בית יצחק חושן משפט ט

פתח

הבית

ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו ה'. (בראשית כ"ו י"ב)

הספר הזה הוא חלק ששי מספרי בית יצחק למו"ח הגאון הצדיק רשכב"ה מרנא ורבנא ר' יצחק יהודה זצלה"ה, ויכיל תשובות רבות שהשיב לשואליו ושייכות לחו"מ, ונספח אליהן המון דרשות בהלכה בסוגיות שונות. וכל אלה חוברו וסודרו יחדיו מאת מו"ח הגאון זצלה"ה וימסרן לבית הדפוס למען הוציאן לאורה. ולא הספיקה השעה כי נצחו אראלים את המצוקים, ונקרא אל על בטרם נגמר החלק הזה. ובלב קרוע ומרתח נגשתי אל המלאכה למלא רצון צדיק ולבצע מחשבתו הטובה, לכלות את ספרו על חו"מ למען יבנה הבית על תלו. לבי הי' מלא דוי על האבדה הגדולה אשר אבדתי ונפשי השתוחחה בקרבי, כי לקח אמו"ר מעל ראשי, ולא ידעתי נפשי לגשת אל העבודה הזאת, ותהי זאת נחמתי במעט. כי בית מו"ח הגאון הצדיק זצלה"ה יגמר על ידי וחייתה נפשי בגלל הדבר הזה. אולם מסבות שונות נמשכה ההדפסה עד היום הזה. והפעם עלתה בידי לגמרה ולהוציא כלי למעשהו, כלי קודש מעשה ידי אומן. אשר פעל ועשה האדם הגדול בענקים. ואודה לה' כי זכיתי לכלות את בנין בית יצחק מוכלל בהוד והדר, ולהשלימו בחלק חו"מ והי' הבית אחד יהי שם ה'

מבורך

(ב) ולאשר בכל אחד מחלקי ספר בית יצחק, פתח מו"ח הגאון הצדיק זצלה"ה פתחא לנפשי' ויעש פתח לבית למען יבואו בו אוהבי אגדה ודורשי חכמה ומוסר כאשר יראו הרואים בחלקים הראשונים שהוציא לאור בעודו מתהלך אתנו, וביאר בדברים תוכן עניני ספרו להורות טל מה אדניו הטבעו, אמרתי לעשות בחלק הזה כמעשהו בחלקים הראשונים לכתוב דברים אחדים ולעשותם פתח לבית הגדול הזה. ויודע אנכי כי שם בעדן גן אלקים, מקום משכן נשמתו הטהורה ימצא נועם לראות בי לא נופל החלק הזה מהחלקים הראשונים, ופתח הבית בצדו הושם, ויבואו בו חכמים אוהבי דבריו. וביען כי השאלות והתשובות הכלולות בספר הזה בחו"מ יסודן, בחלק המשפטים שבין אדם לרעהו, לא למותר יהיה לדעתי לדבר מעט אודות תכונת משפטי התורה הקדושה והבדלם מאלה המשפטים אשר שמו להם אנשים, ואשר חקקו מחוקקים מדעתם כנפשם. וכבר דברו מזה חכז"ל במקומות נפזרים בש"ס ומדרשים. אמנם לאשר דברי חז"ל נאמרו בקוצר גדול ופעמים רבות כסו את מחשבתם הקדושה והטהורה, וישימו מעטפה על מעטפה להליט כוונתם לבלי תראה לעין כל ודרושה עבודה רבה ועיון רב למצא את המרגלית הטמונה במכסה דבריהם, אמרתי להעתיק דברים אחדים ממאמרי אגדה. ואדברה נא נגד הקוראים בספר הזה את אשר חנני ה' להבין מתוך דבריהם הקדושים. ובזה יאיר לנו אור בלכתינו בדרך המשפטים אשר סוללה לנו התוה"ק להבין חכמה ודעת הצפונות בהם

(ג) ועד כמה גדול ערך המשפטים אשר בין איש לרעהו, נראה מזה אשר מיד אחרי שהשמיע ה' לעמו עשרת הדברים אשר בהם נכללו כל מצות התוה"ק, והיו למאורות לכל יושבי תבל, צוה ה' לישראל עמו ויאמר, ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. ובזה הראה ה' הטוב כי כערך המצות הנעלות והיקרות אשר בעשרת הדברים, יסודי אש דת התוה"ק, כן ערך המשפטים אשר בין איש לרעהו. וכאשר לא נוכל לצייר לנו עם נבון וחכם בלתי אמונה טהורה וזכה, אשר אין בה סוג ותלאה. כן לא נוכל לחשוב אותו בלתי משפטים וחקים המישרים אותו בחיי' המדינים. וכבר אמר ר' ישמעאל במכילתא ואלה מוסיף על הראשונים, מה עליונים מסיני אף תחתונים מסיני ובזה השוה את המשפטים לאלה החקים והתורות אשר דבר ה' בלהבות אש מההר אשר חמד לשבתו

והמשפטים אשר צותה התוה"ק הדרת קודש חופפת עליהם וממקום קדוש יהלכו, כי ה' מקור הקדושה צוה אותם ויכוננם. ולא כמשפטי הגוים משפטי ישראל, כי הראשונים אך דרכי החיים יישרו, ואלה המשפטים אשר לישראל מלבד כי גם המה יעשו כמוהם באופן מאוד נעלה, צפון בקרבם רוח נעלה ונשגב, ואוצר כל קודש טמון במו לקדש ולטהר את השומרים ארחותם. והתוה"ק תקרא אלינו אף תתן אמרי': קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם (ויקרא י"ט ב'). מצות התורה קדושות הן ותכתירנה את עושיהן בקדושה וטהרה כי מוצאן ומולדתן בקודש. ובפרשה הזאת התחיל בדין כבוד אב ואם מצוה אשר תסדר ותעריך את היחס בין אב לבן ואם לבתה ועל המצוה הזאת נוסדו כל המצות וכל המשפטים אשר בחיי החברה, והוא אבן הפנה לבית הגדול והנשא, בית העולם כלו אשר ידורו בו בני אנשא

(ד) ובאיזה מקום אמרתי לבאר דברי הש"ס בקדושין ל"א. דרש עולא אחתחא דבי נשיאה. מה דכתיב יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך (תהלים קל"ח) מאמר פיך לא נאמר רק אמרי פיך בשעה שאמר הקב"ה אנכי ולא יהי' אמרו אוה"ע לכבוד עצמו הוא דורש כיון שאמר כבד את אביך ואת אמך הודו לדברים הראשונים. ורבים יתמהו על הדברים האלה, כי איך נואלו מלכי ארץ לחשוב על בורא העולם, הנעלה מן כל מגרעות בני האדם תכלית עלוי, כי ידרוש אחרי כבוד מבני אדם יצורי כפיו? אמנם חז"ל רצו לעורר אותנו כי מאז נגלה ה' לעמו לתת להם חקים ומשפטים, להורות נתן בלבם את תעודתם בתבל ארצה. ולא את חובתם נגדה נא אדון השמים לבד הודיע למו, כי גם דרכי חיים גלה להם וילמדם נמוסים וסדרי ההנהגה בין איש לרעהו, לכונן את חיי המדינה, אשר ראשיתם הוא כבוד אב ואם. ומלכי ארץ אשר בשוא נתעו ולא יכלו להשיג את הרעיין הנשגב הצפון במצות התורה שבין אדם למקום והתועלת הגדולה אשר תביא האמונה באל אחד, והמעלה אשר יעלו בה בני אדם בתתם כבוד לאל הכבוד, זאת ראו והבינו, כי המצות הסדורות בתורה בין איש לרעהו נעלות הן מן כל אלה אשר חקקו בני אדם, ואין ערוך עליהן בכל משפטי הגוים, ונוכחו לדעת כי רמו ועמקו מחשבות בורא עולם, וכל מצות התורה מראשיתן לסופן אמת ואמונה הן. ומאלה המשפטים שבין איש לאיש אשר ראשיתם כבוד אב ואם, למדו צדק והבינו ערך המצות שבין אדם לבוראו שיסדון אנכי ולא יהי' וכולן משובצות אבני חן במלואתן

(ה) ואם נעמיק מעט בדברי חז"ל אלה, כל רעיון יקר נמצא ואור גדול יאיר מתוכם כי כל מצות התורה נשענות על האמונה והאמונה בקבלה מאבות לבנים שורש גזעה. כי אבותינו יספרו לנו את אשר שמעו ואת אשר ראו עד הגיע הדבר למעמד הר סיני ואז עין בעין ראו כולם כי ידבר אלקים מתוך האש ויגיד תורה ומצות לעמו. ולמען נטוע האמונה בלב איש, הקדימה התוה"ק מצות כבוד אב ואם, לתת כבוד לאבותי', ועי"ז יאמין העם ויהי' לבו נכון בטוח כי דבריהם אמת וכל מעשיהם באמונה ותחזק הדעת ותשלח פארתה האמונה בה' ובמשה עבדו. ואם יקל כבוד אבות בעיני הבנים, אז יפול יסוד האמונה ונפל הבנין כלו כי לא יאמנו בעיני בניהם, ולא יתנו אמון בדבריהם וכאשר אמר המלך החכם דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך. דור טהור בעיני' ומצאתו לא רחץ (משלי נ' י"א י"ב) כי בקללו אביו וישחק למוסר אם הוא טהור בעיני' אם כי מצאתו לא רחץ: האבות המה עגולים וחוליות, בשרשרת של שנות אלפים, וע"י שלשלת המסורה נגיע אל מעין מים חיים נובעים בהר אלקים הר חורב, והמה, האבות, עדים נאמנים מעידים ומגידים קושט דבר אמת כי נראה אליהם ה' וישמיעם את דברו. ובזה נלמד לכבד את אלקי הכבוד

ובשירת האזינו נאמר צור ילדך תשי ותשכח א' מחוללך. האבות יתנכו ויגדלו את הבן הנולד, יפתחו ויכשירו את תכונותי' יחזקו את גופו, גם יכוננו את רוחו לחיות כרצוץ ה' הנותן ומשפיע את החיים וינחילוהו את מורשת אבותיהם, נחלה זו שפרה לנו מהר חורב, אשר שם נגלו לנו הא'. ועל הבן או הבת החובה והמצוה לזכור את חסדי אבות ולהיות בן מקשיב למשמעת אב, לכבד ולהוקיר את אבותיו אשר הרבו להטיב עמו ועי"ז יעלו במעלות השלימות לכבד לאלוק הכבוד. אכן אם רוח גאה וגאון יעלה עליך, לאמור כי חכמת מאבותיך. את אביך לא תכיר ואת אמך לא תדע, אז ירתק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב - כדברי קהלת - . לא תבא עוד אל המבוע לשתות מים חיים מן באר חפרוה אבות קדושים. ובשכחך את אביך צור ילדך, תשכח גם א' מחוללך, וגם מלכי הארץ נוכחו לדעת כי ע"י כבוד או"א, צירי ה' ושליחי' נכיר ונדע הדר כבוד ה', וחז"ל פתחו במשל פיהם לאמור כי מלכי ארץ וכל לאומים מאנו להקשיב דברים הראשונים, עד אשר שמעו מצות כאו"א להורות על רעיון היקר הזה. ולמצא יחס וקשר בין המצות האלה

(ו) ויקרו דברי חכמים באמרם ג' דברים נתן משה נפשו עליהם ונקראו על שמו ישראל תורה, ודינים. ישראל הצטער משה עליהם, ונקראו על שמו. שנאמר ויזכר ימי עולם משה עמו (ישעי' ס"ג) תורה שנאמר זכרו תורת משה עבדו (מלאכי ג') דינים שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (שמ"ר פ' משפטים) ובכונת דבריהם נאמר כי בשלשה הצטיין משה רעיא מהימנא, ונקרא שמו עליהם, או כאשר יאמרו חז"ל שנקראו על שמו. הראשון הי' ישראל, משה רבינו יסד באמונתו את העם הזה, הוא שם בקרבו את רוח קדשו להאחד ולהיות עם אחד. הוא האציל מרוחו הכביר על זקני העם ויעוררם לעשות חיל. הוא איתה את הקרעים וירפא את שבר עמו. ובהיות ישראל במצרים תחת סבל בני חם, הרגיש משה בענים ואח לצרה נולד למו. ואם כי לא נגעה בו הרעה כי בת מלך גדלתו, ובין רוזנים ושרי ארץ הושם כסאו, ממכון שבתו ירד אל אחי' האומללים וירא בסבלותם. וכבר רמזו ע"ז בעלי המדרש במקרא כתוב. ויגדל משה ויצא אל אחי' וירא בסבלותם וגו'. וכי משה לבד גדל וכי אין הכל גדלים, אלא לומר לך שהי' גדול שלא כדדך העולם (שמ"ר פ' ב'.) וכוונתם, כי לא גדל כדרך אנשי העולם אשר בהנשאם על במתי ההצלחה והעושר ישכחו את אחיהם ואוהביהם שהי' להם בימי קדם ויבושו לדבר עמם. ומשה איש האלקים, מנעורי' החל רוח ה' לפעמו, וגם בהיותו בבית המלך לא רמו עיני' ולא גבה לבו, ויזכור את אחי' האומללים והרגיש בצערם. ראה אחיו מכים ויבך עמהם ויאמר מי יתן מותי תחתיכם והי' נותן כתפי' ומסייע לכל אחד ואחד (דברי המדרש שם) ובעת הזאת אמר פרעה להרגו ויברח אל ארץ אחרת, ונשא את אשר נוטל עלי'