עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבית א-להים (מבי"ט)

בית א-להים (מבי"ט) ריט

Beit Elokim (Mabit) 219 · בית א-להים (מבי"ט) · free full Hebrew text

Open in the reader →

וק' רבוא הוא אלף אלפים, ובמנין הגדול משלם האל ית' לידידיו, נמצא יומו של הקב"ה אשר בו משלם שכר טוב למתהלכים לפניו באמת שס"ה אלף יום שהם אלף שנה לכל יום שלא חטא בו כמו שנזכר, ובמדת פורענות והוא פרעון הרשעים בגיהנם אינו מענישם אלא ביום קצר כהיום הזה, וכמ"ש משפט רשעים בגיהנם י"ב חדש והם שס"ה יום כנגד הימים שעבר בהם יום ביום, כי סבת החטא הוא יצר הרע שהוא גשמי, וכן הפרעון הוא משוער בימים גשמיים כימי עוה"ז, ונתבאר טעם היות זה של אדם הראשון אלף שנה, לשלא יצטרך ליפרע ממנו ביומו הקצר כפרעון העוברים על דברי מלך ב"ו

ואחר שניתנה התורה צוה האל יתברך שיענישו למחוייבי מיתה כפי מה שנתבאר בתורה, ולא יענו את דינם אלא ימיתום ביום שנגמר דינם, אבל מיתה בידי שמים וכרת המסורים לאל יתברך אינם נענשים ביומם אלא כפי ראות האל ית', כי מה שהוא על ידי ב"ד א"א שיעלימו עיניהם ממנו אם יתחייב מיתה אלא ימיתוהו מיד ולא יחושו אם היה זה המחוייב רשע בדינו וצדיק בשאר דברים אבל האל יתברך שוקל מעשה איש ופקודתו יצרי מעללי איש, ולפעמים נראה לו לפי צדק משפטו להאריך לחוטא כפי מה שיראה לו לפי מעשיו עד שלא יגיע לס' שהיא מיתת כרת או ימות ערירי כפי צדק דינו, כי אינו ירא שינצל מהעונש כי אנה ילך מרוחו וגו', וגם כחו לעולם עומדת ככחו אז כחו עתה להמיתו בשעתו המעותדת לו, משא"כ במלכותא דארעא שיראים, שינצל העובר על דבריהם שיטמון או יברח לארץ אחרת או שלא יהיה להם יכולת בזמן אחר אם יאריכו לו עתה

ונחזור לענין אדם הראשון, כי גם שהאריך לו האל יתברך במיתה לא האריך לו בשאר עונשים שנידון בשילוחין וגירושין ובעצבון וקוץ ודרדר וגו' ותשלום ט' קללות, וכן היא ולאשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך וגו' ותשלום תשעה קללות, וכן ענשיהן חלו בהם ובזרעם לעתיד, ואין זה עול בחקו ית' כי אחר שהם עברו ונענשו בגופם נשאר טבעם מוכן להוליד כמותם וכמזגם דאין זה מגיעם מהאל ית' אלא מאבותם, כדמיון הרוגי מלכות שממונם למלך ולא לבניהם, ואין עונש זה מגיעם מהמלך כי אם מאביהם שהרשיעו לעשות במה שנאבד ממונו. ואפשר לפי הפשט כי מ"ש בשת ויולד כדמותו בצלמו שהוא לגנאי שהולידו בטבעו ומזגו אשר נתקלל כבר בו שנגרעה קומתו ושיאכל בעצבון וקוץ ודרדר תצמיח לו ויאכל עשב השדה ובזעת אפיו יאכל לחם, וכן מה שארר את האדמה פירש ואמר בעבורך כלומר במה שהוא צריך לך ממנה תהיה ארורה שלא תהנה מטובתה אלא בעצבון תאכל ממנה וקוץ ודרדר וגו'

וכן ראיה מן החוש לעונש העוברים, ממה שנענש קין בהריגת הבל אחיו ועבר על פי השם ממה שדרשו בסנהדרין ויצו ה' אלהים על האדם כל ז' מצות בני נח אשר מכללם היא שפיכות דמים, ולר' יהודה שאמר לא נצטוה אדם הראשון אלא על ע"ז ור' יהודה ב"ב אומר אף על ברכת ה' וי"א אף על הדינים, צריך לתת טעם למה נענש אפי' גלות אם לא הוזהר על כך, וכפי דעת הרוב שאומר שהוזהר על כך למה לא נענש מיד ותלו לו עד שבעה דורות כמ"ש שבעתים יוקם, ואפשר לומר כי להיותו אחיו והוא גואל קרוב היה מיקל עליו האל יתברך כענין הדברים שסדרה האשה התקועית אל המלך דוד, ולשפחתך ב' בנים וינצו שניהם בשדה ואין מציל ביניהם ויכו הא' את הא' וימת אותו והנה קמה כל המשפחה וגו' וכבו את גחלתי וגו', והשיב לה דוד בסוף חי ה' אם יפול משערת בנך ארצה, ובענין קין גם כן לא ראינו שנתעוררו אביו ואמו לנקום את דם הבל אדרבה אמרו במדרש שאמר לו מה נעשה בדינך והשיב עשיתי תשובה ונתפשרתי, ולזה אמר לו האל ית' קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה כי אין מי שיצעק וירצה לנקום את דמו כי אם דמיו בעצמם, והיקל עליו בגלות שאמר לו נע ונד תהיה בארץ כמו אם היה הורג בשוגג שהגלות הוא עונש להורג בשוגג מן הראוי כי הוא הרג והעלים את ההרוג מבין בני משפחתו יהיה ג"כ הוא נעלם מבין בני משפחתו ויהיה גולה לארץ אחרת, ולא יומת כמו שהמית כיון שלא היה במזיד, וזה שהיה במזיד עם היותו אחיו כנזכר החמיר על גלותו ואמר נע ונד שיהיה נד מבין מושב אביו ואמו ולא ינוח במקום גלותו אלא יהיה נע ג"כ שם במקום גלותו, ובתשובה שעשה נתכפר לו מחצה וכתב וישב בארץ נוד שנתיישב שם במקום גלותו ולא הלך נע שם והיה מספיק לו עונש זה, ולכן נאמר לו שבעתים יוקם כי הוא נתיירא שמא יהרוג אותו כל מוצאו כמו הגולה שאם יצא ממקומו והרגו גואל הדם אין לו דמים, ואם הוא היה הולך נע ונד שלא היה מתיישב במקום א' היה נמצא שלא במקום עיר מקלטו, ולכן אמר אח"כ וישב בארץ נוד שלא יצא משם שלא יהרג, וענין יראתו היה מבהמות חיות ועופות כמו שדרשו ז"ל, והיה זה על דעת מי שאמר שהיו מדיינין על חילוק העולם הבל נטל את המטלטלין ומהם הביא קרבן וקין נטל הקרקעות ומהם הביא קרבן דין אמר ארעא דאת קאים דידי היא ודין אמר מה דאת לביש דידי הוא דין אמר חלוץ ודין אמר פרח מתוך כך ויקם קין וגו', וע"ז היה ירא קין מבהמות חיות ועופות שהיו בחלקו של הבל והם יהיו גואלי דמו, ואמר הכתוב דמי אחיך שהיה דמו מושלך על העצים ועל האבנים ולא היתה הארץ מקבלת אותו כי היתה מחלק קין, ואחר שקיבל עליו עונש הגלות אמר האל ית' לכן כל הורג קין שבעתים יוקם על דעת מי שאומר ב' עלו למטה וירדו שבעה, כי מי