בן ימין רסז

ולא אזר חיל למול את הבן ובא אחר הנמצא שם ומל אותו היוצדק לקרותו לו חוטף את המצוה בשביל שעשאה א"ו עיקר הנזק וההפסד אינו אלא העכבה שעכבו מלעשותה דעי"ז לא עשה מצותו והפסידו. אלא דאם עשה המשלח גופיה המצוה נמצא דבזה הנזק שהזיק לחבירו ע"י שלוחו הגיע לו הנאה ממנו. ואם לא הספיק גם הוא למולו ומלו אחר לא הגיע לו שום הנאה. עכ"פ המזיק אינו אלא המונע ושפיר שייך למימר ביה אשלד"ע ואין לנו לפוטרו אלא מטעם האמור לעיל. עוד זאת ראיתי לידי"ן חרי"ף נר"ו שבא לפוטרו להמונע מט' דכיון דלא נהנה מידי אינו אלא גרמא בניזקין וכמ"ש הט"ז ז"ל ביו"ד סי' כ"ח ואף שראה לה' דב"מ ז"ל ח"ג סי' י"ט שדחה ד' הט"ז ז,ל וכ' דאין ללמוד מדבריו דאינם מובנים אף הוא ראה נר"ו דד' הט"ז ברורים ונכונים דכל עיקר טעמא דחייבו ר"ג יו"ד ז' לאו מהני טעמי שכ' ה' דב"מ ז"ל אלא טעמא רבה איכא כו' ע"ס הלשון. ואנכי הרואה שרצה לרפאות שבר גדול על נקלה ולא מצאתי בכל ד' נר"ו לא ט' ולא ריח ואין צ"ל כי רבה היא שהרי מ"ש הוא נר"ו דהוי כגוזל חפץ מחבירו כו' כבר קאמ' לה ה' ז"ל וע"ז קא מקשה דמ"ל אם עשאה איהו גופיה וכהנה ממנה ומ"ל אם חטפה והוא לא נהנה דסו' כל סוף הא הפסידה מחבירו ומאי שנא מנוטל כיסו ש,ח וזורקו לים דחייב אף שהוא לא נהנה וא"כ מה הל' אומ' דטעמא דחייבו ר"ג לאו מהני טעמי דה' דב"מ ז"ל אלא ט' רבה איכא כאלו חדשות הוא מגיד ואנכי לא ידעתי מה בא לחדש דבר מעתה ולא עו' אלא שתקע עצמו בזה ועמד לתמוה על ה' מעדני מ' ז"ל שחייב להמונע ואך חילק בין היכא שכונתו הן היתה לעשותה דאז הו"ל גזלן מאותה שעה בזה דוקא הוא דקא מחייב ה' מעד"מ ז"ל ברם היכא דכונתו מתחי' לא היה אלא להזיקו דוקא ולא להיות שום הנאה לא חשיב גזלן אלא מזיק וגרמא בנזיקין פטור. ולא ידעתי מה שיחו שהרי אי כבר חשבינן ליה להאי ריוחא דיו"ד ז' כהגיע כבר לידו ומשו"ה החוטף ממנו חייב כגזלן א"כ מה לנו עוד לדעתו של המונע אם לעשותה וליהנות ממנה אם להזיקו דוקא וכי בדעתיה תלייא מלתא דבטלה דעתו דאטו אם גזל מחבירו והשליכו לים לאו גזלן מיקרי הס כי לא להזכיר. גם מ"ש דפשיטא דלא גרע זה מההיא דפ' מור"ם ז"ל סי' שפ"ו דהמזיק את חבירו בעצתו שיעץ לו דפטור אדרבא הדבר פשוט אצלי דגרע וגרע דהכא כיון דחשבינן ליה כהגיע דבר לידו א"כ זה המונעו חשיב כגוזל את חבירו ונתנו לאחר. וא"כ זכינו לדין בנ"ד דשוים הם המשלח והמונע בטעם הפיטור ולא עו' אלא דהמונע א"ן לנו לפוטרו כ"א מט' אחד דהיינו מטעמא דכ"י חייבים ואלו למשלח יש לפוטרו מתרי טעמי וכאמור לעיל אלא דכל הני טעמי לא אהניא להו אלא דוקא כשאין שום תפיסת בדבר אבל אם תפס מא' מהם ל"מ מיניה זהו הנלע"ד המעט הוא וה' יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות נא"ה עבד נרצע לפני כל יודעי דת ודין העבד ישראל. רחמים חיים יאודה ישראל ס"ט אמר המגיה מע' הרב החרי"פ נר"ו צדיק הראשון חזר והשיב להתנצל מהשגות עט"ר מרן אבא המחבר זצ"ל. וכדי שלא לעבור את הגבול אשר אמר יוסף ידי"ן המקדיש נר"ו בסכום הוצאות ההדפסה לא נדפס. תמו ונשלמו השאלות ותשובות. הרחמן הוא ישלח את המשיב לב בנים על אבות