בית יעקב על התורה, ויגש יח

ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני והנער יעל עם אחיו. הענין שיהודה היה מכניס את עצמו כ"כ עד שרצה להשאר לעבד תחת בנימין הוא, כי הענין שבית דין מוכרין את הגנב לעבד מפני גנבתו, מפני שבפעלו זאת הראה שאינו עומד לנכח פני השי"ת לבקש מאתו את סיבת פרנסתו, לכן המשפט הוא שמחייתו יושפע לו מתחת יד בשר ודם דרך אמצעי קכו עיין לעיל פרשה זו אות ד ד"ה ויסוד ובהערה לג שם ועיין עוד לעיל פ' מקץ אות יב ד"ה אמנם. . לכן היה יהודה מתיירא להניח את בנימין במצרים, שמדתו הוא לקבץ כל הטובות והתשוקות מבין העכו"ם להכניסם בישראל. לזה היה יהודה מתיירא פן יבולע וישקע ח"ו תחת יד מצרים, אבל על עצמו לא היה מתיירא, שהוא מכוון לליבא דקב"ה, וכדכתיב (תהילים כח) לך אמר לבי, ומעמקי הלב דבוקים תמיד בהשי"ת, אף בהתגברות החשך וההסתרה, לכן היה לבו נכון בטוח בה', שאף אם יהיה במצרים לא ישוקע ח"ו, לזה טוב לו להיות עבד בארץ מצרים מהיות בנימין שם לעבד: