בית אפרים אבן העזר חלק א קפד

ולדבריהם צ"ל דהא דתניא בתוספתא שמעידין על שמו וש"א וש"ע נמי בכה"ג מיירי שמעידין שיצא מעיר הזאת ועדיין צריך ליישב הא דמעשה בצלמון כו' ועובדא דר"ט כך קורין אותי בעירי כו' וצ"ל שאומר בפיר' שקורין אותו יוחנן בן יונתן דמכפר שיחנא שבא"י והדבר ידוע לנו שאין כמותה בא"י בשם זה וכן בההיא דצלמון נ"ל שאמר אני פב"פ ממקום פלוני שבמדינה זו באופן שאין לספק בעיר אחרת כלל וכך צ"ל לפי שיטת' אליבא דאביי דחייש לתרי יצחק אף בכה"ג שיודעים שיצא מהעיר הזאת חיישינן לאחר ע"כ דמפרש התוספתא דמיירי שמברר דבריו בפירו' שכוונתו על העיר הזאת שהיא קביעות דירתו של בעל האשה שאנו דנין עליה והוא ד"ב ומדברי כל האחרונים בתשובותיהם מבואר שהם מתירין בפשיטות ע"י שמו וש"א וש"ע או ע"י שמו וש"ע במקום עיגון אף שהעד לא ביחן דבריו שהי' העיר הזאת ונראה שהם סומכים בזה על שיטת הרז"ה והרא"ש שפירשו בדברי הרי"ף שיש חילוק בין גט למיתה דגבי מיתה מקילינן כל שלא הוחזקו אע"פ שהשיירות מצויות וכך משמע שיטת רש"י והתוספתא לפום מה דקי"ל כרבא דל"ח לתרי יצחק ואע"פ שהרמב"ן השיב ע"ז דהא בגמרא מדמו גט למיתה לא כתב כן אלא על דברי הרז"ה דמשמע שהוא רוצה לחלק בזה מדינא דש"ס וע"ז מקשה שפיר דבש"ס השוה אותם אבל הרא"ש סובר דמדינא דש"ס באמת אין לחלק בין גט למיתה רק דהרי"ף ס"ל דבמיתה בעגונה יש לסמוך אמאן דמיקל כרבה ול"ק דר"ז והוא דעת רבא דל"ח לתרי יצחק וכן מבואר מדברי הב"ש ס"ק דמפרש כן דברי הרא"ש וכ"מ במקצת תשובת האחרונים ז"ל ועמ"ש בזה בתשו' סי': אמנם ראיתי בתשובת האחרונים שהעתיקו משו"ת מהרח"ש שכתב וז"ל עוד אני חוכך להחמיר להרמב"ן והרשב"א ונ"י דנראה אפי' בשמו וש"א וש"ע אם לא סיים העיר הזאת באופן שאין לספק בעיר אחרת אז חיישינן לשני עיירות בשם א' וכ"מ לר"ז דפליג ארבה אפילו בלא הוחזקו חיישינן לשני יב"ש ה"ה ניחוש לשני עיירות בשם א' וכן משמע הא דלא חשו לתרי נהרדעי היינו דלא שכיחי שיירתא מעלמא אבל אי שכיחא אע"ג דהוזכר שלשתן חיישינן לתרי נהרדעי וכ"כ הריב"ש ונוטה דעתו והריטב"א מקשה מיוחנן בן יונתן ומתרץ ש"ה דאיכא עוד סימנים אחרים שהיה גבור חיל כו' והא דתניא בתוספתא דמעידין על שם עירו היינו שסיים באותה העיר שאין לספק בעיר אחרת כגון עיר פלונית ממלכות פלונית וכיוצא בזה כו' וכתבו בשמו דמסיק בתשובה דכל שלא סיים העיר אין להתיר אם לא בהצטרפות סימן אחר והוא שיהיה אותו סי' ראוי לסמוך כפי ראות הדיין ובהסכמת חכמי העיר כו' ובק"ע כתב דמאן דחייש לשני יב"ש חייש לשני נהרדעא: אך סיים וכתב שם ואפשר דהכא בנהרדעא שאני שהיא עיר גדולה ומפורסמת כמו מצרים ורומי וכוללת עיירות רבות סביבותיה בהא ל"ח לעיר אחרת כשמה כו' עכ"ל כך הועתק בתשובה בשמו ואין ק"ע דמהרח"ש בידי לעיין בו ומשמע מדבריו שרוצה ליישב הך עובדא ההיא גיטא דאשתכח בנהרדעי כו' דמייתי מינה אביי ודחיקא ליה לאוקמא שאין שיירות מצויות לשם ולכך רוצה ליישב דנהרדעי עיר גדולה כו' ונפלאתי ע"ז. דמה בכך דהך נהרדעי שלפנינו היא גדולה ומפורסמת אכתי למיחש מיבעיא שמא יש עוד עיר אחת בעולם ושמה נהרדעי והיא קטנה מזאת ואינה ידועה וניכרת ואפשר שכוונתו דאם העיר ההיא קטנה מזו ל"ח לה דהך אתרא דידן הו"ל רובא וטעמא דחיישינן היכא דשיירות מצויות משום רובא דעלמא הוא: ועדיין צ"ע דדלמא איכא תרתי או תלת לשוינהו רובא וגם אפשר דבההיא מתא איכא כמה יוב"ש והו"ל רובא לגבי הך שמא דיוב"ש ועיין בתשובת הרשב"א בגיטין דאם השיירות מצויות י"ל שהרבה גיטין הם מביאים מאנשים ששמם יוב"ש ע"ש ואין להאריך שהרי הדבר מבואר במלחמות דמפרש דאביי ס"ל שהגט נמצא במקום שאין שיירות מצויות ולכך לא חששו לנהרדעא אחרינא רק לעיירות שסביבותיה דמשם היו שיירות מצויות לנהרדעי ורבא אמר א"כ יבדוק כל העולם מבעי' ליה דהא ודאי שיירות מצויות לנהרדעי וכן מבואר בחידושי הרשב"א ביבמות וההיא גיטא דאשתכח בסורא נמי במקום שאין השיירות נמצא ע"ש ועיין בשו"ת פנים מאירות סימן מ"ם שכתב ונפלאתי על הר"ן (ר"ל הנ"י) שכתב לאביי יבדוק כל העולם הא ראייתו מגיטא דאשתכח בנהרדעי כו' ש"מ דאביי לא ס"ל לבדוק כל העולם כו' דלא חייש דלמא א' בסוף העולם היה עובר דרך העיר הזאת וקרא עצמו ע"ש העיר ומדבריו נראה שלא היה בפניו רק דברי הנ"י שאם היה רואה דברי הרמב"ן במלחמות והרשב"א לא היה כותב מה שכתב ואין להאריך: והנה כבוד שארי הרב הגאון הנ"ל העיר בזה כיון שהעיר שלנו היא קרובה דמוכח והרוב אינו ודאי די"ל שאין כאן רוב כלל אית לן למיזל בתר קורבא ור"ה דחייש לשני שוירי אפשר דס"ל דאזלינן בתר רובא אפי' בכה"ג עכ"ד והטיב אשר דיבר וכבר הארכתי בענין זה בתשובה סימן דודאי דבעינן שיהא הרוב ברור וידוע לנו והבאתי ראיה מהא דקי"ל אם יש לה מכה תולה במכתה וטעמא משום חזקת טהרה כמ"ש הרשב"א בתה"א וקשה דנימא דבמקור איכא רוב דמים לגבי מכה ורובא עדיף מחזקה אלא ודאי כיון שאין הרוב ברור דשמא המכה דמים רבים כמו דם המקור לא אזלינן בתר רובא כי האי ואם כן ה"ה לגבי קורבא ושוב כתבתי שיש לחלק דהתם מחמת החזקה אמרינן דאין כאן רובא והארכתי בזה: אך בש"ג פרק לא יחפור כתב להדיא גבי קורבא דלא סמכינן על הרוב אלא היכא שהוברר היות הדבר ההוא רוב אך מ"ש הרב נ"י דר"ה ס"ל דאף בכה"ג הוי רוב הוא דחוק וגם דעדיין אנו צריכין לתרוצי סוגיא אליבא דהרמב"ן וסייעתו דס"ל דדינא הכי דחיישי' לתרי שוירי דהא קורבא דאורייתא ואם כן כיון דההיא שוירי דידן ודאי מקרבי טפי אית לן למימר דמהאי אתי: והנה הארכתי בתשו' שם ושם הקשיתי עוד דלמה נימא שזהו גט של יב"ש אחר מחמת רובא שהרי כתבו התוספות בגיטין דהרוב אין מגרשין נשותיהן וגם בריש זבחים אמרי' אשה לאו לגירושין קיימא וכיון שיוב"ש זה ידוע לנו ששלח גט לאשתו לית לן למתלי באחרינא והארכתי בכמה ענינים וידי רפות להעתיק הכל רק עתה באתי עם הספר מה שנתחדש לי בזה בעידנא דעסיקנא ביה . ומתחלה אבאר מה שנלענ"ד ליישב דעת אא"ז רמ"א בסי' קל"ב שכתב י"א שאם הוזכר שם העיר בגט אין לחוש לשיירות מצויות דאין חוששין לשני עיירות ששמם שוה ע"ש והב"ש תמה דהאיך מוכיח ממה שאמר רבה להחזיר הגט שכתב בו שוירי מתא ושם היו שיירות מצויות דדוקא ש"מ והוחזק אין מחזירין דלמא שאני התם שכתב בגט שם העיר כו': ולפי מ"ש י"ל דטעמא דמחלקינן בין חששא דשני יב"ש לחששא דשני עיירות ששמם שוה משום דבעיירות אם היתה קרובה כמו זו ודאי דמפרסמא מלתא ואם היא רחוקה מזו אית לן למיזל בתר קורבא שאף ע"פ שהשיירות מצויות מ"מ אין כאן רוב ידוע כלל ואם כן היכא ששם העיר כתוב בגט וגם העיר הזאת היא רחוקה הרבה מכאן ואין ניכרת לנו וידוע לנו כלל פשיט שיש לחוש שמא יש עוד עיר אחרת בשם זה מאי אמרת זיל בתר קורב' דמאן לימא דשוירי האחר אינה קרובה לכאן כמו שוירי זהו שהיה מקום דירתו של בעל האשה הניצבת עמנו ואפשר שהאחרת היה קרובה יותר ובכה"ג שפיר חיישי' לתרי שוירי וכן משמע לענ"ד מלשון הרמב"ן במלחמות דהך דשוירי בכה"ג הוא שכתב ולא שנינו בגיטין אלא במביא גט ממדינת הים ואבד ממנו שכיון שבא ממדינת הים ושלא במקומו מצאנו אותו אף על פי שכתוב בו בשוירי מתא חוששין לשני שוירי וכשאתה אומר משוירי של זה בא לכאן אני אומר לא בא אלא משוירי האחר (ואף שהרמב"ן עיקר כוונתו לומר שלא נמצא במקום שנכתב מ"מ נקיט מיהא בידך דהך דשוירי נמי בבא ממדינת הים מיירי וא"כ ליכא למיזל בתר קורבא די"ל שהאחרת קרובה יותר ודברי הרמב"ן יבואר בסמוך) עכ"ל. ולפי זה שפיר פשיט התם מדרבא שאמר להחזיר הגט ולא חיישי' לשני שוירי ע"כ דלאו מטעם קורבא אתיא עלה אלא ס"ל דבכל גווני אין חוששין שמא יש עיר אחרת כיוצא בה כיון דלא הוחזקו וא"כ דכוותה בשני יב"ש נמי ל"ח למלתא וא"ל דאם כן היכא פשיט רבה ממתני' דכל