו נוהג אלא רק בכניסה שיכנס שמואל קמיה דרב אבל בדבר זה דנרתח רב או דנרתח רב אסי בשבילי אין נוהג כבוד לשמואל דכולי האי לא עבדי ליה מאחר דשניהם גדולים ממנו. ברם בגוף המאמר הנזכר קשיא לי טובא דמאי נפקא מינה מהאי עובדא דמייתי תלמודא כאן? ולא עוד אלא דחכמי התלמוד שקלו וטרו דנרתח רב או רב אסי והוצרכו לתרץ דרב מלתא בעלמא הוא דעבד ליה לשמואל, דמאי נפקא לן מן קושיות ותרוצים אלה וכי הלכות הן או מקראות הן שצריך לנו להבין טעמייהו? ועוד בלאו האי תרוצא דגמרא נמי אין נראה התחלה לקושיא זו דמקשי תלמודא ונרתח רב אסי כי כיון דצריך למרתח חד מנייהו מאי חזית דמרתח רב אסי ולא רתח שמואל דאדרבה רב אסי גדול משמואל הוא דהא לא עייל שמואל מקמיה וגם רב הוא גדול ודאי משמואל ומזכירין בכוליה תלמודא רב קמיה שמואל? ועל כן נראה ודאי דלא הביא תלמודא האי עובדא ושקלא וטריא דעבדי בה אלא בא ללמדינו בזה איזה דין והלכה בענין אחד. ואנכי הרואה להגאון חיד"א ז"ל בפתח עינים שציין על המאמר לעיין בספר בתי כהונה (חלק ב' סימן ב') וראיתי שם שהביא ספק של הגאון מגן אברהם ז"ל (בסוף סימן ריא) והניחו בצריך עיון ואנא עבדא ארחיב הדברים ואמתיקם כדי ליישב בהם דקדוקים הנזכר אשר כתבתי והוא: דאיתא בשולחן ערוך היין קודם לזית בברכה מפני שקבע ברכה לעצמו כי ברכת על הגפן חשיבה טפי מברכת על העץ אך לא קדים לברכת תבשיל של שעורים שאם לפניו יין ותבשיל של שעורים יברך על תבשיל של שעורים קודם היין דברכת על המחיה עדיף מברכת פרי הגפן גם אם יש לפניו זית ותבשיל שעורים יקדים לברך על הזית תחלה כי הזית ראשון ל'אֶרֶץ' בתרא והשעורים שני ל'אֶרֶץ' קמא (דברים ח, ח) . ועל זה נסתפק המגן אברהם ז"ל אם יש לפניו יין ותבשיל שעורים וזית כיצד יעשה אם יברך על תבשיל שעורים תחלה הא איכא זית דקדים לשעורים ואם יברך על הזית תחלה הא איכא יין דקדים לזית ואם יברך על היין תחלה הא איכא תבשיל שעורים דקדים ליין והניח דין זה בצריך עיון. והנה רואה נידון זה הוא דומה בדומה להאי עובדא דתלתא רבנן דאשתכחו שהם רב ושמואל ורב אסי דאשתכח האי מילתא בהו דאי אפשר להקדים אחד מהם בכניסה כי רב לא עייל קמיה דשמואל ושמואל לא עייל קמיה דרב אסי ורב אסי לא עייל קמיה דרב ועשו תיקון לדבר זה דנרתח חד מנייהו ואז יוכלו השנים ליכנס בזה את זה ואחריהם יבא השלישי להכנס בפני עצמו לבדו והכי נמי ילפינן בהאי ספיקא דהמגן אברהם ז"ל בקדימת הברכות דאמרינן לבעל השלחן שיסלק מלפניו מין אחד מהנך תלתא ואז יקדים לברך על אחד מהשנים כדינו ואחר כך יביא אותו המין שסילקו ויברך עליו. אך עדיין צריך לנו לדעת איזה מן השלשה הנזכר יסלקו מלפניו? ודבר זה נלמדהו מן הקושיא והתירוץ דמקשי ומתרץ תלמודא בעובדא הנזכר והוא כי הסכימו שיתאחר שמואל ויבואו רב ורב אסי בראשונה ומקשי הגמרא מאי חזית דיתאחר שמואל יתאחר רב אי נמי יתאחר רב אסי? ומשני דרב ורב אסי מצד עצמם דהיינו מצד חכמתם הם גדולים משמואל ומה שנהג רב כבוד בשמואל שלא יכנס קודם ממנו לאו משום גדולת עצמו אלא בשביל סיבה אחרת שגרם לו נזק על ידי קללתו בחנם ולכן אדבריה עליה וזה הכבוד שעשה לשמואל לא זכה בו שמואל מצד יתרון חשיבות עצמו אלא מצד דבר אחר ואין לך בו אלא חידושו שיתכבד רק בדבר זה שנהג בו רב לאקדומי עליה בכניסה ועל כן אין ראוי שיהיה רב ורב אסי שהם גדולים ממנו בחכמה להתאחר חד מנהון בשביל לעשות קדימת כניסה לשמואל ולכן אמרו חכמים מוטב שיתאחר שמואל ויכנס רב ורב אסי בראשונה ואז אחריהם יבא שמואל לבדו ויכנס. ולפי זה גם בנידון המגן אברהם ז"ל אנחנו למידין לעשות כן שיסלקו היין מן השלחן כדי להביאו באחרונה יען כי שעורים וזית מצד חשיבות עצמן הם עדיפי מן היין שזה הוא ראשון ל'אֶרֶץ' בתרא וזה שני ל'אֶרֶץ' קמא ולכן אין מן הראוי שיהיה אחד מהם נדחה לסלקו מעל השלחן כדי לעשות כבוד הקדימה ליין יען כי היין מצד חשיבות העצם הוא גרוע מהני תרין מינין ומה שקדם לזית לאו משום חשיבות עצמו אלא מפני שקבע ברכה לעצמו שהיא ברכת בורא פרי הגפן ולכן הדין הוא לסלק היין עד שיברך על זית ושעורים כדינייהו להקדים הזית ואחר כך יביא היין לבדו לברך עליו ונמצא בזאת המעשה ובשקלא וטריא דעבדי בתלמודא עלה אנחנו למדין הלכה בדיני ברכות בכהאי גונא לידע מה לעשות. והא דנקיט תלמודא בשמותם לרב אסי באחרונה אף על גב דגדול הוה משמואל נקיט להו כפי סדר השנים כי שמואל גדול בשנים מן רב אסי ועוד דרך תלמודא להזכיר את שמואל בהדי רב בכל דוכתא, מפני ששניהם היו ראשי ישיבות רב ראש ישיבה בסורא ושמואל ראש ישיבה בפומבדיתא.