בקע לגולגולת (שו"ת) קיז

נ להביא דברי הת"ח הנז' ולסתור דבריו שאינם אלא דברי בורות. כמו שראיתי לו ז"ל בהלכות יו"ט שהביא דברי מי שהיה אומר שאין ע"ת אלא אם חל יו"ט בחמשי וששי אבל אם חל בששי לבד אסור לבשל אפי' ע"י ע"ת ודברים הקים כמו אלו אין ראוי לדבר בהם וכ"ש להעלותם על ספר

כתב הרט"ז ז"ל באור"ח סי' ר"י סק"א וז"ל. והשותה פחות מרביעית נ"ל דיין שרף שבמדינתנו אינו בכלל זה דבזה א"א לשתות רביעית הלוג שהוא ביצה ומחצה וא"כ אזלי' בתר שיעור השתיה לרוב ב"א בזה וראיה לזה מדאיתא ברבינו יונה מביאו ב"י לענין בריה דיש חילוק דאם הוא דבר שדרך לאכלו עם הגרעין חשבינן עם כזית וכו' ה"נ ניזיל בתר דרך העולם ותו ראיה מריש פ' המוציא יין דאמרינן שם יין כדי מזיגה ומפרשי' כדי רובע רביעית שאם תמזגנו יעמוד על רביעית והוא שיעור כוס של ברכה ואמר רבא לענין שבת כיון דבעינן מדי דחשיבא והא נמי חשיב פי' דחשיב לצרופי ביה מייא הרי לפנינו אע"ג דאין שם רביעית כיון דראוי למזוג בו מים עד רביעית ה"ן ביין שרף שאם שותה כדרך שבני אדם שותים בפעם א' או אפי' בשתי פעמים כשאין הפסק ביניהם כשיעור שתית רביעית כדאיתא בסי' תרי"ב דבהא מצטרפין שתי השתיות להדדי לכשיעור דאז אע"פ שאין שם רביעית הלוג מ"מ כיון שראוי למזוג מים וישתה רביעית וא"א לשתות רביעית לסתם אדם קרינן ביה שפיר ושבעת ובלא"ה צד דבנ"ר א"ץ רביעית דהא התוס' מספקא להו בזה נוכל לסמוך ולומר דה"ל כאלו שתה רביעית ביין שרף וחייב בברכה אחרונה כנלענ"ד. עכ"ל הרט"ז ז"ל

ואמת אגיד שכשלמדתי דברי הרט"ז ז"ל עמדתי מרעיד והיטב חרה לי ולא יכולתי להאמין שהדברים הללו יצאו מפי הגאון הרט"ז ז"ל שכולם דברים שאין להם שחר ולא ניתנו ליאמר וכ"ש ליכתב וקודם חפשי באמתחות האחרונים אם הביאו דברי הרט"ז ז"ל ואם אמרו עליהם כלום אמרתי אדברה וירוח לי מה שתמהתי עליו תחלה הראיה שהביא ממ"ש רבינו יונה בענין הבריה דמה דמות יערוך לענין זה עם הבריה ואם היה רוצה להביא ראיה כענין הברכות דאזלינן בתר ב"א הרי יש לנו כמה עניינים כמו בענין הקביעות דאמרו הפוס' דיש דבר שדרך לקבוע עליו ויש שאין קובעין עליו. אדעתא דהכי נטעי להו אינשי ואדעתא דהכי לא נטעי וכיוצא בדברים הללו דאזלינן בתר ב"א בענין הברכות ומדוע לא מצא הרב ז"ל כי אם המציאה הזאת של הבריה שאין לה דמות עם השיעורין ששערו חז"ל דבשלמא לענין הברכה כך קיי"ל דדבר שנאכל עם הגרעין צריך לאכלו עם הגרעין כדי שיקרא בריה ויברך ברכה אחרונה לדברי הירוש' ואם הסיר ממנו הגרעין הרי לא אכל בריה שלמה אבל בענין השיעורין מעולם לא שמענו ולא ראינו שום חילוק ולא אשתמיט שום פוסק להשמיענו כזאת דאזלי' בתר ב"א לענין השיעורין אלא מה ששערו חז"ל הוא שוה בכל הדברים. ומה שהביא ראיה מהוצאת שבת מה ענין שמיטה אצל הר סיני מה ענין שבת אצל הברכות ואדרבא מדברי הגמ' יש סתירה לדבריו שדקדק בלשונו רבא לענין שבת כיון דבעינן מדי דחשיב וכו' דמשמע דוקא לענין שבת הוא דחשבינן רובע רביעית כאלו הוציא רביעית אבל לעניינים אחרים כמו לענין הברכות לא והטעם לפי שלענין הוצאת שבת מאי דבעינן הוא שיהיה והדבר שהוציא חשוב מצד עצמו ורובע רביעית נקרא דבר חשוב לפי שמצניעים אותו לעשות ממנו רביעית ע"י מזיגת מים אבל לענין הברכות מאי דבעי' הוא שישתה כשיעור ששיערו חז"ל שהוא רביעית וכ"ז שלא שתה כשיעור אסור לברך ברכה אחרונה. ואנחנו נשאל את הרב ז"ל ממ"ן אם הראיה שהביא מן ההוצאה היא ראיה א"כ גם היין אם שתה ממנו רובע רביעית יתחייב בברכה אחרונה וזה לא מצינו וגם הרב ז"ל לא אמרה למלתיה אלא ביי"ש. ואם הסברא שהסביר היא סברה אלימתא בענין יי"ש א"כ לא נצטרך עוד לאותה ראיה מהוצאה. ומסוף דברי הרב שכתב ובלא"ה יש צד דבנ"ר א"ץ רביעית דהא התוס' מספקא להו וכו' נראה דגם הרב ז"ל מספק"ל בסברא זו אם היא אלימתא לסמוך עליה וצריך סעד לתומכה וסמוכות עשה לה מדברי התוס' דמספקא להו בברכה בנ"ר אם צריך רביעית וכתב הרב ז"ל בזה נוכל לסמוך ולומר דר"ל כאלו שתה רביעית ביי"ש וחייב בב"א. מי ראה כזאת מי שמע כאלה לעשות סמוכות לברך ברכה שא"ץ שהוא כנושא ש"ש לבטלה לצד שתאמר שהוא פטור ומן הראוי היה לומר שלא ישתה יי"ש אלא בתוך הסעודה כיון שאינן יכול לשתות כי אם פחות מרביעית וכדי להסתלק מן