בית אפרים רמה

הוא תואר השם כמ"ש הראב"ע גבי אדר היקר והוא תרגום ופתרון מלת כבוד בלה"ק ומלת יקר שהיו"ד קמוצה הוא גם כן תואר השם והוא מורה על חשיבות כמו מה יקר חסדך וכיוצא בו רבים וממנו נצמח גם כן כשהוא דבר שבקושי להשיגו ולפעמים נמנע לגמרי כמו ודבר ה' יקר או יקר בעיני ה' כו' ומלת יקר הקמוצה הוא לה"ק וכשהוא בסמיכות ממש משתנה להיות נקוד בשו"א ופתח כמו יקר רוח וכשאינו סמוך ממש רק שאינו תואר השם ורהוט למה שאחריו או שלפניו הקו"ף בקמ"ץ כמו אבנים יקרות או אור יקרות ולכן הך דכל הנשים יתנו יקר שהוא תואר השם ותרגום של מלת כבוד מייתי הש"ס מיניה משא"כ הך דויקר תפארת גדולתו שאחר שזכר עושר כבוד מלכותו אמר ויקר תפארת גדולתו שתיבת ויקר פתרונו כבוד והוא תואר השם שא"כ היה לו לומר ויקר ותפארת גדולתו וגם שכבר זכר כבוד בתחלה אך תיבת ויקר כאן הוא ענין חשיבות ורהוט למה שאחריו לומר שהראה להם חשיבות ויקרות תפארת הגדולה שלו החשובה מאד וקשה להשיגו שאינו במציאות הפשוט רק הוא יקר מאד תפארת גדולה כזו ושרשו פתוח אלי מלת יקר הקמוצה שהוא תואר השם לענין חשיבות וזה אינו תרגום רק לשון הקודש ומצאתי בספר השרשים לרד"ק שכתב ואת יקר תפארת גדולתו כתב רבי יהודא שהוא פתוח ורבי יונה כתב שהוא קמוץ ואנחנו מצאנוהו במקצת ספרים המדוייקים קמוץ ובמקצת ספרים פתוח ואפשר שהוא סמוך אע"פ שהוא קמוץ כמו כתב שהוא קמוץ בין בסמוך בין במוכרת כמו ובכתב בני ישראל או יהיה מוכרת וא"ו ואת עומדת במקום שני' ומשפטו ואת יקר ותפארת גדולתו עכ"ל ושמחתי כי מצאתי און לי דלא מיבעיא לנוסחת רבי יהודא שהקוף פתוחה שהוא בסמיכות יקר התפארת והוא על משקל יקר רוח ותואר השם הוא יקר בשני קמצין שהוא ענין דבר חשוב וקשה להשיגו (ופתרונו בל"א טייער) כמו בני ציון היקרים המסולאים בפז כו' והוא לשון הקדש ולא מצינו לפתרון זה מלה אחרת בלשון הקודש ובלשון התלמוד מצינו בב"מ עשיק לגביך ושווי לכריסך ובתרגום שני למגלת אסתר לבר ישראל מזבין בעושקא כו' (ובשרשים לרד"ק שורש עשק הביא דברי חכמינו ז"ל וכתב שיש לפרש לשון וויתור ותוספות דמים אע"פ שאינו שוה כ"כ כו' אך ממ"ש בב"מ באתרא דאמימר עשיק עפרא מבואר שאינו כן) ועכ"פ בלשון הקודש אין שורש דבר נמצא שיורה על פתרון זה כי אם מלת יקר קמוצה ובסמיכות הוא יקר בשו"א ופת"ח וא"כ פשיטא שאם הנוסחא ויקר תפארת כמ"ש הרד"ק בשם רבי יהודא שהוא בפת"ח א"כ פשיטא שהוא נגזר ממלת יקר בקמ"ץ היו"ד והקו"ף שהוא תואר השם על דבר חשוב ואינו מצוי וגם לפי הנוסחה שהקו"ף בקמ"ץ מכל מקום יש לפרשו בסמיכות כמ"ש הרד"ק ומה שכתב הרד"ק שיהיה מוכרת והוא"ו של ואת עומדת במקום שניה כו' אין זה במשמע וגם דלפי זה יהיה פתרונו מלשון כבוד שתרגומו יקר והרי כבר הזכיר כבוד מלכותו ודבר ברור הוא שפירושו כמ"ש שהוא רהוט לתיבת תפארת גדולתו שאחריו ומלשון חשיבות ודבר שאינו מצוי וכמ"ש הרד"ק על אבני יקרות שהתרגום כתבו בלשון המקרא אבנין יקרן דהיינו טובים ויפות שכל דבר שאינו נמצא נקרא יקר ע"ש ואם אינו בא להיות תואר השם אז מתהפך הקמ"ץ לשו"א ופת"ח על משקל יקר רוח או לשו"א וקמ"ץ על משקל יקרות או היקרים ולפי ענ"ד ברוב המקראות שבתנ"ך שבמקום שבא לומר ענין חשיבות ויקר המציאות נכתב לשון יקר במשקלים שונים זה מורה אמתת הדבר שהנחת מלה זו בלשון הקודש נאמרה ואף שהתרגום תרגם במקומות אלו גם כן יקר כלשון המקרא לפי שגם בתרגום אין לו מלה אחרת על הנחה זו של ענין חשיבות וקושי המציאות (ואף שכתבתי מלשון התלמוד עשיק ידוע כי לפעמים נמצא בתלמוד ובמדרשים מלות שאין להם מבוא בתרגומים) אבל גם בלשון הקודש זה שמו וזה זכרו רק שעומד לנגדי מ"ש בסנהדרין דף ל"ח אדה"ר בלשון ארמי סיפר שנאמר ולי מה יקרו רעיך אל ושם גם כן פירושו כן וכמ"ש בשרשי הרד"ק כלומר יקרו וגדלו מהשיגם (והרב המחבר הנ"י העיר גם כן מש"ס זה לסתור חילוק שרצה החכם המדקדק הנ"ל) נשמע מזה שאף בפתרון זה אינו מלשון הקודש רק מלשון ארמי והיה אפשר לומר דלאו ממלת יקרו יליף אלא ממה שנרמז בר"ת מה יקרו כו' ר"ת ארמי ומצאתי כן בעין יעקב אך באמת אין הדברים יוצאים מידי פשוטו שממלת יקרו יליף וכדאמר התם והיינו דאמר ר"ל כו' ונתעצב במיתתו ומפרש מלת יקרו מלשון כבדות שהיה כבד עליו מיתת ר"ע וכ"כ הרש"ל שם בחכמת שלמה כבד תרגומו יקיר עיין בערוך עכ"ל ולפי מ"ש אא"ז מהרש"א בפרק הספינה גבי עתידין צדיקים כו' ואמרינן בפרק אד"מ אדה"ר בלשון ארמי סיפר כו' וקשה כו' ומאי ענין ראיה מהך דר"ל והנראה כו' ולפי שהיה לר"ע כבוד תורה כמ"ש משמת ר"ע בטל כבוד התורה ולזה אמר ששמח בתורתו שהגיע מהראוי לכבוד ונתעצב במיתתו שבטל כבוד התורה ואמר ולי מה יקרו שאמר יקר מלשון תרגום ארמי במקום כבוד בלה"ק ע"ש ולפי זה א"ש דבין אם הוא מלשון כבד או מלשון כבוד הך מה יקרו לשון הוא וכ"כ בשרשי הרד"ק דכמו שמשתמשים בכבוד בענין כבדות ובענין כבוד כך משתמשים ביקר בענין כבדות ובענין כבוד כי ענינם שוה ע"ש ועיין ביפה תואר בראשית פרשה י"ח גבי העולם נברא בלשון הקדש שכתב דאפשר לומר לפי המדרש דהך מה יקרו הוא לשון הקודש וא"ש לפי מ"ש דאם הוא בא לענין חשיבות ויוקר המציאות הוא לשון הקודש ועכ"פ מדברי הש"ס דסנהדרין אין סתירה למ"ש דלפי מה דמפרש ר"ל הוא מלשון כבדות או כבוד שפיר הוי לשון ארמי משא"כ בהך דויקר תפארת מקור מחצבתו מלשון הקודש הוא ולכך מייתי מהא וכל הנשים יתנו יקר והדברים ברורים לפענ"ד: וראיתי בערוך ערך יקר ביומא מיקירי ירושלים כו' בסנהדרין נשים יקרות כו' תרגום כבוד יקר ובמוסיף כתב ע"ז לשון מקרא הוא וששון ויקר עכ"ל ואשתמיטיה דברי הש"ס דמגילה דמקראות אלו ג"כ לשון תרגום של כבוד. הם ועיין ברש"י יומא פירש מחשיבי ירושלים ונראה שמפרשו מלשון בני ציון היקרים ובכתובות דף ק"ו פירש"י נשים יקרות עשירות ולפי מ"ש א"צ לפרש שהוא תרגום של כבוד שיקר שנאמר לענין חשיבות הוא לשון המקרא ואפשר דהערוך סובר דגם כשנאמר לענין חשיבות הוא נצמח ג"כ מיקר תרגומו של כבוד והכוונה אנשים או נשים חשובים שראוים לכבוד ויקר אבל המעיין יראה שנמצא כמה מקראות שא"א לפרשם על דרך זה כגון מה יקר חסדך או יקר בעיני ד' כו' או אבנים יקרות לפי מ"ש לעיל בשם הרד"ק ועיין בישעיה מאשר יקרת בעיני כו' כתב התרגום מדאת חביב קדמי כו' ולהיות כי הענין מקרא מרובה והלכות מועטים ולפני כ"ת הכל צפוי ובכל עיניו משוטטות פה תהא שביתת קולמסי ובפרט כי קרוב יום שבת קודש וה' הטוב כנשר יחדש נעוריו דבר ידידו לנצח זעירא מן חברייא. הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד: אחר כותבי נפל מלתא בדעתי כי מה יקרו רעיך תיבת רעיך פירושו מחשבותיך וכמ"ש שם בנת לרעי מרחוק והוא ממלת רעיון בלשון תרגום עיין בשרשים ובמתורגמן וא"כ מתפרש כפשוטו שסיפר בלשון ארמי ממלת רעיך כן נראה לפי ענ"ד סליק שאלות ותשובות בית אפרים חלק אורח חיים: