בית א-להים (מבי"ט) פב

וכמו שכתוב (דברים ל') והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה וגו' ושבת עד ה' אלהיך וגו', ובע"א עצמה עונה בה ודרשו חכמים ז"ל (בספרי) בזמן שעונה בה שלא שב בתשובה, ואם תאמר כי בהכפל החטאים החמורים ולא קבל שום עונש עליהם ימנעו ממנו דרכי התשובה, והלא האפיקרוסים ותשלום כ"ד רשעים שמנה הרב ז"ל פ"ג מהלכות תשובה כלם יש להם חלק לעוה"ב אם מתו בתשובה כמו שכתב הוא ז"ל, וא"כ איך יתכן לומר שעל חטא גדול או חטאים רבים יהיה העונש שימנעו ממנו דרכי התשובה

ונחזור לתחלת השאלה בדברים המעכבים את התשובה אע"פ שאין מונעין אותה ונאמר כי כבר נתבאר למעלה בפרקים הקודמים שמלת תשובה מורה על החרטה ועזיבת החטא עד אשר ישוב למדרגה שהיה בה קודם שחטא, וכפי גודל החטא וקטנו או רוב החטאים ומיעוטם יצטרך האדם לטרוח לשוב בתשובה עד ישוב למדרגה שהיה בה כנזכר

ונמשל ענין זה למי שתעה מדרך הישר וסלף ארחות דרכו ונתרחק הרבה ועבר דרך בורות ושיחין וקוצים וברקנים, כי כשידע שהוא תועה בדרך וירצה לחזור לדרך הישר, יצטרך לחזור כל הדרך הארוך אשר דרך בה, וגם לטרוח לנצל עצמו ממוקשי הדרך עד אשר יחזור למקומו והוא הדרך הישר, יגע ורפה ידים, ואינו שוה למי שתעה מדרך הישר אע"פ שנתרחק והיה הדרך פנוי ממכשלות, או שהיו מכשולות בדרך ולא נתרחק, או שהיה הדרך פנוי וקרוב, כי כפי קרבת המקום ורחקו וכפי איכות הדרך יהיה הקלות או הקושי לשוב אל הדרך הישר, כן הוא ענין התשובה כ"א לא חטא אלא חטא קל פעם אחת מחזר מיד אין שום טורח כלל בתשובה, כדמיון הדרך הפנוי וקרוב,, ואם לא חזר מיד אע"פ שלא שנה בו יש בו איזה קושי יותר כמי שהאריך בדרך, ואם שנה ושלש בו או יותר, או שהיה מהעונות החמורים, או שחטא במיני עונות חמורים וכפל בהם והאריך במרדו, יהיה לו קושי בתכלית לשוב למדרגה הראשונה שהיה בה קודם שחטא, וזהו ענין עיכובי התשובה ונעילת דרכיה, ומלבד עיכובים אלו יש בו מן הקלות והקושי, כי כשהחטא הוא קל ולא כפל בו ולא האריך בו הוא מכת הצדיקים אשר לא יאונה להם כל און, ונכשלים לפעמים במה שאי אפשר לימלט כפי טבע היצירה כדכתיב (קהלת ז') אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, וצדקתם ותומת ישרם תנחם להעלות אל לבבם מיד מה שנטו מן הדרך הישר, ושבים לאל ית' מיד בלי שום טורח ועמל כלל, בהיות חשקם ורצונם לשוב מיד, מה שאין כן ברשעים הגמורים שהאריכו בעונות החמורים שאין להם חשק וחפץ כלל לשוב, בהיותם מוטבעים ונשקעים ביון מצולת החטאים, וכשיעלה על לבם יום אחר יום שחטאו והעוו, ויצטערו על זה, עד אשר יערה עליהם רוח ממרום ג"כ שיתדבק במחשבתם איזה חשק ורצון לשוב, אז יוסיפו אומץ בחשק עד אשר יגדל ויתרבה כפי הצורך לשוב ולטרוח מה שצריך לטרוח בענין התשובה, עד אשר ישוב למדרגה שהיה בה קודם שחטא, וכן יתחלפו בזה החשק והטורח כפי רוב העונות ומיעוטם, או וחומרם, כי להגיע למדרגות התשובה והוא למה שהיה בו קודם חטאו, צריך חשק ורצון וצריך לעשות בפועל מה שברצונו וחשקו, והוא ענין תשובתו קלה או כבדה, ומי שנער כפיו מתמוך בחטאים גם כי היה בו איזה חטא הוא נקל לשוב בשני הענינים בחשק המוחלט לשוב ובקלות התשוב', ומי שנשתקע ונטבע בעבירות הוא קשה לשוב בשני העינינים, במיעוט החשק ורוב טורח הדרך ויגיעת שובו אל הדרך הישר אשר נטה ממנה כנזכר, ומיני הטורח והעמל הוא מה שהחטיא את אחרים או היה בידו למחות ולא מיחה, כי אין בידו להשיב את אחרים גם כי הוא ישוב אחר העמל והטורח, והם הד' דברים מן הכ"ד שכתב הרב ז"ל בתחלה בפרק הד', וכן מי שאינו יודע באיזה אופן ואיזה דרך ישוב בד' הדברים השניים שמנה הרב ז"ל, וכן מי שאינו יודע למי חטא בחמשה דברים האחרים שמנה הרב ז"ל, וכן ה' דברים אחרים שהשלים בהם הכ"ד דברים שהם קשים מצד עצמם לפרוש מהם, ועל הענינים האלה הצריכים עזר אלהי אמר דוד ע"ה על מי שרבו פשעיו ונותן אל לבו לשוב ואין לו החשק הצריך וגם קשה עליו לטרוח מה שצריך לשוב בתשובה שלימה, אמר (תהלים נ"א) לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש, בקרבי, כנגד החשק והרצון הנמשך מהלב, אמר לב טהור ברא לי אלהים, וכנגד הטורח אמר ורוח נכון חדש בקרבי, כי הרוח הנכון הוא לסבול הטורח והעמל הצריך לתשובה שיהיה נכון רוחו ולא יתמוטט מלהגיע אל מחוז חפצו, והוא המקום אשר היה בו בתחלה קודם חטאו

ואומר כדי להשלים תשובת השאלה, כי לפעמים , כשהרשע הרבה לחטוא במיני חטאים חמורים, ויש לפניו חטא נכון ומזומן שהיה רוצה בו והיה ממהר לעשותו, אלא שירא לנפשו מהרעה המזומנת ומעותדת לבא עליו על זה כפי מה שהגיע אליו מהנשמע, ומעכב עצמו ושב מעשות החטא ההוא, לא מחרטת החטאים העוברים ולא מהיותו גומר בלבו שלא לשוב עוד עליהם, אלא כפי העת לא רצה לעשות החטא המוכן לפניו מצד מה שירא שיגיע לו איזו רעה עליו, והיה אפשר שאח"כ ישוב מצד החטא עצמו ויתחרט על כל מה שעשה, אז האל יתב' מחזק לבו לעשותו כדי שיגיעהו עונש מופלג על כל מה שחטא, כיון שאין לו עדיין כוונה להתחרט על העבר ולשוב לעתיד, וזה היה ענין פרעה בפעמים שחזק האל