בית מאיר אורח חיים רי

יהודא בחורין של רחבה דכשרים וקבלת רב חסדא במרירתא דאגמא דכשרים משום שמקובל בידם דהני לא נשתנו שמייהו וכו' וא"כ ה"נ ומשני רבא דקבלת ר' יהודא הני כופשנו היא מידע ידיע היה להם דבאתרייהו סתמא קרי להו וא"כ לפי' שני דרש"י אין הכרח כלל לדוחק הח"צ ומוכרח הגמ' לבא לעבות אמר רחמנא מ"מ וא"כ באתרוגים אלו צריך חקירה אם באתרייהו סתמא קרי להו הגם שבאמת לא מכח קושיות הח"צ אנו באין להוכיח פירושי כדי לייתר שלא לבא לדחק תירוצו חדא דמ"מ ההכרח לדוחקו לפירוש ראשון דרש"י אסא מצראי שגדלו על המיצר שבזה בהדיא משני רבא במרירתא דמש"ה כ' לא הוי שם לווי כלל דמסתמא שמייהו וכו' ותו משום דבאמת לפע"נ צריך עיון רב ומההכרח לבא לדוחק הח"צ או לתירוצו עפ"י פי' שני דרש"י דלע"נ מעיקרא אין כ"כ קושיא על הסוגיא דאזלי אליבא דאביי והרי לא ס"ל תירוצא דרבא ואי משום מה שמביא הח"צ דברי התוס' שבד' י"ג שהוכיח מחולין דאביי מודה לרבא במכ"ח אני תמה דמנא ליה לבא לדוחק זה דבב' מקומות יאמר תירוץ לדעתי וסובר כרבא ואי משום דפרק אותו ואת בנו עזי דבאלא לגבי מזבח אי בעינא אמינא דמעיקרא לא קשיא מידי לאביי דהא ס"ד זה שמכשירין היינו שהוכיח שהוא בכלל עיזי דקרא א"כ ממילא מוכח דאין נשתנה שמו בתר מתן תורה דאלת"ה לא היה התורה מכנהו בשם עיזים סתמא ואף את"ל דס"ל לתוס' מדשם זה באלא היינו ע"ש שנמצאו ביערות סתמא גם בשעת מ"ת היה אין נמצאים ביערות ונקראו עיזי דבאלא אכתי א"י מה יקשה בזה דלא לתכשרי לגבי משום דלגבי מזבח לא מיתכשרי אלא עיזים סתם ולא דאית להו שם לווי מה בכך הא מ"מ חזינן דעל שם לווי זה לא הקפידה התורה וקראה אותם בשם עיזים סתם כמו דהכא היא בתורה בכלל עיזים סתם ה"ה לענין קרבן הוא בכלל וצ"ע לע"ד על התוס' אמנם העיקר מה שדעתי נוטה לפרושי הנך דלא כח"צ היינו משום מן הלשון ומן הקושיא באזוב רומי אבל באמת מדפירוש רש"י דהמקשן סבר דציצינייתא אינו על שם מקום משמע כדפי' הח"צ וק"ל

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם