בית א-להים (מבי"ט) סח

חטא שיהיה, אמר הכתוב שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם, אמר שובו בנים על מי שחטא בשגגה שלא עשה המצוה לסבת היותו בלתי מצוי במקום עשיית המצוה בזמן עשייתה ולא ידע זמנה, וכיון שלא חטא אלא בשוגג עדיין נקרא בן לאלהיו שבשמים, שאילו לא שגג עשה המצוה, ועל מי שידע זמנה והיה ספק בידו לעשותה ולא רצה לטרוח מעט הטורח, אמר שובבים, שהלך שובב בדרך לבו שלא לעשות מצות בוראו כרצונו עם היותו יודע זמן ואופן עשייתה, ועם כל זה יקבל האל יתב' תשובתו עם היותו שובב ועל מי שלא רצה לעשות המצוה עם היותה מוכנת לפניו שלא לקיים מצות הבורא שצוה עליה, אמר ארפא משובתכם, כי משובה היא יותר משובב כי משובה מורה על הפעולה עצמה ושובב מורה על האיש שהיה שובב בעת ההיא, וגם כי חטאו חמור אמר האל ית' שירפא משובתו שידע רבונו וכוון למרוד בו, כשישוב ונחם על רעתו ירפא וימחץ מכתו, ולחומר חטאו הוצרך להזכיר בו רפואה מה שלא הזכיר בחטא ועון, וכן אם עובר אדם על מצות לא תעשה בשוגג או במזיד או בפשע צריך לכוין בתשובתו היפך אופן עשיית העבירה, ובתשובתו זאת יקרא בעל תשובה לתלות ויה"כ מכפר כמו שכתוב (ויקרא ט"ז) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו, כלל בכאן ג"כ שלשה אופני עשיית החטא, כי במה שאמר יכפר עליכם לטהר אתכם כלל כל מה שהוא בידיעה שהוא מזיד ופשע שהוא עון שחוטא בגופו וצריך כפרה וטהרה מאתו ית'. ולזה אמר יכפר העון והפשע שהוא עליכם, ויטהר אותו ברחמיו וחסדיו, כי מצד השכל אין כפרה וטהרה למי שחטא במזיד, ועל שחטא האדם בשוגג אמר מכל חטאתיכם לפני ה', כלומר החטאים שהיו בשוגג שלא ידעתם שהייתם חוטאים אלא לפני ה' לבד הוא שהיה גלוי, תהיו נטהרים מהם מעצמיכם. ולזה אמר תטהרו ולא אמר אטהר אתכם

וכן כשעבר אדם על כריתות ומיתות ב"ד בשוגג או במזיד או בפשע צריך לכוין בתשובתו הפך אופן עשיית העבירה, ותשובתו זאת ויה"כ יתלו ויסורין ימרקו ויגמרו כפרת עונו, וכמו שכתוב (תהלים פ"ט) ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם, וייחם השבט לפשע כי שבט המוסר הוא מתנקם ממי שהוא פושע במרד ובמעל, מה שאין כן בנגע שהיא מעצמה מצערת ואינה נוקמת כל כך כמו בשבט המכה בכל עת, ולא רמז הכתוב הזה שהוא על כרת, עון החטא שהוא בשוגג, כי על השוגג של עון שיש בו כרת חייב להביא קרבן בזמן המקדש ואין צריך יסורין למרק עונו וכן כשחלל ה' בשוגג או במזיד או בפשע הוא צריך לכוין בתשובתו היפך אופן חטאתו, ובתשובתו זאת יה"כ ויסורין תולין ומיתה ממרקת, כמ"ש (ישעיה כ"ב) אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון, כי אפילו על המזיד שאינו פושע לא יכופר לו העון עד המיתה, אבל בשוגג אם הוא חלול ה' בדבר שיש בו כרת יתכפר בקרבן, ואם לאו אפשר שלא יענש במיתה על חלול ה', כיון שלא היה כ"א בשוגג, ולכן לא הזכיר אלא עון כמו שכתבתי

וכמו שיש הפרש בשלשת אופני עשיית החטא בכוונת התשובה, כמו כן במעשה התשובה, כי גם שבהרהור התשובה בלבו נקרא צדיק כמו שכתבנו למעלה, עם כל זה אינו מכופר חטאתו עדיין עד אשר ייטיב מעשיו בפועל ויקבל יסורין כפי חומר החטא, וגם זה אינו שוה בשלשת אופני עשיים החטא, כי כשחוטא במזיד יכבדו עליו היסורים, ויותר מהמה כשיהיה החטא במרד ובמעל, למרק עוצם מרדו ופשעו, וכן אמר דוד ע"ה (תהלים נ"א) חנני אלהים כחסדך, כי דמיון חסדי האל ית' יספיקו לחון ולחוס על כל מי שצריך רחמים וחנינה, ואמר (שם) כרוב רחמיך מחה פשעי הרב כבסני מעוני, כי כפי עוצם עונש הפושע ומורד בהשי"ת, צריך רוב רחמיו לחמול עליו ולכפר חטאתו, ואם לא כרוב רחמיו כביכול לא היה מרחם ומכפר. ואמר בפשעים מחה, כי גודל העון בהיותו במרד ובפשע הוא כאילו מעבה הנפש מעוצה העון עד שצריך להעביר אותו למחות אותו, כאילו הוא נראה ויש בו ממשות שצריך לגררו ולמחותו, דמיון הטינוף המדובק בשולי המעיל שצריך גרירה ומחייה במים להעביר אותו. ובעון אמר הרב כבסני מעוני, כי אינו כ"כ כמו הפשע ועם כל זה צריך כיבוס הרבה, דמיון המעיל המטונף ואין טינופו בעין בפניו אלא מעורב וצריך כיבוס הרבה להעבירו ובחטא אמר טהרני שהוא כמו אבק הנדבק במעיל, כי בניעורו או בהעביר אותו במים לבד בלי כיבוס יהיה טהור ומלובן, כי אינו שוה החוטא בשוגג לחוטא במזיד, וכן אמר גם דוד ע"ה (שם ל"ח) כי עוני אגיד אדאג מחטאתי, הורה כי העון שהוא במזיד צריך האדם לדאוג ולהצטער עליו במחשבה ובדבור, ובחטא גם כי לא יוציא אותו בדבור אלא שיצטער וידאג במחשבתו מספיק לכפרתו והוא ית' מיקל עוד על החוטא לפעמים שלא יצטרך להצטער על העון שהוא במזיד יותר ממה שהיה בשוגג, וכמו שאמר משה ע"ה (שמות ל"ד) נושא עון ופשע וחטאה ואמרו חכמים ע"ה (יומא ל"ו) שבקש משה שכשיחטאו ישראל ויחזרו בתשובה שיעשה להם זדונות כשגגות, ולזה הקדים עון ופשע לחטא, גם כי סדר הוידוי הוא חטא עון ופשע. וכוונת הענין כי השכל גוזר שיכופר עון המזיד ופושע בדברי האל ית', אלא שצריך להחשיב אותם כאילו הם שוגג והשוגג יש לו כפרה דרך סברא כיון שלא כיון לחטוא, ולהיות מן הנמנע כפי מה שגוזר