בית א-להים (מבי"ט) רפ

כמו שאמר כי הנער בן ק' שנה ימות והחוטא בן ק' שנה יקולל, ומי שחטא על בני אדם והוא בן ק' שנה יקולל, ויהיו הימים כימי הבניינים והנטיעים כמו שאמר לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל כי כימי העץ ימי עמי

וכאשר עמדתי על הדברים רציתים בלבי לאמונה וכתבתים על ספר להיות לבני ישראל לבטחון, והוא שראיתי שהאומה תתיישב בהם בעבור שבעה דברים, מפני שתחיית המתים אות גדולה מאותות הבורא הנגלות, ובבטחון בהיותה תוספת בהאמין ביכולתו וכי כל הנביאים מתקבצים בה, והנה אנחנו היום מתאוים לראות אחד מהם כ"ש כולם, וכל המלכים הצדיקים והחכמים הגדולים מתקבצים בה עוד אשר אנחנו נכספים לראות אחד מהם, ושקרובי כל אחד מהם אשר התאבל עליהם ודאג להם יחברם, ויראה הבן אביו והאח אחיו והאוהב אוהבו והחכם תלמידו ושאר הקרובים, והרבה דברי הנפש אשר הנפשות תלויות בהן יגלו לנו כשיחיו ויספרו לנו מה שעבר ומה שהיה מאיכות ענין מותם ושכרם וקימם, ושכל דורות בני ישראל אשר הם כרבבות אשר הקדמתי זכרם יבואו יחד ויהיה לקבוצם ההוד וההדר הגדול, ושיהא סבת תחייתו להאמין בעוה"ב יותר, כמו שיתקיים זה היעוד יתקיימו כל יעודי העוה"ב ונקוה אותם על דרך הבחינה, כמו שאמר (ישעיה כ"ה ביום ההוא הנה אלהינו זה וגו' ויושיענו ומה נכבד מועד יתקבצו בו כל אלו הטובות הגדולות ואלה הטובות חייבו אותו לקיים אמתתו ולהועיל ולהיישיר בו, ובקשתי שאזכה להיות מן הרואים בחיות ובהיות גמול על היחוד, וית' האל הנאמן ביעודיו וישתבח אמן, עכ"ל

נטיית לב הגאון אל המאמר הג' הוא הנכון מן הטעם שכתב הוא ז"ל, ועל היעוד שימיהם יהיו ארוכים כמו ת' או ת"ק בין לנמצאים חיים בזמן הישועה בין לנולדים אח"כ, כי הנמצאים בזמן הישועה גם כי נולדו קודם בזמן הגלות אשר ימיהם היו קצרים, בשמחת הישועה ומנוחת הגופים והנפשות בזמן ההוא יאריכו ימים וישובו לימי עלומיהם ותתענג בדשן נפשם, וכ"ש הנולדים אח"כ בזמן הישועה כי בטרם נוצרו בבטן אמם נודעו ונתייעד עליהם שיחיו שנים ארוכים ובטרם יצאו מרחם אמם הוקדשו גופם ונפשם לעבודת ה' במנוחת זמן הישועה, ובזה יחיו שנים ארוכים וימותו אח"כ ואחריתם תהיה לחיי העוה"ב, כי כל זה הזמן לא ימשך כי אם עד סוף אלף הששי אשר אנחנו בגלותינו קרובים לשליש האלף הנזכר. ואם תרצה לומר כי הנמצאים חיים בזמן הישועה והתחייה ימותו ויחיו, לא ימנע או ימותו מיד בזמן התחייה ויחיו מיד, או ימותו אח"כ בזמן בוא קץ כל אחד מהם ואח"כ יחיו מיד או לאחר זמן, אם ימותו מיד ויחיו מיד למה ימותו בלא עתם, וגם שיחיו מיד למה יסבלו צער המיתה לחיות, טוב להם שלא ימותו ונשארים חיים באריכות ימים כמו שנזכר למעלה, ואם ימותו בבוא עתם, אם האל ית' עתיד להחיותם מיד למה יסבלו צער מיתה טוב להם שלא ימותו והאל ית' יאריך ימיהם בזמן התשועה כמו שנזכר, ואם יחיו אח"כ לזמן מוגבל א"כ תהיה התחייה בכמה זמנים, זמן התחייה הכולל לכל ישראל הנמצאים מתים בתחייה אחר ביאת הישועה, וזמן תחייה למתים שימותו לכל אחד תחייה זמן מוגבל אחר מיתת כל אחד ואחד, וזה בטל שנאמר שיתחדש נס התחייה לכל אחד ואחד לזמן מוגבל אחר מיתתו, וכן הילודים בזמן הישועה אחר תחיית המתים למה ימותו בעתם ויחזרו לחיות, טוב להם שיחיו חיים ארוכים כאותם שיקומו בתחי'

ולדברי מי שאמר כי ימותו ויחיו כדי להשתוות עם החיים, נאמר כי צורך המיתה לחיות, הוא כי כי המתים שחיו יזכרו מה שעבר על נפשותם מהעונש והשכר בעולם הנשמות ויהיו מוכנים לעשות טובה יותר ממה שהיו מוכנים קודם מיתתם, וכן יהיו הם, ונשלמו דברי הגאון ז"ל ופירושם בענין זה

פרק ששים

ואתחיל בשאלותי והם דברי השפל מבי"ט לארץ, ולאשר יוצאים ממנה על ידי התחייה העתידה בתכריכיהם, אם יספיקו להם לעולם, להם לעולם, אם יגדלו עמהם כמדתם ויספיקו להם לעולם, ואינו מן התימה כי כמו שנתקיימו וכמו שנתחדשו התכריכים והיו כמו שהיו קודם בשעת הקבורה מכמה אלפים מן השנים לישני אדמת עפר האבות ובני בניהם עד עולם, גם כי בלו ונרקבו התכריכים חזרו לקדמותם כמו שחזרו הגופות לקדמותם, כן תתמיד חידושם עתה לכמה מאות השנים שיחיו עד סוף אלף הששי לא יבלו שלמותיהם מעליהם, וגם יגדלו שלמות הקטנים כמו שיגדלו הם, דוגמת דור המדבר דכתיב שמלתך לא בלתה מעליך וגו'

וגם יש סברא לזה כי בהיות החיים לבושים לעולם בלבושי תכריכיהם, יהיה להם לאות על גופם על מה שעבר עליהם באותו העולם מהשכר והעונש שלא יחטאו עוד ויזכו בכל מעשיהם, ובשבתות ובימים טובים כמו שיתחדש להם בשבתות נשמה יתירה ויתירה יותר באותו זמן, כן יתחדש גיהוץ וציהוב בלבושים בשבתות לכבוד השבת, ואולי גם בימים טובים יתחדש ג"כ נפש יתירה וגיהוץ בלבושים בערך מה שהיתה מתחדשת נפש יתירה בשבתות קודם התחייה, וכן בלבושים דוגמת דור המדבר שהיו המלאכים מגהצים לבושיהם ומסתמא משבת לשבת ובימים טובים היו מתגהצים ,. המלבושים לדור המדבר

ועל השאלה הב' אם תהיה אכילה ושתיה להחיים כמו שהיתה מקודם או כדור המדבר וכיוצא בו, אומר כי תהיה אכילתם כעין