בית אפרים אבן העזר חלק א נ

האט ער מיך גיפרעגט איזניט פאר האנדין נעבין אייך איין שטאט וואס הייסט לקאטש האב איך איהם משיב גיוועזין אז איך בין ד' פרסאות דער פון איז ער פון מיר אוועק גיגאנגין: אחר זה באותו יום איז צו מיר גיקומין איין שליח ב"ד אונ האט צו מיר גזאגט. אז הרב מורה הוראה רופט מיך ומשום חולשא דאורחא האב איך דאס ערשטי מאהל ניט גיוואלט גיין ביז דער דריטיר שליח איז גיקומין מיך רופין בין איך ערשט גיגאנגין וויא איך בין אריין גיקומין להרב מורה הוראה זענין גוועזין בייא איהם אין שטוב כמה מענטשין האט ער מיך מוכיח על פני גיוועזין וויא קומט מען ניט צו גיין מסתמא רופט מען אוף איין דבר מצוה האט מיר הרב הנ"ל מספר גוועזין מעשה שהיה באשר עס איז גיקומן לכאן בערך שלשה שנים איש אחד שלא היה מכירין אותו ושמו ליב אונ האט גיזאגט אז ער איז איין אלמן אונ האט בכאן גינומין איין ווייב בת חייט אחד מק"ק סמילא אין האט מיט איר גיוואונט שלשה שנים. וזה בערך שלשה שבועות האט ער איין ברית מילה גימאכט אין בפתע פתאום איז ער פאר שלאפט גיווארין אונ האט גישיקט רופין לייט אונ בפניהם מתוודה גיוועזין אונ האט גיזאגט אז ער האט בק"ק לקאטש אוועק גיווארפין איין ווייב מיט איין מיידיל דאס איז שון בערך י"א שנים אין האט מען מיר גיזאגט אז ער האט פורט גיוועזין שם אשתו ושם אביו הילדה אונ מען האט מיר דיא שמות גיזאגט וויא מען האט מפיו גיהערט האב איך אלץ פאר געסין אונ הרב הנ"ל האט מיר מספר גיוועזין אז אחר התוודותו כנ"ל איז ער באלד גישטארבין אונ בעת אז איך בין גוועזין בבית הרב הנ"ל איז האיש הנפטר נאך ניט נקבר גיווארין אונ האט מיך גיפירט להבית אשר שם מת אונ מען האט מיר גיוויזין אים מת שכב על גבי קרקע כדרך המתים אונ איך האב ניט משים אל לבו גוועזין להביט אל פניו דאס איז אלטץ גיוועזין קודם תפלת שחרית האט צו מיר הרב הנ"ל גיזאגט אז איך זאל ווארטין עד אחר התפלה ואחר הלוויה וועט מען מיר דאס אלץ געבין בכתב בח"י ב"ד הצדק דק"ק הנ"ל נאר באמת איך בין נחוץ גוועזין לדרכי האב איך נישט גיוואלט ווארטין אונ האב להרב הנ"ל מבטיח גיוועזין אז אי"ה בחזירת דרכי וועל איך במכוון פארין דרך ק"ק סמילא אונ וועל נעמין כל הנ"ל במכתב רק עס זאל אלץ מוכן זיין בכדי ער זאל שון ניט דארפין מעכב זיין בחזירתו לק"ק הנ"ל יום וא"ו ע"ש קודש בחצות היום בין איך גיגאנגין להרב הנ"ל האט ער מיר גיזאגט עס איז שון שפטט איר מוזט בכאן שבת האלטין. האב איך גיזאגט איך וועל דוך הוצאה האבין האט מיר הרב הנ"ל משיב גיוועזין אז האשה העגונה ווען זיא איז וויא ארום וועט זיא אייך אייער הוצאה אום קערין האב איך איהם ציית גיוועזין אונ בין גיבליבן שבת האלטין. בין איך תיכף גיקומן מוצאי שבת אז ער זאל שון גומר זיין הנ"ל האט ער מיר גיזאגט עס איז לילה וחושך מטריח צו זיין לייט וואס מען דארף דער צו האבין בין איך גיקומין בהשכמה ביום א' האט מיר הרב הנ"ל גיזאגט איך זאל ווארטין ביז אחר התפלה בין איך גיקומין אחר התפלה האט ער מיר גיזאגט אז עס איז היינט יריד וועל איך ניט קענין די מענטשן אפ זוכין אונ איך דארף אין איין כפר אריין פארין בכן מוזט איר מעוכב ווערין עד הלילה אין איך בין נחוץ לדרכי גיוועזין האב איך שון מער ניט גוואלט הארין אונ בין גיפארין לדרכי כל הנ"ל העיד לפנינו ב"ד הח"מ כהר"ר שמעון בהרר יהודה ליב הנ"ל מק"ק הארחוב בתו"ע אל"י ונ"ע כדת תוה"ק ולראיה באנו עה"ח יום ג' ה' מנחם תקס"ב לפ"ק פה ק"ק לאקטש: במותב תלתא ב"ד כחדא הווינא אתא לקדמנא מרת גיטיל בת מהור"ר הלל ז"ל מק"ק לאקטש והעידה לפנינו בתו"ע בחרם ובאל"י ונשא עונו בזה הלשון. עס איז גיקומין איין קול אז בעלי ליב ליטוואק איז גישטארבין בק"ק סמילא נאר עס איז קיין גביות עדות גיוועזין בין איך בעצמי גיפארין לק"ק סמילא אונ האב דארטין נאך גיפרעגט אונ האב גיזאגט סימנים ער איז גיוועזין איין ליטוואק אונ האט גיקוקט קיסאקו גם ער האט גיהאט איין קריץ אוף דעם פנים האבין מיר כמה אנשים גיזאגט אז דער וואש נפטר איז גווארין האט גיהאט דיא סימנים גם דאס ווייב וואס ער האט דארט גינומין האט אויך מעיד גיוועזן אוף דיא סימנים אונ האט גיזאגט קודם מיתה אז ער האט אוועק גיווארפין איין ווייב בק"ק לאקטש ערך י"א שנים רק מען האט איהם גירופין בפה"ק איצק נאר בפני הרב דשם האט גיזאגט עד אחד אז ער האט בפניו מתוודה גיוועזין בחליו אז ער הייסט באמת ליב נאר ער האט זיך במתכוין משנה גיוועזין: כל זה העידה האשה הנ"ל בפנינו ב"ד בתו"ע בחרם הגדול באם לא יגיד ונשא עונו והגידה כדת וכהלכה יום א' י"ט מרחשוון תקס"ג פת ק"ק בראד ימ"א: תשובה הנה לכאורה בסתירת דברי העד והאשה שהעד מעיד בסתם שהגידו לו שם ששמו ליב והאשה אמרה ששמו היה שם איצק רק שאמר ששינה שמו במכוון אפשר לומר דאין זה הכחשה שאותם המגידים להעד כדי שידע לחקור זאת והיו סבורים שאין צורך בדבר שידעו שם מזה להודיע לו כי היה נקרא במקומה בשם אחר שאין צורך בדבר שידעו שם מזה והאשה מתוך שנסעה לשם במתכוין ונתנה לבבה לחקור זאת היא הגידה הענין כמות שהוא. וכל כה"ג שיכולין לתרץ דבריהם לא מיקרי הכחשה כלל כמבואר בפוסקים ועוד אדבר מזה לקמן אי"ה: אך דא עקא שצריך לשום אל לב אם הוא נאמן על עצמו לומר שבק"ק לקאטש אזי ליב שמו נקרא ואחרי בואו לסמילע קרא שמו איצק שהרי הוחזק בשם איצק כמה שנים. ואמרינן בב"ב דף קס"ד וליחוש דלמ' אזל למת' אחרית' ומחזיק לשמי' יוסף בן שמעון וכתב גיט' וממטי' ליה לאתת' דהאיך. ופירש הרשב"ם לתנא דמתני' דבעי מכירין למה כותבין שום גט לשום אדם אע"פ שאין מכירין שמו והלא שמא יב"ש זה מעיר אחת בא לכאן והיה שמו שמעון בן יעקב ועתה הרגיל והחזיק את עצמו שיקראו לו כאן ראובן לפי שרוצה לגרש אשת ראובן בן יעקב שבמקום פלוני א"ל ר"ה ב"ח הכי אמר רב כל שהוחזקו שמו ל' יום בעיר אין חוששין לו ופירש רשב"ם דכל כך לא היה מחליף שמו זמן מרובה פן יוודע הדבר. וכתב בהג"א שם שאם באו בפחות מל' יום אין כותבין להם והכי קיי"ל באה"ע סימן ק"ך דהוחזקו ל' יום סגי ובפחות מל' אין כותבין להם ומשמע מזה דכל כה"ג שנתחזק ל' יום חזקה גמורה היא וסומכין עליו ואין חוששין שמא החליף שמו בכאן וא"כ בנ"ד לכאורה אין זה נאמן לומר שהוא בעלה של אשה זו שהי' שמו ליב והחליף שמו נגד החזקה. וא"ל דע"כ לא אמרינן הכי אלא דאנו אין חוששין לזה שאיש א' יעשה כן אבל אם זה אומר שעשה כן נאמן כיון דלפעמים מתרמי דעביד הכי מחמת חוב או מחמת מרדין וכמ"ש הרא"ש בגיטין דף ל"ד גבי ההוא דיוסף וקורין אותו יוחנן. דז"א שהרי הרמב"ם פ"א מהל' א"ב כתב וז"ל איש ואשה שבאו ממה"י היא אומרת זה בעלי והוא אומר זו אשתי אם הוחזקו בעיר ל' יום שהיא אשתו הורגין עליו אבל בתוך הל' אין הורגין עליו משום א"א עכ"ל. והרב המגיד שם רשם מוצא הדין מימר' דרב בב"ב דף קס"ז הרי מבואר דס"ל דכל כה"ג חזקה גמורה הוא והורגין עליו ופשיט' דלא מהימן בכה"ג נגד החזקה. איברא שדברי ה"ה בזה הם תמוהים דבאמת אין ראי' מהא דרב' להרמב"ם כ"כ דאיכ' לדחויי דלמ' דוק' לענין שינוי השם אמרינן הכי דלא חציף אינש לשנות שמו פן יתבדה ויאחז ע"י המכירין ויודעין אותו מימים כביר אבל באמירתו זו אשתי לא עביד לגלויי אך באמת מקור דברי הרמב"ם הם מהירושלמי פרק עשרה יוחסין ומצאתי בשו"ת נודע ביהודה חלק אה"ע סימן ע' שכתב ג"כ שדברי הרמב"ם הם מהירושלמי ובאמת תימ' על ה"ה שהרי היה למראה עיניו דברי הירושלמי הללו שהרי כתב על מ"ש הרמב"ם שם ראי' לדין זה מה שדנה תורה במקלל אביו כו' שהוא מהירושלמי והרי באותו ענין גופ' אית' דברי הירושלמי באומר זה אשתי כו' ואיך העלים עיניו מיניה בעידנ' דעסיק ביה ונראה שגם ה"ה ידע מזה שדברי הרמב"ם הם מהירושלמי אלא שלא תאמר שדברי הירושלמי לאו הילכת' נינהו שהם נגד סתימת ש"ס דידן בקידושין שלא הוזכר שם למ"ד יום