בקע לגולגלת (ש"ס) נב

בדלא אתלע ומהדק. דברים אלו נראים משוללי הבנה דהברייתא דלעיל היא או השליך עליו להביא ירידה שהיא צורך עליה ולא איירי כלל בנשמטה השליבה כשהיה עולה בסולם שהוא פטור עד שנאמר דמצינן לאוקומה בדלא אתלע ומהדק ולא איירי אלא בכללות הענין של עליה שהיא צורך ירידה אם חייב או פטור ולשטת רש"י והתוס' הברייתא הנז' חייבה ולשטת הרמב"ם פטרה אלא שלפי השני אוקמתות האחרונות דאוקי הש"ס אבע"א הא והא לגלות יל"ק הא דאתלע וכו' יוצא לנו שהשני הברייתות דאייתי הש"ס בעולה בסולם תני חדא וכו' תרווייהו ס"ל דעליה צורך ירידה חייב עליה וסתרי לברייתא דאו השליך דפטרה לשיטת הרמב"ם וא"כ מהו זה שכתב הרב ז"ל דברייתא דלעיל מצינן לאוקומה בדלא מתלע ומהדק במלתא דלא איירי בה כלל. ואף אם נעלים עיננו מן האמת ונאמר דהברייתא דאו השליך מיירי בדין זה דהיה עולה בסולם ונשמטה שליבה מתחתיו ובדין זה פטרה הברייתא מהו זה שכתב הרב ז"ל דמצינן לאוקומה בלא מתלע ומהדק דא"כ נידוק מנה הא אי מתלע או לא מהדק יהיה חייב א"כ ס"ל לברייתא זו דעליה שהיא צורך ירידה חייב עליה א"כ מה היא הברייתא שנשארה בידינו שפוטרת בעליה לנצורך ירידה דהרי הברייתא דאו השליך לפי דברי הרב לה פטרה אלא בלא מתלע ומהדק אבל במתלע או לא מהדק חייב א"כ ס"ל העליה שהוא צורך ירידה חייב עליה והשני ברייתות דהביא הש"ס תני חדא לפי האוקמתות האחרונות תרווייהו ס"ל דעליה לצורך ירידה חייב עליה ולא נשאר בידינו שום ברייתא שפוטרת בעליה לצורך ירידה וכמאן פסק הרמב"ם שפטר. ומהו זה שכתב הרב ז"ל דהרמב"ם לא חלק בין מתלע ובין לא מתלע ובין מהדק ולא מהדק ומה היה לו להרמב"ם לחלק מכיון דס"ל דעליה שהיא צורך ירידה פטור עליה לא נשאר לחלק שום חילוק דהחילוק בין מתלע וכו' הוא דוקא למאן דסבר דעליה לצורך ירידה חייב עליה דס"ל שאינו חייב אלא במתלע או בלא מהדק אבל בלא מתלע וגם מהדק פטור דזה לא מקרי כלל עליה לצורך ירידה אלא עליה פשטית שפטר בה הכתוב מדכתיב ויפל שהוא דרך ירידה ולא עליה וא"כ הרמב"ם דס"ל דעליה לצורך ירידה פטור עליה לא יש חילוקים אלו. סו"ד בהא סלקינן ובהא נחתינן שכל דברי הרב ז"ל אינם אלא מן המתמיהין וצ"ע: