בן יהוידע על עבודה זרה ח:

תְּלָתִין וּתְרֵין קְרָבֵי עֲבַדוּ רוֹמָאֵי בַּהֲדֵי יְוָנָאֵי וְלֹא יָכְלוּ לְהוּ. הנה בזה מובן לפרש בס"ד הפסוק אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב נָמוּ שְׁנָתָם וְלֹא מָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם (תהלים עו, ו) רמז על רומאי דעבוד ל"ב קרבי ולא הועילו ולכן קראם אַבִּירֵי 'לֵב' וְלֹא מָצְאוּ יְדֵיהֶם היא ברכת עשו שהיתה בידים דכתיב (בראשית כז, כג) הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו. ומה שאמר ' מַרְגָּלִית וְאֶבֶן טוֹבָה וְאִינָּךְ ' נראה לי בס"ד דנקיט שלשה מינים אלו כנגד כללות ישראל שנקראים עם תליתאי (שבת פח.) שהם כהנים לויים ישראלים. אי נמי שיש להם נר"ן [נפש רוח נשמה] מצד הקדושה מה שאין כן העכו"ם אין להם אלא נפש מצד הקליפה. ומה שאמר ' אִי מִינַּן מַלְכֵי מִנַּיְיכוּ הִפַּרְכֵי ' פירוש יש בזה מה שאין בזה כי מלכי הוא רק אדם אחד לוקחים מהם אבל אפרכי לוקחים כמה וכמה שרים שיש לכולם פרס גדול מן אוצר הממשלה אבל לענין מעלה מלכי עדיף.

עֶשְׂרִין וְשִׁית שְׁנִין קָמוּ לְהוּ בְּהֵימָנוּתַיְיהוּ בַּהֲדֵי יִשְׂרָאֵל. נראה לי בס"ד הטעם שהיה לישראל מנוחה מהם כ"ו שנים כנגד מספר שם הוי־ה ברוך הוא להורות על מה שאמר הכתוב רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶנּוּ ה' (תהלים לד, כ) גם הוא כנגד אותיות שמות האבות והאמהות שהם כ"ו אותיות להורות שזכותם הגין עליהם.