בית א-להים (מבי"ט) רכב

בעיר ונמנע מקומם מהיות בו עובר ושב, וגם יד ה' היתה בם בלי התראה מפני היות הזעקה רבה כמו שכתוב זעקת סדום ועמורה כי רבה וגו'

וכן נלמד עונש בעובר על דבר ה' עם היותו יחיד ומיוחד שבעם והוא פרעה מלך מצרים, וכן אבימלך מלך גרר, שהביא על פרעה נגעים גדולים על דבר שרי אשת אברהם, ולאבימלך נאמר הנך מת על האשה וגו', ועם היות כלל חטאתם שוה נראה ענשם בלתי שוה, כי בפרעה נאמר וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ובאבימלך נאמר הנך מת וגו' ויתפלל בעדך וחיה, ונאמר אח"כ כי עצר עצר ה' לבית אבימלך ולא הוזכר הוא בעצור אלא ברפואה, וכפי הנראה היה אבימלך ראוי ליענש יותר מפרעה, אם מפני שידע מה שנתנגע פרעה עליה ולא לקח מוסר, ואם מפני כי במצרים לא הורגלו בנשים יפות וכמ"ש ויהי כאשר הקריב לבא מצרימה ויאמר אל שרה אשתו וגו' ובגרר היו מורגלים בנשים יפות, ואם מפני שבמצרים הללו את שרה הגונה היא למלך ובגרר לא הוזכר שהללוה ועכ"ז לקחה

ונראה לומר כי פרעה נתנגע מכמה סבות

ראשונה על כי מיד כבוא אברם מצרימה לוקחה שרה לביתו, ובאבימלך נאמר קודם כי גר אברהם בגרר ואח"כ וישלח אבימלך וגו' ויקח את שרה: שנית כי לא הספיקה היא לקיים מצות אברהם שאמר לה אמרי נא אחותי את, כלומר מעתה בבאנו למצרים תתחילי לומר כי את אחותי כדי שיחזיקו אותך כל ארץ מצרים לאחות, ולא הספיקה להחזיק עצמה בכך עד שנלקחה כמו שכתוב ויהי כבוא אברם וגו' כי לא שמע פרעה עדיין שהיתה אחותו אלא היתה בחזקת אשת איש כמו שכתוב ויראו מצרים את האשה וגו' ותוקח האשה בית פרעה, ובאבימלך נאמר ויגר בגרר ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא ואח"כ וישלח אבימלך וגו', כי לסבה מה שאמר אחותי היא שלח לקחתה, ואמר ויקח את שרה שאמר עליה שהיתה אחותו והיתה שרה לעצמה מבלי רשות אחרים עליה לא אשה כי מאיש לוקחה זאת והיא תחת רשות אישה, וע"ז נאמר בפרעה על דבר שרי אשת אברם, כי כשלקחה היתה עדיין בחזקת אשת אברם אלא שאחר שלוקחה אמר אברהם שהיתה אחותו כשראה שלקחוה, ולזה אמר ולאברם הטיב בעבורה כי הם לקחוה בחזקת אשתו ובחזקת יד המלך כמו שכתוב ותוקח האשה בית פרעה, ואח"כ אמר הוא שהיתה אחותו והראה להם בזה רצון הלב טוב להתחתן במלך ולזה הטיב לו בעבורה, ובאבימלך הוזכר כי אחר שגר אברהם בגרר אמר אל שרה אשתו אחותי היא ואז שלח אבימלך ולקחה, כלומר ששלח שושבינים לקחתה לו לאשה ושירבה לה מהר ומתן, ושאלו את פיה שתתרצה לינשא לאבימלך ונתרצית והודית שהיתה אחותו, וכמו שהתנצל הוא ואמר הלא הוא אמר לי אחותי היא, לא אמר הלא הוא אמר אחותי היא על מה שאמר קודם ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא, אלא אמר הלא הוא אמר לי אחותי היא והיא אמירתו לשלוחיו של אבימלך שאחותו היא והיה מרוצה לתתה לו, והיא גם היא אמרה דרך כבוד אחי הוא והישר בעיניו יעשה בי, וחשב אבימלך כי מה שנתנגע פרעה על שלקחה היה על שלקחה באונס עם היותו אחותו ונחשב לו כאילו לקח אשת איש, וכשארכו הימים ובא אברהם לגרר חשב אבימלך ודאי כי היתה אחותו כמו שאמר הוא, שאם היתה אשתו היתה יולדת לו בכל אלו השנים מאז שירד למצרים ועד עתה: סבה שלישית נתנגע פרעה נגעים גדולים וכל ביתו על מה שלקח את שרה מיד לביתו עמו ורצה לקרב אליה וכמ"ש ותוקח האשה בית פרעה, ובאבימלך נאמר ויקח את שרה שלקחה להיכלו ולא קרב אליה למקום שהיתה שם, ואין צריך לומר שלא נגע בה אפילו באצבע קטנה כמו שכתוב ואבימלך לא קרב אליה, ואמר בתם לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת, כי בכל לבו האמין כי היתה אחותו, לא כפרעה שאמר למה לא הגדת לי כי אשתך היא למה אמרת אחותי היא, כי הוא לקחה קודם בחזקה שהיתה אשתו כמו שנזכר, וידע כי מה שאמר אח"כ אחותי היא לא היה אלא מיראתו שראה שלקחוה באונס ולכן נתרעם אבימלך על אברהם הרבה יותר מדאי ממה שנתרעם פרעה והאריך אברהם בהתנצלותו לו יותר ובענין ישמעאל ועשו לא נכתב רשעם בפירוש ולא ענשם, כי לא עלתה רעתם לפניו בזכות האבות שלא יצטערו בצערם, ובזכותם ג"כ נפתחו שערי תשובה לישמעאל בסוף ימיו כי לא הרבה לחטוא כמו מה שרמוז בעשו הוא עשו עשה והרבה אשמה, ומפני שלא שב לא הוזכרה מיתתו כישמעאל כי לא לכבוד יחשב לאבות שיזכר מיתת מי שהוא מזרעם ללכת לבאר שחת בלי תשובה

וענין השבטים חטאם וענשם במכירת יוסף נתפרש כי הם עצמם הצדיקו עליהם את הדין באמרם אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו וגו' ויען ראובן אותם לאמר הלא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש, הורה כי החטא בהתראה יוסיף על העונש, כי אם לא היתה התראה לא היו נענשים אלא על מה שצערו אותו בהשליכם אותו הבורה ואם הוא מת שם היתה כמו גרמא בניזקין ועתה שהותרו גם דמו הנה נדרש, ונתבאר ג"כ מה שבא בפירוש מן העונש לעוברים, בס' בראשית

פרק חמשה וארבעים

ומה שבא בשאר ספרים בשכר הצדיקים בחוש ועונש הרשעים, הוא מה שהתחיל בשבח ושכר ישראל שפרו וישרצו וגו' במאד מאד וכאשר