בן יהוידע על ערכין יא.

"וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם הֳ' אֱלֹקָיו", אֵיזוֹ שֵׁרוּת שֶׁבְּשֵׁם? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ שִׁירָה (דברים יח, ז) . נראה לי בס"ד שִׁירָה - שר י־ה, עֲבוֹדָה - עבד ו"ה. נמצא השם נשלם בשניהם ולכך בשעת עבודה צריך לעשות שירה כדי ליחד השם ברוך הוא מיהו בשירה נרמז שם י־ה שהוא שם בפני עצמו אך אותיות ו"ה אינם שם בפני עצמו וזהו שאמר אֵיזוֹ שֵׁרוּת שֶׁבְּשֵׁם כלומר שירות שנרמז בה שם הקדוש הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ שִׁירָה שנרמז בה שם י־ה שהוא שם קדוש בפני עצמו.

"לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה" אֵיזֶהוּ עֲבוֹדָה שֶׁצְּרִיכָה עֲבוֹדָה? הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ שִׁירָה (דברים כח, מז) . נראה לי בס"ד הכונה דיליף מהכא על שירה בפה שצריכה עבודה אחרת שהיא שירה בכנור שהוא בידים ולזה אמר 'לַעֲבֹד עֲבֹדָה' תרתי.

וְתַנָּא מַיְתִּי לֵיה מֵהָכָא: "וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן, כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ" (במדבר ז, ט) . נראה לא ניחא ליה לתנא למילף מפסוק שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף (תהלים פא, ג) בלחודיה כדיליף רבי יצחק משום דפסוק זה לאו מוכח דאיירי בלויים ורק יליף מקרא ד'לִבְנֵי קְהָת' דקאי בלויים ומפרש 'יִשָּׂאוּ' לשון שירה על סמך האי קרא של 'שְׂאוּ זִמְרָה'.