בית יצחק - קבוע ספיקות ד

דלתי הבית אנא אלדי מרום: יושב שחק: הבה נא תמים לעבדך יצחק ושים נא למישור את העקוב: לעבדך זה. הוא בן יעקב אמר המחבר

אחרי אשר באתי עד הלום והי' ה' עמדי בנה בניתי בית נאמן לי הנני עומד על פתח הבית קורא לכל עובר סורי אחי. סורי נא אלי מי האיש החפץ לחסות בצל קורתי הנני פותח דלתותיו וראו כל העם את חדריו: תאיו, מוצאיו ומובאיו, למען ידעו כל אשר בו והתהלכו בקרבו במישור

ראה ראיתי הלכות ספק ספיקא וקבוע כי רבו פארותיהם לכל עבר וענפיסם כסו הררי אל. מהם נתונים דוברות השטים על פני ים התלמוד ונפוצים הם אנה ואנה דליותיה' פרושו' ע"פ בתי הפוסקי' הגדולי' ואין איש מאסף אותם הביתה והם מקצוע גדול בתורה, וחכמינו הראשוני' לרוחב לבם ועומק בינת' לא שמו לב למו, גם יתר האנשים שבו אחור ולא התחזקו לבנות למו בית

, וארא כי אין איש ואומר אל אל לבי הנה כליותי נבעו במו חדשות ועל פלגי מימיהם שתלתי כל עץ קבץ נא את הנדחה ובנה לך בית וקרא שם בישראל וראו כל העם כי רבים הם ההלכות

, פתוני רעיוני ואפת ואקח לי מועד לכל הדברים האלה לשוט בתהומות ים התלמו' ולצלול במים ההם האדירי' לאסוף פאריתו וענפימו, ואף לאחוז בסנסני חכמינו, ואביא כולם אל המקו' הזה ואבנ' לי הבית פה נקבצו כולמו, פה הנם, אחת מהם לא נעדר והקימותי את ביתי: בית יצחק

זה שמי לעול' וזה זכרי לדור דור, שמי נקרא עלי' הן אנכי תכנתי עמודי' סלה ביתי בית ועד יהא לכל ישראל, והשאירותי אתרי ברכה בו אתכונן בארצו' החיים. וחכמינו ז"ל אמרו באבות העוה"ז דומה לפרוזדור בפני עוה"ב התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין, ובהשקפ' הראשונ' יראו אלה הדברי' סותרי' את אמרם אל תהי' כעבדי' כו', בצוותם פה על תיקון האיך לכנוס לטרקלין הוא השכר, אבל אחרי העיון יראה כי מזימה נכמרת שמו בה והוא כי פרס לא נקרא רק מי שמקבל פרס מהמלך והולך עמו לביתו כאמרם ז"ל בעירובין פרק הדר באוכלי פרס שנו תראנו משם וכן העובד אלהיו על כוונת קבלת תענוג בעוה"ב להטיב לו ולקבל שכר כעבד מאדונו וכשכיר יקו פעלו: בזה בטח הטיבו באמרם, אל תהי' כעבדי' כו' כי מי הוא אשר יערב לבו לבקש שכר על עבודתו לאלהיו ואם צדקת וגו' וכתיב ולך ה' החסד וגו' ומה יתרון בכל עמלו וכאמרם ז"ל בכל אלה כי לא הטיב להבורא יתברך בכל זה, א"כ איפוא למה ישאול שכר, אבל העבד עובד אדוניו באהבה ושש לראות פני מלכו וזה יחשב לו לשכר בהתענגו על זיו והדר מלכו כאמרם שכר מצוה מצוה רצונם לעשות עוד מצות המלך: זה כל פרי מגמתו, וככה עבוד' האדם אם כל חפצו יהא רק למען ראות פני המלך השם צבאות ולשמוע דברי יקר מעתיק יומין זאת בלי ספק עבודה שלימה בתכלי' השלימו' כי כל מגמתו אך לבא אל בית המלך ולהתענג בכבודו, והוא אמרם התקן עצמך בפרוזדור כדי כו' לבא בטרקלין של השם צבאות

וספרי זה ברצות ה' יהי לי לבית נאמן בעוה"ב והנה הכינותיו בפרוזדור הוא העוה"ז בימי חיי הבלי, וזה חלקי מכל עמלי אתה אלהי, ידעתי את כל התלאה אשר מצאתני ועמלי ויגיעתי בו, אנא, תהא ידך לעזרני וידעו כל העם הזה כי בנה תבנה בית נאמן לעבדך ואבנה גם אנכי ממנו, יהא רעוא דלתאמרו הני מילי מעליותא משמי ושפתותי' בקבר ידובבו ביום בא יומי לפקוד רוחי אליך ואצלת לי ברכה

ועם זה ראיתי לגלות אוזן כל דופק דלתותי וכל הבא אל הבית הזה ידע כי לא כוונתי בו להורו' הלכה ולאמר קבלו דעתי חלילה לי חלילה, אבל כוונתי בו רק לעורר לב המעיין ולהביאו אל ביתי זה ואם חכם הוא ומבין מדעתו ומוציא נפשו מוכשרת לישא וליתן הנה יחסה בצל קורתי והי' לו הבית הזה לי למחסה ולצל

אם כנים דברי אלה והם כנים, כאשר העידו חכמי חרשים הנה יבינו המשכילים כי צדקו כל אמרי פי אין בו נפתל ועיקש, ואם כן לא אחוש להמקנאים הדוברים עתק על כל מחברת ופועל חדשה. כי באמת האנשי' האלה אין מעצור לרוחם, ומי ישא כל תלונותיה', ומי ישיב' על כל הבליה' גם קנאת' גם שנאת' אני אסבול ולא אפן אל כולמו בשיטיבו נא דברי לחכם אחד, וכבר אמר הרמב"ם ז"ל ולא תאות לעשרת אלפים סכלים: מבוא שערים

אמר המחבר אחרי אשר באתי עד הלום, בנה בניתי לי בית הנני עומד על מפתן הבית. להודות לשם ה', אשר זיכני לראות היום תבנית הבית בהבנותו ולברכו על כי שם חלקי מחובשי במ"ד תורתו והנני היום עומד בראש דרך לקרוא לכל הבא אל ביתי ואומרה אחי ועמי מורי והורי עברו משער לשער והטיבו רוחכם בו ואם שגיתי באיזו ענין כאשר היתה לחוק אנוש. מי יאמר זכיתי לבי הלא עיני בשר לנו ולידי עפר ואפר כולנו ואם תמצאו איזו שגיאה בדברי אל תמהרו לשפוך סוללה, אל תחושו לבנות דוק סביב לביתי וכל עוד נשמת אלוה בקרבי הודיעוני את דבר המשגה, אולי יהי אלהים עמדי, לתת בפי מענה ואם אין אודה על האמת ולא אכחיד תחת לשוני, ואם יעזרני ה' להוציא לאור חיבורי בשו"ת, שמה אשים דברת מורי אשר יערוני לדבר מה בחיבורי זה ואענדם עטרת תפארת לראשי

, האמנם מה אני ומה ביתי, כי אשים דברתי אל עם ה' אלה המה המורים הגדולים אשר בארץ שרי התורה ואדיריה, אשר להם תנה למורשה, אמנם שמעוני מורי, לא לקבוע הלכה באתי חלילה לא בי הוא ומה אני לאמר קבלו דעתי אך להעיר אוזן ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבולות יקח, אם יישירו אמרי בעיניהם, ואל יכבד עליהם אמרי כי גם אל אלקי עולם, אשר לו החכמה, עמו עוז ותושיה, יום יום ישמיע הלכה מפי בשר ודם, ורבן של ישראל אשר הוריד עוז מבטחה שמע אמרי נועם מפי האלקי' אשר תלמיד ותיק יחדש בדור אחרון אשר יבוא ותור' מונחת בקרן זויות. לא יעצר מפי כל גבר כל החפץ יגיש אליה: ואי אפשר למדרש בלא חידוש. ורז"ל אמרו הרבה למדתי מרבותי, ומתלמידי יותר מכולם

ועוד לאלוה מילין. אפרוש כפי בתפילה ותחנון יחזקני ויאמצני להגדיל תורה ולהאדירה יפתח לי בתורתו שערי אורה לאור באור החיים ללמוד וללמד להגות באמרי בינה ממנה יתד ממנה פינה זאת תורת האדם, וזה כל פריו אשר נברא עבורה, וחסדו לא יסיר ממני להציבי על כף פעמי, לפלס מעגל נתיבותי בנתיבות יושר ומשרים אהלך בתורתו ולא אכשל ויהי אלהים עמדי לעשות חיל לבנו' ולנטוע בחדרי תעוד' לא למעני כי אם למען שם קדשו ותפארתו בית יבנה בצדק ואל יהי בה נפתל ועיקוש, וחפצו יצליח בידי, וזכות אאמ"ו הרב הגדול, תמים במעשיו, וחסיד במפעליו מוה' יעקב זצלל"ה יעמד לי: ללכת בנתיבו כי מי כמוהו איש אמונים תמים עם ה' אלקיו בכל נפשו ובכל מאודו וכמהו כמוני אונה להיישיר לבבי אל תכונת האמת לבלתי סור ממנה כל הימים

עודני היום עומד לברך את העם, עם ה' אלה, אשר ישבתי אותם ואת המתנדבים בעם, אשר היו בעוזרי להתמיכני בימין צדק להוציא את מלאכת ביתי, אלקים יחנם עד עולם סלה, ואת שלום העיר אשר אנכי יושב היום בקרבם, ואת אנשי שלומי, ובריתי אשר בק' ראזינאי כארבע עשרה שנה ישבתי אתם, ויכלכלו את נפשות ביתי יתברכו במרבית הברכה ויתעדנו לרוחה, עד עת בא מבשר ציון בשמחה

, ואני תפילתי לך ה', ענני אל עולם תמכני וברכני, גם אני גם הבנים בני, לבלתי סור מכל המצוה כמצווה עלינו, ואודה שמך גם אני עבדך בן אמתך, עבד נאמן ליראי ה' ולחושבי שמו, יצחק אייזיק בלאאמ"ו הרב הגדול המנוח מוה' יעקב חבר זללה"ה תוך עמי אנכי יושב פה"ק וואלקאוויסק יע"א, הקדמת הרב המופלג השנון ירא ושלם מוה' יוסף נ"י בן הרב הגאון המחבר נ"י

טוב להודות לשם ה' לתת כבוד לשמו. על חסדו הטוב. ומטובו האציל אלינו ויתן עוז לעמו. ובלב כל חכם לב נתן חכמה ומדע לבנות ולנטוע לבנות בהם בתים אשר ישב בהם. כל ימי עול' שכולו ארוך ותהי להם למורשה לשום דוברות במים עזים ונתיבות בלב ימים: הארוכה מיני ארץ אין קצה למצפונותיה. כי כאשר לא תוכל ציפור קטן להכיל ולשאוב כל מי ימים ונהרות אם יאסוף עליהם ריעיו מקצה הארץ ועד קצהו ככל אשר ישאבון עוד יוסף לפרוץ מימיהם ויפוצו מעינותיהם על כל גדותם: יעלו תהומות הארץ. למלאות עוד על אחת אלף פעמים מאשר שאבו כן הבא אל האוהל אהלה של תורה ישכיל לדעת נפלאות תמים דעים. כי אין תכלית לחקר תעודה ואין סוף לפניני תושיה

גם עתה לעת ועונה הזאת, אם כי ירוד ירדנו, בשפל המדריגה, ומעלת תורתינו אחור נסוגה, קרנה ותפארתה ירדה סרה פארה ותעד הודה, אך לה' אלקינו נודה אחת דיבר אלינו כי לא תשכח, ולעד היא שמורה, אלה דברי הברית לא תשכח לנצח, לא אלמן ישראל מחכמיו, לא נעזב ולא יעזב מנבוניו לא תכרת מפי הוגיה, השמים לילות כימים להטות שכמם כל ימי עולם ללמוד וללמד ככל הכתוב בספר, זכרון המה ליראי ה' ולחושבי שמו

ומתוכם נאמנה לאל רוח אאמ"ו הרב המאה"ג נ"י ע"ה פ"ה ומתוכם לגאון ולתהלה ומפורסם במדותיו הצודקות, מנעוריו וגם עתה לא מש מאהלה של תורה תחשב לו לצדקה, כי צדקת ה' עשה, ומשפטו שמר, את עמלו ויגיעו ראה אלקים ויבין לו בית היא הבית אשר אוה למושב לו כל הימים. באמת ובתמים, הוא הספר הנכבד הלזה בית יצחק על ארבעת חלקי שו"ע, עמודיה חזקים כראי מוצק, מבית יער הלבנון ש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים ועוד כהנה רבות אתו, במכון שבתו אשר הכין לו, בית עולמים בנוי לתלפיות

, אמנם לעת הזאת יען כי כבדה הוצאות הדפוס היתה ראשית מלאכתו, ויקח מכל אשר לפניו: לשכה אחת קטנ' מאשר צלל במים אדירים אדירי כל חפץ ד' ויוציא כלי חמדה, חמדה גנוזה, בהלכות קביעות אשר שוו חכמינו הראשונים והאחרונים, ולפשוט ספיקי ספיקות ובירורי המדות, ע"פ המדות אשר מנו חז"ל ללמד לאדם דעה והשכל. איכה לבנות בתים בתורתינו הק' ע"פ סברות ישרות וראיות צודקות

והנני עומד היום בתפילה לאל כאשר הראני את נוה הבית הזה בכבודו, ככה יחנני ה' ואראה אור בהיר בשחקים אשר יאיר ע"פ תבל יתר חיבורי אאמ"ו נ"י, ויהי ה' אתו לאמצו ולסעדו בכחו ואונו לשבת אוהלים על תורה ועל העבודה. ביתר שאת ויתר עז, בהשקט ושלוה. כאשר אותה נפשו מאד, וה' ירצהו ויצליחהו כל הימים עד בוא גואל צדק לאסוף נדחי עמים, מבשר נחומים למעוטי עמים. ולא ימושו החוקים האלה מפינו ומפי ורעינו לעולמי עולמים. אנכי הצעיר לכל בית אבי: יוסף בלאאמ"ו הרב המפורסם לגאון ולתפארת מוהר"ר יצחק אייזק נ"י מסלאניסא: