בית א-להים (מבי"ט) פא

והוא הזמן הנזכר שהיה קרוב לעולם כשעלה במחשבה לקרבה אל המלאכה לעשות אותה, וגם ביום הדין שהוא יושב על כסא דין אינו מפשפש וחוקר על העונות כל כך, כמו שמפשפש וחוקר על הטובות שעושה האדם כדי לתת לו שכר הרבה על עשית המצות, וכמו שאמרו על מי שיש בידו עשר מצות ועשר עבירות, והוא אומר יצאו אלו באלו אמרו רבותינו אין הקב"ה עושה כן אלא שכר מצות נותן לו משלם ועבירותיו אינו מדקדק עמו, מנין (עזרא ט') כי אתה אלהי חשכת למטה מעונינו. וכמו שאמרו על פסוק ולך ה' חסד וגו', וכמו שאה"כ ג"כ (ישעי' ה') ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה, ירצה כי בענין המשפט והוא כשרוצה האל יתברך לעשות משפט בחוטאים, הוא מגביה עצמו כביכול שלא להביט ולא לפשפש בענין החטאים כל כך אלא בחטא דרך כלל, ולא בפרטי הדברים שבשעת עשית החטא אשר עליהם נחשב החטא יותר חמור ובענין שכר המצות אינו כן אלא שחוקר על הדברים הפרטים שבענין המצות שעליהן תגדל השכר להרבות שכר הצדיקים, וזהו אמרו והאל הקדוש נקדש בצדקה, כי לשון קדושה הוא פרישה ושפלות, שהאל יתברך עם רוב גדולתו ורוממותו משפיל עצמו כביכול, לחקור ולתור על הענינים שנעשו על ידם המצות, שעל ידם תתרבה שכר המצוה כדי להגדיל שכרם, וז"א והאל הקדוש נקדש בענין הצדקה כנזכר, וכמו שאמר הכתוב שלפניו וישח אדם וישפל איש ועיני גבוהים תשפלנה, ירצה כשישח אדם לקבל עליו עול מלכות שמים במצות השכליות במה שהוא אדם, וישפיל עצמו לקבל עליו מצות המעשיות, אז עיני גבוהים תשפלנה, לדקדק במצותיו ולהשקיף ולהשגיח עליו להצילו מכל רע ולהצליחו במעשה ידיו כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם: פרק ששה עשר

מצאנו הבדל בין מצות התשובה לשאר המצות, כי כל המצות יוכל האדם לעשותם כשיזדמנו לו, כי אין שום דבר מעכב אותו ברצותו לעשותה, וגם מלמעלה מסייעין אותו על כך כאמרם (יומא ל"ז) בא ליטהר מסייעין אותו, ואילו במצות התשובה יש כמה דברים מעכבים אותה, וכמו שמנה הרב ז"ל פ"ד מהלכות תשובה כ"ד דברים המעכבים את התשובה ומהם שנועלים דרכי התשובה ושאין הקב"ה מספיק בידו לעשותה, וא"כ צריך לתת טעם כמה דברים יש בתשובה המעכבים אותה

ונרחיב יותר בשאלה הזו, והוא מה שמחזק האל ית' לב הרשעים הגמורים ואינו מניחם לעשות תשובה, וכמו שאמר לישעיהו (ו') השמן לב העם הזה וגו', וכתיב (דה"ב ל"ו) ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים וגו' עד כלות חמת ה' בהם עד לאין מרפא, והיא רפואת התשובה, וכן בפרעה כתיב (שמות ד') ואני אחזק את לבו וגו', ובסיחון (דברים ב') כי הקשה ה' אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו וגו', ובכנענים (יהושע י"א) כי מאת ה' היתה לחזק את לבם וגו', ובישראל בימי אליהו (מ"א י"ח) ואתה הסבות את לבם אחורנית, כלומר שמנע מהם דרכי התשובה, וכמו שהביא הרב ז"ל פ"ו מהלכות תשובה. ומה שהשיב הוא ז"ל שם שאפשר שיחטא האדם חטא גדול או חטאים רבים עד שיתן הדין לפני הדיין האמת שיהיה הפרעון מזה החוטא על החטאים אלו שעשה מרצונו ומדעתו שמונעים ממנו דרכי התשובה ואין מניחין לו רשות לשוב כדי שימות ויאבד בחטאו אשר עשה, אינו נראה מספיק לתשובת שאלה זו, כי ענשי החטאים נתפרשו בתורה, מהם לאוין לבד, מהן במלקות מהן מיתה בידי שמים מהן כרת מהן ארבע מיתות בית דין סקילה שרפה הרג וחנק וכמו שפירש הרב ז"ל עצמו במסכת אבות על משנת והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה, ואם כן איך נאמר שיהיה עונש איזה חטא שימנעו ממנו דרכי התשובה ויאבד בחטאו, ואם נאמר שהוא כשלא קבל שום עונש מהעונש הראוי לאותו חטא שלא ידעו בית דין, או לא עלה בידם להענישו, הרי כל ד' מיתות בית דין יש בהן כרת ויכרתהו האל יתברך כשלא קבל עונשו בידי אדם וגם לא שב בתשובה, ולמה ימנע ממנו דרכי תשובה, וכן בעונות שאין בהם אלא כרת או מיתה בידי שמים הכל בידי שמים וגלוי לפניו, והוא יתברך יענישהו בענשו המיוחד, ואם בחטאים שאין בהם אלא מלקות ולא לקה עליהן, יענש על איזה מהם לימנע ממנו דרכי תשובה, הלא ענשם קל במלקות, ויכול האל ית' להענישו ביסורין שיענו גופו בעינוי המלקות, ולא למנוע ממנו דרכי התשובה, ואם יהיה על איזה חטא של מצות עשה שבטלה ולא רצה לעשותה כשבאת לידו, ולזה ימנע ממנו דרכי תשובה, הרי ענשי ביטול מצות עשה נראה שהם קלים יותר מענשי מצות לא תעשה, וכמו (מנחות מ"א) שא"ר קטינא למלאך ענשיתו אעשה והשיב לו בעידן ריתחא ענשינן אעשה, שאינו שוה מי שחוטא בשב ואל תעשה שלא עשה המצוה המוטלת עליו לעשותם, למי שחוטא בקום עשה ועושה בפועל הדבר המוזהר מעשותו, ולכן תשובת העשין קלה מתשובת האזהרות, שאם עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו כדכתיב שובו בנים שובבים וגו', ואם עבר על מצות ל"ת אפילו אין בהן כרת תשובה ויוה"כ מכפר, כדכתיב כי ביום הזה יכפר וגו' וכמו שנתבאר בענין חלוקי כפרה, וכן הוא מבואר כי לכל העונות יש תקנה בתשובה, אפילו ליותר חמורים שבתורה ע"א וגלוי עריות ושפיכת דמים