בית א-להים (מבי"ט) רצח

לא מפי הגבורה מאין ידע מה שאמר הנחש לחוה ומה שהשיבה היא לו ומ"ש אנשי סדום ללוט ומה שהשיב הוא אליהם,, כי אפי' שנאמר שהיה מקובל משה רבינו פה אל פה מעמרם ועמרם מקהת ולוי עד אברהם ממה שאמרו סדום ללוט ותשובתו אליהם ועד אדם הראשון ממ"ש הנחש לאשה ותשובתה ומ"ש למך לנשיו, עדיין יש ספק ממה נתאמת אברהם בלבו בדברי לוט שאמרו לו אנשי סדום איה האנשים אשר באו וגו' ותשובתו אליהם ושמא שינה באיזה דבר, ומי יאמר שראה אברהם עוד את לוט אחר שלקחוהו בכלל רכוש סדום ועמורה והשיב הוא את כל הרכוש וגם את לוט בן אחיו ורכושו השיב וגם את הנשים וגו', וכשאמר לו מלך סדום תן לי הנפש והרכוש קח לך אמר לו אם מחוט ועד שרוך נעל וגו' וחזר לוט וביתו עם מלך סדום לסדום כמו שראינו שנמצא שם בעת ההפכה ולא ראהו עוד לשיספר לו מ"ש לו אנשי סדום ומה שהוא השיב להם, ואפי' שנאמר שראהו אח"כ וסיפר לו מה שאירע לו או כתב לו בכתב מה שאירע לו עם אנשי סדום, וגמלהו חסד על כי בזכותו ניצול, מה צורך היה לצוות על אלו הדברים שיאמרו לדורות, אפי' היה קים לו בגויה שלא היה משנה ממה שאירע לו, וכן מה שאירע לחוה עם הנחש בג"ע ומה שאירע ללמך עם נשיו, מי היה המצווה שיאמר לו לדורות, ואולם אחד מן העשרה דורות עד נח או מעשרה דורות שמנח ועד אברהם שינה בדברים שעברו בין הנחש והאשה ולא היה יכול משה רבינו לכתוב קבלת דברים אלו מפה אל פה וכיוצא בהם כי אם מפי הגבורה שיודע העתידות באמיתות וכמ"ש עדות ה' נאמנה, כי כל מה שנכתב בתורה מספורים אלו שהם כעין עדות אין בהם שום ספק כי הם מפי השם ברוך הוא

וגם כל זה הספק במקומו עומד למה הוצרך האל ית' לכתוב דברים של חול כאלו בתורה, אע"פ שידע כי לעתיד בבריאת העולם יאמרו מ"ש בה, כמה דברים אחרים נאמרו מפי כל בני הדורות מאדם עד מרע"ה ולא נכתבו בתורה, ואפי' נמצא להם איזה צורך ליכתב מה קדושה יש בהם אחר שנאמרו בפועל מפי אנשים שלא כוונו באמירתם אלא פשט והבנת אותם הדברים שהם דברי חול וקצתם דברי נבלות, ומה קדושה חלה עליהם שיהיו שוים בקדושתם וכתיבתם בס"ת למצות התורה ולעשרת הדברות

וכדי להקל מעט משא ספק זה הארוך בכמה אמירות שנכתבו בתורה קודם הוייתם ושהם דברי חיל, גם הסיפורים שנכתבו בתורה מה שלא היה ולא נברא עדיין, הוא דבר מתמיה, ולזה אומר כי מה שהוא מקובל אצלנו כי התורה קדמה לעולם אלפים שנה, זהו עשרת הדברים שניתנו למשה בסיני ביום מתן תורה, כי הם הנקראים תורה סתם כי בהם נכללים כל תרי"ג מצות ובקבלתם הרי הוא כמו שקיבלו כל התורה כולה הנכללת בהם, וכן נראה מפשטי המאמרים שאמרו על זה בריך רחמנא דיהב אוריין תליתאי ביום תליתאי ע"י תליתאי בירח תליתאי, נראה כי נתינת עשרת הדברות היא נתינת התורה, וכן מ"ש מלמד שכפה עליהם ההר כגיגית אם אתם מקבלים את התורה מוטב וכו', וכן כשעלה משה למרום וכו' אמרו לפניו חמדה גנוזה מששת ימי בראשית תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה וכו', ואמר לו הקב"ה החזר להם תשובה וכו', אמר רבש"ע תורה שנתת לי מה כתיב בה אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים, אמר להם למצרים ירדתם לפרעה נשתעבדתם תורה מה תהא לכם, שוב מה כתיב בה לא יהיה לך אלהים אחרים בין עמים אתם שרוים העובדים ע"ז וכו', זכור את יום השבת מלאכה אתם עושים, לא תשא משא ומתן יש ביניכם וכו', כבד כבוד אב ואם יש לכם, לא תרצח לא תנאף לא תגנוב קנאה יש ביניכם יצה"ר יש לכם, מיד הודו לו להקב"ה ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ ואילו תנה הודך על השמים לא קאמר, הרי שהחמדה הגנוזה מקודם בריאת העולם היא עשרת הדברות לבד ועל זה השיב תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה אנכי לא יהיה לך שבת לא תשא כבוד אב ואם לא תרצח וגו', וכן מ"ש בא שטן ואמר לפניו רבש"ע תורה היכן היא נתתיה לארץ וכו', נראה כי בנתינת עשרת הדברות היתה התורה נתונה בארץ כי היא היתה התורה שהיתה בשמים מקודם בריאת העולם ועליה השטין השטן, כי שאר המצות עדיין לא ניתנו למשה מפי הגבורה שיאמר לישראל אלא אח"כ היו אומרים לו והוא היה מלמדם לישראל, גם הסיפורים לא נאמרו למשה מפי הגבורה אלא אחר שהיו ועברו, וכמו שכתוב ואל משה אמר עלה אל ה' וגו' וכתב רש"י ז"ל פרשה זו מקומה קודם עשרת הדברות בד' בסיון ויבוא משה ויספר בו ביום את כל דברי ה' מצות פרישה והגבלה, ואת כל המשפטים ז' מצות שנצטוו בני נח ושבת וכבוד אב ואם ופרה אדומה ודינים שניתנו לו במרה, ויכתוב משה מבראשית ועד מתן תורה ע"כ. כי כל מה שאירע מבריאת עולם עד עתה מה שנברא בכל יום ויצירת אדם וחוה ומה שאירע עם הנחש הכל כמו שכתוב מבראשית עד מתן תורה נאמר למשה מפי הגבורה והוא כותב על ספר בדיו

נמצא כי כל מה שכתוב בתורה מן הדברים שאירעו בבריאת עולם ואחריו לא נכתבו אלא אחר שהיו בפועל, כי איך יהיה כתוב לפניו אלפים שנה קודם בריאת העולם בראשית ברא אלהים ועדיין לא נברא, וחטא אדם וחוה ונחש ועונשם ועדיין לא נבראו לא יכון לנגד עיניו לכתוב דבר דמיחזי כשקרא, אע"פ שכל העתידות גלויות