עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבית א-להים (מבי"ט)

בית א-להים (מבי"ט) צז

Beit Elokim (Mabit) 97 · בית א-להים (מבי"ט) · free full Hebrew text

Open in the reader →

לאחדותו ית' שמעולם היה על כוונה אחת ותכלית אחת, ואם לא היה אחד פשוט לא היה עומד על כוונה אחת היה משתנה מזמן לזמן או מפעולה לפעולה. ועל זה אמר הכתוב בפירוש אחדותו (דברים ו') שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, כי מצד מה שאנחנו בני ישראל לבד נוכל לשמוע ולהבין כי ה' הוא אחד ממה שראינו שבחר בנו והיה אלהינו מימי אבותינו ע"ה, ולא השליכנו מעל פניו כשחטאנו לו אלא יסרנו במשפט, א"כ נגזור כי הוא אחד ואין בו הרכבה ולא שינוי כלל, כיון שעמד על כוונה אחת ועל תכלית אחת עם ישראל מן היום שבחר באבותם כנזכר. ולזה אמר ה' אלהינו ולא אמר ה' אלהים, כי מצד שהיה אלהינו לעולם ידענו כי הוא אחד

ויש לנו להבין ולדעת כי אחדותו ית' לא נזכרה אלא בסוף התורה, והיתה הכוונה כי לא נתברר אחדותו עד אחר שבחר בישראל על הדרך שאמרנו שעמד על כוונה אחת, כי בעשרים דורות שמאדם ועד אברהם לא בחר האל יתב' בשום אומה יותר מאומה אחרת אלא כולם לפניו שוים, וכשהרעו מעשיהם הציף עליהם מי אוקינוס בדור אנוש ואח"כ הביא עליהם את מי המבול, ובדור הפלגה הפיצם על פני כל הארץ, ונשתנו כמה דברים מסדרי בראשית, בדור אנוש ההרים נעשו טרשים, המת מרחיש, נעשו פניהם כקופין וכו' כמו שאמרו במדרש, וכן בדור המבול נשתנו כמה דברים מטבעו של עולם שהיה קודם, שהיו זורעים ולא קוצרים יולדים ולא קוברים ומהלכין מסוף העולם ועד סופו לשעה קלה ומתלשין ארזי לבנון בהליכתן וכו' כדאיתא במדרש, ולא היה להם מיחוש ראש, ומי גרם להם כל אלו שמרדו בו ית'. וא"כ מצד אלו השינוין שהיו בטבעו של עולם היה נראה ח"ו שינוי בחקו ית' ולא היתה אחדותו שלימה לעין כל, מצד כוונות הדורות היותן חלוקות והפכיות מן הכוונה אלהית שנברא העולם להיות הנבראים נמשכים בצדק ובמשפט, ולכן בדור הפלגה כשראה האל ית' כי לא היה בהם תקנה בלבל לשונם לע' לשונות וקרא לע' מלאכים והפיל גורלות (שם ל"ב) בהנחל עליון גוים וגו' יצב גבולות עמים וגו' ונפל גורלו של הקב"ה על אברהם ועל זרעו המיוחד, כי חלק ה' עמו יעקב וגו', וברר וצרף את זרעם פסולת ישמעאל ועשו עד שהגיע ליעקב שהיתה מטתו שלימה בלי שום פסולת וייחד שמו עליו, ועל זה אמרו חז"ל (פסחים נ"ו) מהיכן זכו ישראל לק"ש מאבינו יעקב שנאמר הקבצו ושמעו בני יעקב שמא יש בכם וכו' אמרו שמע ישראל כשם שאין בלבך אלא אחד וכו', והוא אמר ברוך שם כמל"ו. ועל זה אמר הכתוב (מלאכי א') הלא אב אחד לכלנו אל אחד בראנו, כי אב אחד הוא יעקב אבינו כי אברהם ויצחק יצאו מהם עשו וישמעאל ואינם אב אחד לכלנו, לבד בני ישראל. ומפני זה אמר אל אחד בראנו כי אל אחד ייחד שמו על אב אחד ועל זרעו שהם כלם אחדים לעבודתו בלי שום פסולת. ועל זה נאמרה כל פרשת שמע בלשון יחיד ואהבת את ה' וגו' ושננתם לבניך וגו' להורות על היותנו אחדים באחדותו ית' השם אחד (ש"ב ז') ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ וגו'

ועם כל זה אינו נקרא האל ית' אל אחד אלא לנו בני אב אחד כמו שאמר הלא אב אחד לכלנו אל אחד בראנו, אבל הכותיים שהם משתחוים לאל אחר אינו נגלה ומפורסם ביניהם שהוא אחד, וכשיבוא היום הנועד אז יהיה ה' אחד ושמו אחד בפי כל העולם, וכמו שאמר הכתוב (עובדיה א') והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, כי עתה שאינו למלך על כל הארץ כי הם ממליכים עליהם שרי מעלה ומשתחוים אל אל לא יושיע אין אחדותו ולא אחדות שמו נראית בעולם, מפני כי הוא ית' צריך להתנהג עם שאר שמותיו יתברך ג"כ אבל בזמן שיהיה למלך על כל הארץ שהוא כל העולם ויתבטלו כל שרי מעלה, אז יהיה ה' אחד, שלא יעבדו שום אומה לשום שר ומזל כ"א לו ית', והוא ית' יפקוד על צבא המרום במרום להשפילם ולסלקם מהממשלה שנתן להם כשחלק אותם לכל העמים אשר תחת כל השמים. ואז לא יצטרך להתנהג עם שאר שמותיו ית', כמו שתאמר שם אדנות מורה שהוא אדון על כל העולם ועל הכוכבים ועל המזלות להתגבר עליהם לצורך הצדיקים, כמו שעשה לאברהם אבינו שקראו אדון שאמר לו (שבת קנ"ו) צא מאיצטגנינות שלך אברם אינו מוליד אברהם מוליד וכו', וכן שדי לשדד מערכות לא יצטרך אז לשדדם, וכן אלהים מדת הדין לא יהיה אז מדת הדין, וכן שאר כל השמות לא יצטרך להתנהג בהם, כי אז יהפוך אל כל העמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד (צפניה ג') ולכן יהיה אז שמו המיוחד אחד. ולזה אמר יהיה ה' אחד בערך מה שיסתלקו שרי כל האומות ולא יעבדום שום אומה בלתי לה' לבדו, ואמר ושמו אחד בערך מה שלא יצטרך האל ית' להתנהג בשאר השמות אז כנזכר אלא השם המיוחד, ויהיה שמו ג"כ אחד ואז כל ברואי מעלה ומטה יעידון ויגידון כולם כאחד ה' אחד ושמו אחד

ומפני כי אחדותו ית' מיוחדת עמנו יותר כמו שביארנו. נצטוינו ליחדו בפינו פעמים בכל יום, ביציאת השמש ובהערבו, כי הם תחלת עסקינו וסופן, מה שלא נצטוינו בשאר עיקרי התורה ושרשיה לבטא אותם בפה, והיתה הכונה להראות את עצמנו מחוייבים ומשועבדים לעבודתו יתברך למסור נפשנו ומאודנו לאהבתו כיון שהוא ייחד שמו עלינו. ולזה סמך ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך וגו' לשמע ישראל ה'