בית א-להים (מבי"ט) רעא

ידעת בדרך הטבע אין להם רפואה אבל מצד היותך ה' אלהים כמ"ש ביצירת אדה"ר וייצר ה' אלהים את האדם אתה ידעת אופן חיותם ובריאותם בדרך נס, והשיב לו האל ית' כי תחייה זו היא חזרת כל אדם שמת למה שהיה קודם מבלי שינוי, ואינה כיצירת אדה"ר שהיתה יצירתו תחלת בריאה מה שלא היה, וזה לא יתכן להיות כי אם על ידו יתברך, אבל החזרת האדם למה שהיה בו בתחלה יתכן להיות ע"י אדם נביא כיחזקאל, וכמו שראינו אליהו הנביא ואלישע תלמידו שהחיו מתים, ולכן אמר לו ית' הנבא על העצמות האלה ואמרת אליהם העצמות היבשות אע"פ שבדרך טבע אין לכם חיות ובריאות, שמעו דבר ה', בשמיעתכם דבר ה' ורצונו וחפצו תחיו, כי גם שאין להעצמות הכנה לשמיעה, הנה השמעת דברו וחפצו שתחיו תהיה סבה פועלת אתכם לתחייה, דומה למה שכתוב בבריאה תוצא הארץ נפש חיה, ישרצו המים וגו', כי הוא יצוה ויבראו, וכן בענין תחייה זו כי החזרת הדבר למה שהיה הוא נקל מן היצירה מתחלה, ולכן יספיק בדיבור הנביא בשם ה', ואמר הנה אני מביא בכם רוח וחייתם והוא ענין בריאותם כמו שכתבנו, והנה בכלל העצמות היא הגלגולת שבה המוח וחוליות אשר בתוכן חוט השדרה הנמשך מן המוח, וכן שאר העצמות אשר יש בהן מוח כולם הם יסוד הגוף וקיומו, אם מצד העצמות עצמם אשר הם חזקים וקשים ומעמידים את האדם על עמדו, ואם מצד המוח אשר בהם כי עם היותו רך ולח הוא מעמיד את העצמות ומקיימם, ואלו העצמות היו יבשות שלא נשאר בהם לחות מוח כלל, והיו יבשות גם כן בגוף ועצם העצמות שהיו כמו חלולים ומנוקבים ומרוקבים מצד היובש, ולכן אמר והנה יבשות מאד, יבשות שלא נשאר בהם לחות מוח כלל, מאד שנתייבשו הרבה מאד בעצמותן, ולכך היה צריך שיבוא בהן רוח להחיותם לבריאותם בעצמותם ובמוח שלהם, כי המוח שבראש תוך הגלגולת והנמשך ממנו בהיות בו כח שכלי להשכיל בכל הדברים היה צריך רוח ה' להחיותו ולהבריאו, וזהו אמרו כה אמר ה' אלהים לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם. ואפשר לומר כי הבאת רוח זה הוא מה שנאמר אח"כ ויהי קול והנה רעש, כי ע"י הקול והרעש היה ג"כ רוחו אשר קיבץ והקריב עצם אל עצמו, וירצה באמרו עצם אל עצמו, כל עצם ועצם שבגוף אל עצם הגלגולת אשר הוא עיקר וממנו נמשך מוח וכח לשאר העצמות, ואח"כ אמר ונתתי עליכם גידים והעליתי עליכם בשר, נראה כי המוח שבעצם גלגולת הראש ושבשאר העצמות כבר עלה בחיות העצמות ובריאותם, ולא הוצרך להעלות אלא הגידים והבשר והעור, ועל זה אמר ותקרבו עצמות עצם אל עצמו, כי מכח המוח אשר בא ע"י הרוח בעצמות הגלגולת לשאר העצמות נתקרבו העצמות

והנה רצה האל יתב' שתהיה תחייה זו על ידי דיבור נביא שאמר הנביא על העצמות האלה וגו' כה אמר ה' לעצמות וגו', ונבאתי כאשר צויתי ויהי קול וגו', ויאמר אלי הנבא אל הרוח הנבא בן אדם וגו', כי אם היה מחיה אותם בלא הודעה לנביא היה אפשר לומר כי מעצמם חיו קרוב לדרך הטבע כזרע היבש כחרס הנופל ונטמן באדמה ועם היותו מעופש צץ ויוצא לימים מתחת הארץ, ולכן אמר העצמות היבשות שמעו דבר ה', להודיע כי העצמות ההם לא נכנס בהם שום לחלוחית מצד היותם בקרקע לשיציצו מעיר כעשב הארץ, או כזרע הנופל בארץ וחוזר וצומח, אלא היו יבשים וכמו שאמר למעלה והנה יבשות מאד. ואמר שמעו דבר ה', כי ע"י שמיעת דבר ה' שהיה רצונו יתב' להחיותם יהיו חיים לא בדרך הטבע או קרוב לו: עוד רמז לו במה שאמר הנבא בן אדם, כי היה אפשר שיחשוב הנביא כי מצד גזירת המזלות נהיה הדבר הזה כי מזל כוכב אלו שמתו ונקברו בתוך בקעה זו חייב בשעה זו שנהפך עליהם הגלגל לטובה שיחיו ויקומו על רגליהם ברגע שהורה הגלגל לא יקדם ולא יאחר, ולכן אמר לו האל יתב' הנבא בן אדם ואמרת וגו', כי הדבר תלוי בנבואתך ודיבורך באיזו שעה שתרצה להנבאות עליהם גזרתי אומר שיחיו על ידך, ולכך אמר הוא ונבאתי כאשר צויתי, כלו' בשעה שרציתי להנבאות ולומר להם אמרתי העצמות היבשות שמעו דבר ה' כאשר צויתי שאומר כך בשעה שארצה, ואז היה קול מיד בשעה שנבאתי והנה רעש וגו', ובזה נודע וניכר כי דבר ה' הוא, ואמר ותקרבו עצמות וגו', וראיתי מיד כי כבר היו הגידים עליהם ובשר עלה הכל יחד באותה שעה מבלתי קדימת צמיחה או ליחות בעצמות ולא בעלית הבשר וקרימת העור, ואמר ורוח אין בהם, מפני מה שנא' לו מקודם וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם, שהיה נראה כי מיד שיעלה הבשר והעור יהיה נתינת הרוח בהם, ולכן ראה הנביא ותמה על כי לא היה בהם רוח כמו שנאמר לו, ולכן אמר ורוח אין בהם כמו שנאמר לי וכמו שהתנבאתי כאשר צויתי שיעלה עליהם גידים וגו' ושיתן האל יתב' בהם רוח ויחיו, ואז אמר לו יתברך הנבא אל הרוח וגו', הכוונה כי גם שנאמר לו הכל ביחד יש הפרש, כי יצירת כל הגוף על העצמות היבשות נוצר מיד בדיבור הנביא מאת האל יתב', אבל נתינת הרוח אינה בריאת הרוח ולא יצירתה, כי הרוח היא הנשמה שנחצבה מימי עולם מתחת כסא הכבוד והיתה כבר בגוף האדם וחוזרת אליו בעת התחייה, היה צריך דיבור בפני עצמו לשתחזור לגוף ולא שתבוא מעצמה כיצירת הגוף שהיה נראה שהיתה נוצרה ביצירת הגוף, ולכן נאמר אליו הנבא אל הרוח שהיא הנשמה הקדומה שהיתה בהם מאז,