בית מאיר אורח חיים קפט

אלא בסוכה אחת (ולא ניחא לו כמשמעות פרש"י הנ"ל דהדרשה היא תחת סכך אחד ולא שני סככים אלא סוכה כמשמעה סוכה דהכשר אחת ולא שתים) וא"כ מהיכי ממועט בית ואילן דהא תקרת בית ואילן אינם מכונים בשם סוכה. א"ו הכי אזלה הדרשה בסכת תשבו שדוקא ישיבה תהא בצל סוכה ולא שתחת הבית ואילן שאז אינו יושב בצל סוכה אלא בצל בית ואילן שצילם פסול בית משום תעשה ולא מן העשוי ואילן משום מחובר משום דסוכה אמר רחמנא וצל בית ואילן מבטלים הצל סוכה שתחתיהם ואינו יושב אלא בצילם ולהכי מקשה דאפילו באילן שחמתו מרובה מ"מ והא קמצטרף ע"י מה שמבטל מה שתחתיו ודוק

עיין מ"א סק"ב כתב ובאמת התוס' לשטתייהו אזלו. ר"ל שבדף כ"ב ע"ב ד"ה כזוזא נראה שמסכימים עם פירו' ר"ת דאם למעלה הסכך והאויר בשוה כשרה מפני שאז למטה צילתה מרובה מחמתה ושפיר כתבו אלא הטעם כיון דכי שקליתו לפסול אכתי צילתה מרובה משא"כ הרא"ש שמסכים עם פרש"י שאם למעלה שוה למטה חמתו מרובה ופסול א"כ כשתשקול הפסול ישאר חמתו מרובה ואפ"ה כשר א"כ ה"נ גבי אילן יכשיר אפילו כשחמתו מרובה בלא האילן וכתב ואפשר דכשמונח למעלה גרע טפי ר"ל דשם כשמסכים הרא"ש עם פרש"י כתב דדוקא גבי סכך פסול וסכך כשר המונחים זה אצל זה שייך להזכיר פרוץ כעומד אבל גבי סוכה סכך ואויר נתנה הלכה שיהא הצל מרובה וא"כ לההוא מ"ד דפרוץ כעומד מותר דאינו אלא במונחים זה אצל זה ודאי דלא שייך לאתויי ראי' מיניה כשמונח למעלה וגם לא שייך כלל להדברים שכיון דאי שקלת לי' סגי בכשר ולהכי מה שכתב המ"א תו ואפשר דמביא ראיה מן המסקנא זה העיקר מדמסקינן דבמעדיף אפילו למאן דאמר פרוץ כעומד אסור שרי והיינו משום דאף כי שקלית ליה נמי כשר וק"ל

(סעיף הנ"ל) הג"ה מיהו אם השפיל וכו' כתב המ"א ודוקא כשהסוכה צלתה מרובה בלא אילן כו' ר"ן ומ"מ וכ"כ רי"ו בהרי"ו ומ"מ שפיר דהכי כתבו אבל מהר"ן א"י ואדרבה משמע איפכא שהרי ז"ל וא"ת ואמאי בעינן הכא רובא ולא סגי לה בפלגא ופלגא והא תנן המקרה בשפודין אם יש ריוח ביניהן כמותם כשרה וכו' והכא נמי נימא הכי ולא נבעי רובא נראה לי דהיינו טעמא משום דכל דבר שעומד בעצמו ואינו מעורב חשוב יותר ולפיכך אע"ג דאגמרי' רחמנא למשה דבפלגא סגי לית לן למימר הכא אנא כשמחצית המכשיר עומד בעצמו דחשוב אבל כשהוא מעורב שנתמעט חשיבות הכשר המתיר לא אעפ"י שנתמעט ג"כ חשיבות הפסול אין בכך כלום מאחר שהמתיר מיגרע ומשום הכי בעינן הכא רובא ובודאי שאין ביטול זה כביטול שאר איסורין שאין לך איסו' שאם יכול להתי' [צ"ל להכירו] ולעמוד עליו שיהא בטל אלא כיון דאגמרי' רחמנא למשה דבפלגי סגי והכא לא סגי לי' בפלגא לפי שנתמעט חשיבתו של מתיר מפני שנתערב אפ"ה כל שיש רוב מן הכשר לא גרע מפלגא דכשר העומד בפני עצמו לפי שאין המיעוט מבטל חשיבות הרוב עכ"ל וא"כ י"ל דאם הכשר רוב ואינו בטל שוב מה בכך שהוא לבדו אינו צילתו מרובה מ"מ לא גרע ממחצה ע"מ. ודברי המ"מ ור"ן צ"ע מנ"ל כיון דמשום ביטול ברוב אתינן עלי' י"ל ה"ה כששניהם חמתה מרוב' כשהכשר רוב מצטריף האילן ונעשה בין הכל צילתו מרובה ומה זה שכתב המ"א על הב"ח דליתא. אלא ע"כ מיירי כאן וכו' מנא ליה זה הע"כ אי משום טעמו שיהיב ריש דבריו דאין זה ביטול גמור כיון שיכול להסירו הא זה גם לדעה א' הכי הוא ומ"מ מצטרף ואי משום דלדעה א' הוא מוכרח מדאיירי הקושי' והא קא מצטרף בסוכה שחמתה מרובה וע"ז משני כשחבטן משא"כ להי"א הקושי' קאי על סוכה שצלתה מרובה מה בכך הא מ"מ הקושי' היא והא קמצטרן על פי פירושם וע"ז משני כשחבטן ופי' הר"ן כלומר שהשפילן וערבן עם הסכך כשר דכל כי האי גוונא כיון שחמתן של אילן מרובה מיבטל ברובה מאחר שהכל מעורב ומשמע לפ"ז דאפילו הכשר נמי חמתו מרובה כל שהוא רוב בטל הפסול ומצטרף נמי וכדהוצאתי נמי לעיל משמעותו וצ"ע

שוב כתב המ"א ומ"ש רמ"א שאינם ניכרים אינו מדוקדק דאפילו נכרים שרי כיון שהסוכה צלתה מרובה לא נראה הכי ממהרי"ו הנ"ל שהרי ז"ל הדלה עליה וכו' פסולה ואם הסכך הכשר יותר הרבה מהם כשרה ומיירי כשחבטן שהשפיל הענפים וערבן עם הסכך ואם (צ"ל ואין] נראין בעין הסכך הפסול דאל"כ פסולה ומיירי נמי כשהסכך פסול המחובר חמתו מרובה דאם צילתו מרובה אפילו היה הסכך כשר יותר מהסכך פסול המחובר ואפילו חבטן פסולה כמו שכתבתי בהעושה סוכתו תחת אילן כי דינם שוה והרי גבי אילן מסיק כשטת הי"א וכתב אליבייהו דתמיד צריך להיות הכשר לבד צילתו מרובה ומ"מ מקפיד וכתב ואינו נראה בעין אבל באמת צ"ע למה צריך אינו ניכר כיון שהסוכה צילתה מרובה מה יזיק צירוף סכך פסול כשחמתו מרובה וחבטן דבשלמא כשלא חבטן לדעת הי"א כיון שצל האילן עומד למעלה ומיצל על הסכך הוא מבטל צל הכשר דלמטה ממנו שהצל מן העליון הוא חשוב ורואין מה שתחתיו כאילו אינו כדאיתא בהריטב"א אבל בחבטן אין טעם כלל להקפיד על אינו ניכר לכן המסתביר לי יותר שהרמ"א כתב דבריו על פי משמעות הר"ן והטור שאף לדעת הי"א אינם חולקים על דעה א' אלא כשלא חבטן אבל בחבטן אחדים המה עם שטת התוס' דאפילו אין הכשר לבד צילתו מרובה כל שהאילן נמי חמתו מרובה שוב נצטרף רק אם הכשר רוב מן הפסול וכדמשמע נמי מהרא"ש דאינו מביא פלוגתא אלא בשלא חבטן ואף שהמ"א כתב על דברי מהרי"ו וכל דבריו מהרא"ש הא אף דברי הטור בנוים ע"פ אביו הרא"ש ולהכי מצריך הרמ"א נמי אינם נכרים בדקדוק

סעיף ג' העושה סוכה למטה וכו' כשרה: בהטור מבואר ב' טעמים בזה להכשיר אף לשיטת הי"א חדא מדהיא כולה מסוככת בכשר באופן שאף אם ינטל כנגדו נמי נשאר צלתו מרובה: ומה שהט"ז רוצה לדון מרש"י דשייך לגבי סכך פסול אף אם הוא חמתו מרובה טעם לפסול משום שני סככים הוא שגיאה כמבואר בהריטב"א דז"ל אמר רבא ל"ש אלא באילן שצילתו מרובה מחמתו אבל חמתו מרובה לא חשוב אילן ולא הוי סוכה שתחת אילן וכו' ע"ש: ומה שדקדק מרש"י מדכתב וכיון שחמתו מרובה מה"ת למיפסל לא משום שני סככים איכא דהא חד סככה הוא וכו': יש לתמוה איך ס"ד לדיוק כזה דרש"י פי' המאי למימרא דבשלא חבטן קמ"ל דהיכי דהאילן חמתו מרובה לא הוי תחת ב' סככי' אבל השת' דחבטן מאי למימר' לאו משום ב' איכ' וק"ל: ועיין נמי תשובת פ"מ חלק א' סי' מ"ד ועוד מטעם אחר כתב העיטור דכיון שהסיר הרעפים העצים אין עליהם דין סכך פסול דתנן תקרה שאין עלי' מעזיבה מפקפק או נוטל אחת מבינתים ודברי הב"י בזה במח"כ צ"ע ועיין ב"ח וע"ז: ואין להקשות לפ"ז מה הוצרך רש"י ז"ל ללמוד ההיתר מן התירוץ בשחבטן הא זה בלא ביטול ברוב כשרים אף הקנים גופייהו דרש"י איירי שמסככין על קני הגג ר"ל אף שלא הסירו הרעפים בכיון כדי לסכך על גבי גביהן אלא למשל הרעפים נפלו מהם באמצע שנה שאז הקנים אף שהם פחותים מג' נשארו בפיסולם משום תעשה ולא מן העשוי לכ"ע ולומד מן הסוגי' דמ"מ כשר משום ביטול ברוב: אך מ"מ קשה לי הא האופן דאיירי בו שמסככין על הקנים ומבאר שהלאטי"ש הם הקני' ואויר שביניה' בשוה הא משנה שלימה שנינו המקרה סוכתו בשפודין אם יש ריוח ביניהן כמותן כשרה והיינו למה דקי"ל דפרוץ כעומד מותר ועיין בהרא"ש פרק הישן הלכה מ' ואפי' נימא דרוצה לצאת קושי' הגמרא שם והא אפשר לצמצם או אי אפשר לצמצם ועיין בהריטב"א שם אכתי באופן זה שמסכך על הקנים הוא כתירוץ רבא שם דף ט"ו ע"ב שפי' רש"י שם והלכך הוי לי' כשר רובא על הפסול ומבטל ומה הוצרך ללמוד התירו מהכא וצ"ל דעיקר למודו דלא נימא דוקא בדברים התלושים ואינם מחוברים למידי הוא דשייך ביטול משא"כ אותן קנים שנשארים מחובר בהבית ה"א דלא ליבטלו לומד מתירוץ הגמ' כשחבטן דאף דהענפים מחוברים מבטלו וה"ה אותן הקנים וק"ל