בית א-להים (מבי"ט) נא

אמנה כמי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר, ונרמז להם ענין זה בנחשים שפתם בסלם לעולם כי נחש עפר לחמו, וגם כי מצד חטאתם היה ראוי לגמול עליהם ולמדוד להם מדה כנגד מדה, הם נתרעמו קודם זמן והיו קטני אמנה, גם משה היה ראוי לעכב אותם בפורענות ולשהות זמן לתפלה מה שלא שהו לתלונותם, ולכך הודיעונו ענותנותו של משה שלא נשתהא אע"פ שהיה מן הראוי כמו שאמרנו, וכיון שאמרו חטאנו נתרצה להם

תפלה למשה על כניסתו לארץ, (דברים ג') ה' אלהים אתה החלות להראות את עבדך את גדלך וגו' אעברה נא ואראה וגו' (דב"ר פרשה ב') אמר לפניו רבש"ע אם מתבקש לי בדין שאכנס לארץ אכנס ואם לאו ברחמים אכנס א"ל אל תתהדר לפני מלך כי לא תעבור את הירדן הזה. ענין היות עונש משה רבינו על חטאו שלא יכנס לארץ הוא דבר צריך להתבאר, ואקדים כי הוא דבר ידוע מה שאירע לאברהם אבינו עם המלאכים שבאו אליו בצורת אנשים שאמר (בראשית י"ח) יוקח נא מעט מים והשענו תחת העץ ואקחה פת לחם וסעדו לבכם וגו', כי בחשבו שהיו אנשים פרנס אותם בלחם ומים וצל העץ לעמוד תחתיו (ב"ר פרשה מ"ח), וכמו כן שלח לו האל יתברך שכרו כשפרנס את בניו במדבר בלחם ומים וענני כבוד מלמעלה על יד ג' רועים משה ואהרן ומרים הבאים משבט לוי שהיה חלק ה' ונחלתו העשירי היה קדש למעלה כמו שדרשו ז"ל (שם פרשה ע') והוא הוריד מלמעלה ג' מתנות טובות אל שינתנו ע"י בניו, הבאר בזכות מרים, וענני כבוד בזכות אהרן, והמן בזכות משה, כמו שראינו כי כשמתה מרים נסתלק הבאר, כדכתיב ולא היה מים לעם לשתות ויקהלו על משה ועל אהרן, וכשמת אהרן כתיב וישמע הכנעני מלך ערד וגו' שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד, וכשמת משה נסתלק המן כדכתיב וישבות המן ממחרת באכלם מעבור הארץ וגו' והיו מסתפקים ממן שבכלים עד ט"ז בניסן, ונתיחד זכות הבאר למרים בשביל מה שהשתדלה בהצלת הילדים והספיקה להם מים ומזון היא ואמה והיתה מחבאת אותם שלא ישליכום ליאור ונתיצבה מרחוק כשהושלך משה ליאור לדעה מה יעשה לו, במים זכתה ובאו מים בזכותה, (אבות פ"א) ואהרן היה אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה ולמצות, כי לא אמר מלמדן תורה אלא מקרבן ללומדה ולקיים מצותיה, ופרי שכר המצות הוא למחסה ולמסתור בעוה"ז לעושיהן, ולכך נתיחדו לאהרן ענני כבוד המקיפין את ישראל מכל צד שלא יוזקו, וכמו שראינו כשחטאו ישראל בבעל פעור כתוב (במדבר כ"ה) והוקע אותם לה' נגד השמש (במד"ר פרשה כ') שנבקע הענן נגד החוטא, להורות כי בהיותם מקיימים מצות ה' הענן מגין עליהם, וכשהם עוברים עוברת מעליהם, ומשה קבל תורה מסיני ולמדה לבני ישראל והיא משולה ללחם כדכתיב (משלי ט') לכו לחמו בלחמי וגו', ולכך נתיחד זכות המן בעבורו, וגם כי נמשלה ג"כ התורה למים ושאר דברים, עכ"ז עיקר מה שנמשלה אליו הוא הלחם שהוא עיקר המזון, כמו כן התורה שלימד משה לישראל היה להם מזון לעוה"ב, ומה שנמשלה למים ושאר דברים, הוא להורות כי לא יחסר כל בה, ואם כבר שבע ממנה כמי ששבע מן הלחם ורוצה לשתות יחזור וילמוד בה וימצא בה טעם מים, וכן שאר הדברים הנמשלה להם, והכוונה שלא יניח לימוד התורה בשביל לימוד חכמות חיצוניות, כי כל השלימות נכללו בה וכמו שאמר התנא (אבות פרק ה') והפוך בה דכולא בה. ואחר זאת ההקדמה אומר מה שנגזר על משה ועל אהרן שלא יכנסו לארץ בשביל חטא מי מריבה היה, להיות הבאר עולה בזכות מרים ועכשיו שמתה נסתלק ובאו ישראל להתרעם על משה ועל אהרן כמו שכתוב (במדבר כ') ויקהלו על משה ועל אהרן, כלומר כיון שבאר זה בזכות אחותכם היה, עליכם מוטל הדבר להחזירו, ולכך חזר בזכות שניהם, אבל מצד שנראה להם היות הבאר בא בזכותם כמו שהיה בא בזכות מרים, נראה להם הדבר מסור בידם, וכאילו היה מחויב הסלע להוציא מימיו בזכותם, כיון שהיה עולה בזכות מרים אחותם והם היו יורשיה, ולכך הכה משה את הסלע במטהו פעמים, כאילו היה קנוי ומשועבד להם הסלע להוציא מים בזכותם, ובזה היה חילול כבוד לשכינה כי לא היה דבר נראה לעם כי מאת ה' היתה להם, וכיון שהם חטאו בחשבם כי בזכותם יבא מה שלא היה בידם, אף מה שבידם ניטל מהם שמתו קודם כניסתם לארץ ונפסקו ענני כבוד והמן, שאם לא היה זה החטא היו נכנסים לארץ ולא היו נפסקים ובטלים מעשה ידיהם בחייהם, אלא כל זמן שהם היו חיים בארץ ישראל היו נוהגים והולכים המן וענני כבוד והבאר ואולי גם אחר פטירתם, אבל אחר שחטאו בזה היה מדה כנגד מדה שתפסק גם מעשה ידיהם חוצה לארץ, כמו שנפסק הבאר במיתת מרים, שאם היו נכנסים לא"י לא היה ראוי שיתבטלו, גם כי לא היה צורך להם כ"כ עתה כמו במדבר

תפלה למשה על אהרן, כדכתיב (דברים ט') ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההיא, ראוי לתת טעם למה שלא הוזכר בפ' העגל שהתאנף הקב"ה על אהרן, אדרבה אמרו על אהרן (תהלים מ"ה) אהבת צדק ותשנא רשע, שאהב אהרן לצדק את בני ישראל ושנא לחייבן, וע"כ משחו אלהים ונתן לו כ"ד מתנות כהונה, וגם למה היה עונשו בכליית בנים ולא עונש אחר, ואומר כי הוא מבואר שאהרן