בית אפרים אבן העזר חלק ב ז

הקדמה אמר אפרים דבר זה נשאל לחכמים בנוסח הברכה שתיקנו חז"ל בברכת אירוסין והתיר לנו הנשואות לנו על ידי חופה וקידושין שלמה שינו הסדר והקדימו חופה לקידושין ואם נפשך לומר בשביל חתימת הברכה בא"י מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקידושין היא גופא קשיא למה הקדימו ואין לומר שקדושת עמו ישראל היה על דרך זה שקדמו החופה תחלה ואח"כ הקידושין זו קשה מן הראשונה חדא דהיכא אשכחן הכי ולכשתמצא לומר שכן היה הלא יפלא למה נשתנו סדרי יוצר בראשית בקדשו את עמו ישראל אחר שהושיבם באפריון: והר"ן פ"ק דכתובות כתב ופירוש על ידי חופה וקידושין אע"פ שהקידושין קודמין לחופה היינו על ידי חופה וקידושין שקדמו להם וכתב בספר העיטור שעיקר הנוסחא היא על ידי חופה בקידושין בבי"ת אלא מפני שהדייקנים קוראים לבי"ת ההיא רפה מפני שהיא סמוכה לה"א לפי שאותיות יהו"א מרפות בג"ד כפ"ת טעו הסופרים וכתבוה בי"ת עכ"ל: והנה פירוש הראשון הוא דחוק וגם מ"ש שהנוסחא צ"ל בבי"ת כתב מהר"ם שם באנשי שם שברוב הספרים הנוסחא בוא"ו ומ"ש הוא ז"ל ליישב ע"ד דאמרינן מקדש ישראל והזמנים כו' הוא תמוה מאד ע"ש: ואשר אני אחזה בצדק פנים מסבירות להלכה ואגדה אען ואומר עפ"י מה שאמרו חז"ל בפסיקתא רבתי פסקא ויהי ביום כלות משה וז"ל ד"א מה כתיב למעלה מן הענין ברכת כהנים יברכך ה' אמר ר"י דסכנין למה הדבר דומה למלך שקדש את בתו ועשה לה קידושין גדולים כו' כך כשבא הקב"ה ליתן תורה לישראל בסיני עשה לה פומבי גדולה כמ"ש וכל העם רואים את הקולות ולא היה אלא דוגמת קידושין כמ"ש לך אל העם וקדשתם ושלטה בהם עין הרע ונשתברו הלוחות כיון שבאו ועשו את המשכן נתן להם הקב"ה את הברכות תחלה כדי שלא תשלוט בהם עין הרע לפיכך כתיב תחלה יברכך ה' ואחר כך ויהי כו' עכ"ל: ולכאורה יש כאן מקום עיון מה שנראה מהפסיקתא שמתן תורה לישראל בסיני לא היה אלא דוגמת קידושין והרי אנו אומרים מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין שמזה מבואר שמ"ת היה דוגמת חופה וכ"כ המפורשים שכפיית ההר כגיגית היה דוגמת החופה. אפס כי אא"ז מהרש"א ז"ל בחידושי אגדות פ"ק דכתובות כתב דהקידושין הוא נתינת התורה כמ"ש א"ת מורשה אלא מאורסה ובחופה הוא יחוד שכינתו עמנו במקדש כמ"ש ביום חתונתו זה מ"ת וביום שמחת לבו זה יום שנתחנך המשכן ודוק עכ"ל. ותניא דמסייע לי' מדברי הפסיקתא אלו שנראה משם גם כן שהחופה היה בהשראת שכינה במשכן. וכן איתא שם בפסיקתא קודם לזה דודי ירד לגנו אל תהי קורא כן אלא לגנינו ויהי ביום כלות משה כלת כתיב אמר ר"י דסכנין בשם ר' לוי ביום שנכנסה כלה לחופתה (ועיין במדרש תנחומא ומ"ש בפרישתי שם) אך דעת המפורשים והביאם ג"כ בספר כתובה בפ"ק דכתובות דכפיית ההר היה דוגמת החופה ובין כך ובין כך קשה מ"ש בנוסח הברכה שאם תאמר שבאמת היה כן שקדמה החופה תחלה תיקשה על מה עשה ה' ככה. ובכדי להגיע לישוב אקדים מ"ש מחותני הגאון החסיד ז"ל בהקדמת ספר המקנה שיש מפורשים שכתבו שהקידושין היה בביזת מצרים והים כמ"ש תורי זהב כו' וי"מ שהקידושין היו על ידי הלוחות כדאיתא במדרש שמשה שבר הלוחות אמר מוטב תדין כפנויה כו' וכתב הוא ז"ל דשניהם אמת דלכאורה קשה אהא דקאמר תדין כפנויה דממ"נ אם היה שליח להולכה לא היה צריך לשבור הלוחות שהרי בעת עשיית העגל היו כפנויה ואם הי' כשליח לקבלה מה תועלת בשבירת הלוחות שכבר נחשבו כא"א משעת הקבלה (ומצאנו שהקשה כן גם בספר יפ"ת ע"ש) ולכן כתב שדברי המפורשים צדקו יחדיו שהקידושין היה בביזת מצרים ע"ת לקבל הלוחות כדכתיב בהוציאך את העם ממצרים תעבדון כו' וכיון שנשברו הלוחות נתבטלו הקידושין למפרע ונדונית כפנוי' ואח"כ היו קידושין חדשים על ידי לוחות שניות עכ"ד פח"ח ולדבריו נ"ל דאע"פ שכבר קבלו התורה על הר סיני מ"מ זה לא היה רק דברים בעלמא ועיקר התנאי היה על קבלת הלוחות ואפשר שרמז לו במ"ש תעבדון את האלקים על ההר הזה רמז ללוחות דכתיב בהו מזה ומזה הם כתובים וע"ד שדרשו חז"ל בפסוק לדעת מה זה כו'. ועתה תחזה כי נוסח הברכה עולה כהוגן דודאי הקב"ה לא הפך הסדר והקדים הקידושין תחלה בביזת מצרים ע"ת שקיבלו הלוחות ואחר כך היה החופה על ידי כפיית ההר כגיגית אך כשלא קיבלו הלוחות הראשונות ונשתברו נתבטלו הקידושין הללו שעל ידי ביזת מצרים ולא נשארה רק החופה לבדה שאין תנאי בחופה ואחר כך נתחדשו הקידושין בלוחות שניות וממילא נתהפך הסדר וקדמה החופה לקידושין ושפיר אמרינן מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין והוא כפתור ופרח בעזה"י: ונראה שיש לנוסח ברכה זו רמז בכתוב בפרשת וזאת הברכה אף חובב עמים כל קדושיו בידיך והם תוכו לרגלך ישא מדברותיך תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב ובס' כתובה כתב לפרש אף חובב עמים שהחזיר עליהם התורה אף על פי כן כל קדושיו הקידושין נעשו על ידיך בשעה שהם תוכו לרגליך במעמד הר סיני שכפה עליהם הר כגיגית כמ"ש רש"י שם וגבי החופה כתיב בידיך מפני שהחופה אין נעשית על ידי שליח אבל התורה שהם הקידושין נעשים ע"י שליח עכ"ל ולפי' ז"ל דמפרש כל קדושיו על החופה קשה למה אפקי לחופה בלשון קידושין ולא בלשון נישואין אבל לפי דרכנו יומתק הענין שהכתוב מסדר והולך סדר הקידושין והחופה ומתחלה אמר כל קדושיו בידיך דהיינו הקידושין היו ע"י ביזת מצרים ע"ד שאמר הכתוב ושלחתי את ידי כו' ונתתי את חן העם בעיני מצרים כו' ואח"כ אמר והם תוכו לרגלך ישא מדברותיך דהיינו במעמד הר סיני ששם תווך אותם לרגלי ההר ישא הי' שם נשואין מדברותיך מדברי הקב"ה בעצמו דנשואין ע"י שליח לא מהני ואחר כך אמר תורה צוה לנו משה מורשה דהיינו מאורסה שהיה דוגמת אירוסין שהקידושין ראשונים נתבטלו על ידי שבירת הלוחות הראשונות ושב שנית לקדשם ע"י משה רבינו ציר נאמן בקבלת התורה ובלוחות שניות הרי שתחלה אמר ישא מדברותיך שהוא ענין הנשואין ושוב חזר לענין אירוסין תורה צוה לנו משה מאורס"ה ועד"ז תיקנו גם כן בנוסח הברכה על ידי חופה וקידושין שבאמת שכך עלה הענין שקדמה החופה תחלה: ומ"מ אנן שפיר עבדינן לקדש תחלה קודם החופה לפי המחשבה שעלה לפניו יתברך להקדים הקידושין תחלה כדכתיב כל קדושיו בידך: ובזה א"ש מה שתקנו מקדש עמו ישראל כו' כיון שיש כאן חופה כבר יש כאן נשואין אך לפי מ"ש א"ש לפי מ"ש בשאלות תשובות משאת בנימין והביאו הב"ש באה"ע סימן ס"ד שחופה קודם קידושין לא מהני למשוי' נשואה. ולכן אף על פי שהיה כאן חופה גם כן לא הועילה רק נשארו בדוגמת אירוסין לבד: ובזה מיושב מ"ש בסוף ספר פרשת דרכים שהעלה מסוגי' דיומא דקדושת ישראל לא היה רק אירוסין עד שנבנה בית הבחירה ולכאורה הוא סותר למ"ש המפורשים שכפיית ההר היה כענין חופה וכן מורה נוסח הברכה ולפי מ"ש א"ש דמ"מ נשארו בדוגמת אירוסין רק שאחר הלוחות שניות שהיו הקידושין נעשו הנשואין על ידי המשכן או בנין בית הבחירה ואמנם לכאורה יקשה במ"ש ז"ל דכפיית הר כגיגית היה דוגמת חופה שהרי היה באונס וחופה באונס לאו כלום הוא ואם נאמר שבאמת לא היה החופה על ידי כפיית ההר רק במשכן וכמ"ש מהרש"א ז"ל אם כן יקשה עלינו נוסח הברכה שמקדימין חופה לקידושין. ולולי דבריהם ז"ל היה נראה לפענ"ד דא"ש על פי מ"ש בתרגום יונתן בפסוק ואשא אתכם על כנפי נשרים שבעת יציאת מצרים נשאו אותם עננים למקום בה"מ ואכלו שם פסחיהם עכ"ל ע"ש: והנה מבואר בש"ס ובאה"ע דהבאה לביתו מיקרי חופה ובזה יש לכוון במקרא ואשא אתכם כו' ר"ל שהיה ענין נישואין והיינו ואביא אתכם אלי שהיא הבאה לביתו דמיקרי חופה ואחר כך אמר והיה אם שמוע כו' והייתם לי סגולה כו' שמ"ש והייתם היינו ענין קידושין הנעשה על ידי קבלת התורה ע"ד ויצאה והיתה ולכן אמר והייתם לי משום דבקידושין בעינן ידים מוכיחות ועד"ז כתב במג"ע וארשתיך לי כו' ומבואר גם כן שהכתוב מקדים הנשואין שהוא החופה לקידושין כנוסח הברכה וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא: