בית לוי יא

פתיחה

ראשית כל דבור צריך לבקש רחמים מאדון כל הארץ ב"ה בתפלת ר' נחוניא בן הקנה יהי רצון מלפניך ה' אלקי שלא יארע דבר תקלה על ידי. ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי וכו' (ברכות כ"ח) וטרם נבוא לבאור המאמר נבאר תחלה איזה מאמרי רז"ל מענין תפלה (ב"ב דף כ"ה) אריב"ל בואו ונחזיק טובה לאבותינו שהודיעונו מקום תפלה. שנאמר וצבא השמים לך משתחוים (פירש"י השמש והירח עומדים במזרח לך משתחווים למערב) ולדרכינו יבואר הנה אמרו בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא. ועפ"ז יש מקום לומר שאין התפלה מועלת על הדברים הללו אחרי שכן נגזר על האדם בתחילת בריאתו. והנה מצינו שאין הקב"ה חפץ כ"כ להפוך המזל כמבואר (בתענית כ"ה) גבי ר"א בן פדת כשאמר להקב"ה עד מתי אצטער בהאי עלמא. ואמר לי' אלעזר בני ניחא לך דאפכיה לעלמא מרישא אפשר דמתילד בשעתא דמזונא. מוכח שאין זה רצון ה' להפוך על נקל המזל. אכן בהתגברות התפלה מועיל ג"כ לשנות המזל, ואף שהקב"ה מסר להם הממשלה לפעול בעניני העולם עכ"ז בחפץ ה' משדדם וכמאמרם אין מזל לישראל. אכן התפלה להפוך המזל צריך שיהי' בעומק הכוונה ובלב שלם. וזהו לדעתינו הכוונה בואו ונחזיק טובה לאבותינו שהודיעונו מקום תפלה ר"ל שהמקרא הזה מראה שיש מקום להתפלל לפניו ית' על כל צרה שלא תבוא ואף שנולד במזל שיהי' עני או חלש וכדומה. ביכולת התפלה להפכו שנאמר וצבא השמים לך משתחווים כל צבא השמים המה משתחווים ומכניעים עצמם מול רצון ה' ואין להם שום ממשלה לעשות כרצונם

ובזה יבואר מאמר רז"ל בברכות אמר ר' חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו וכשמת אומרים עליו וכו' מתלמידיו של אברהם אבינו וכו'. וצריך להבין מדוע גדלה כ"כ מעלת הקובע מקום לתפלתו. ולדברינו יבואר דהנה מצינו גבי בלעם שאמר בנה לי בזה שבעה מזבחות. ואח"כ כשראה שלא הצליח במקום זה בחר במקום אחר. ולמה החליף המקומות. הוא לפי שבלעם לפי דעתו המשובשת סבר כדעת האומות הקדמונים שהאמינו אחריו שמסר הש"י ממשלה למערכת השמים ואין ביכולתו לשנות המזל. וכיון שהכל תלוי לפי מצב המזל לכך בחר בתחלה במקום זה ואח"כ במקום אחר לפי אשר התבונן את מצב המזל לרע לישראל. והנה אנחנו עם ב"י מאמינים אף שהקב"ה חלק להם ממשלה עכ"ז ביכולתו לשדד המזל ולעשות הכל כרצונו. והנה הראשון ששינה הקב"ה המזל עבורו מצינו זה גבי אברהם כשאמר ראיתי באיצטגנינות שלי שאין לי בן א"ל הקב"ה צא מאיצטגנינות שלך אין מזל לישראל והנה שהקב"ה ישנה המזל תלוי לפי אמונת האדם שאם האדם יאמין שיכולת השם להפכו אז הקב"ה יתנהג עמו על אופן זה. והנה המאמין הזה לא יחליף מקום תפלתו אחרי שרק לד' ישים נפשו בתפלתו ואותו ימצא בכל מקום. וזהו הכוונה כל הקובע מקום לתפלתו מוכח מזה שהוא מאמין שרק לה' בעצמו ישים תפלתו. אז אלקי אברהם בעזרו מי שעזר לאברהם והוציאו מתחת המזל ולא נתן להרע לו כן יעזרהו ה' להפוך בשבילו ואף אם נגזר לפי המערכת שיהי' עני וחלש וכדומה הקב"ה יהפוך בשבילו לטוב. ואמר עוד שם הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו הכוונה עפ"י מה שכתב המליץ הבדרשי אשר כל צבא השמים הם שונאים האדם ואמר ע"ד המליצה יסבו עלי רביהם וכו' גם שנאתם גם קנאתם עלי הי' כולנה. והנה מי שקובע מקום לתפלתו אז אויביו המה מערכת השמים נופלים תחתיו ואין ביכולתם להרע לו כי מסורים ת"י להפוך אותם בתפלתו כרצונו

אכן התפלה להפוך המזל נדרשת שתהי' בהשתפכות הנפש ובלב שלם ולהסיר ממנו הסיבות והמניעות הגורמים לעכוב התפלה שלא תעלה לרצון לפני ה' והנה הסיבות לזה רבים הם ונבאר היותר שכיחים והיותר מזיקים הגורמים שלא תתקבל תפלתו. האחד הוא אם יתפלל האדם ופיו מלוכלך בליצנות ושקרים ולשון הרע וניבול פה. וכדומה כי היתכן אם יבוא האדם לשבח את השר ופיו יהי' מלוכלך בדברים מאוסים לא די שלא יפיק רצון מאתו עוד ישיג עונש על הבזיון שביזה את השר ועל עזות נפשו לעמוד ולבקש את פני השר בפה מאוס. ובזה יבואר מאמרם ז"ל בסנהדרין על פסוק אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותה מלכות עלם ושלטנה עם דר ודר ואמרו שבקש לגנות כל שירות ותשבחות שאמר דוד ובא מלאך וסטרו על פיו. וצריך לבאר כי ידוע שאין הקב"ה נוטל הבחירה מן האדם ואחרי שרצונו הי' לומר שירות ותשבחות למה מנעהו המלאך ולדרכינו יבואר כי מה דמיון יש השירה שלו לשירה של אדונינו דהמע"ה שהי' בפה נקי וקדוש משא"כ פיו של אותו רשע שהי' מלוכלך בכל העבירות וזהו שסטרו על "פיו" שיהפוך מלדבר בפה מלוכלך כזה לפני הקב"ה

והנה אמרו רז"ל בשעת חורבן בהמ"ק כשנכנסו עמון ומואב לבית קה"ק ומצאו הכרובים מעורים זב"ז אמרו ישראל שברכתם ברכה וקללתם קללה יתעסקו בדברים הללו. והנה זה תמוה מה התייחסות יש למה שברכתם ברכה וקללתם קללה שלא יתעסקו בדברים הללו, ולדעתינו יתכן לומר דהנה אומות הקדמונים מהם היו עובדים לשמש לירח ולכל צבא השמים והנה כבר ביארו שלא יתכן ליחס להם הטפשות הזה שהיו חושבים הצבא השמים לאלקות רק שדעתם הי' כמו שהמלך רצונו שיכבדו השרים שלו כן רצון ה' בכבוד צבא השמים. אחרי שחלק להם ממשלה