בית א-להים (מבי"ט) רטו

ושבת גם הוא לעשות רצון בוראו ולהדמות לו ושר מזמור שיר ליום השבת, ובזכות השבתות ששמר תק"ל שנה הוליד בדמותו כצלמו ונקרא שמו שת כי ממנו הושתת העולם ומשתותו של עולם הוא השבת, ושת עם בי"ת בראשית הוא שבת, ובבראשית יש שת ויש שבת, ובכלל מש"כ ויולד בדמותו כצלמו היה שנולד ביום ששי ונכנס מיד לשבת כאדם הראשון שנוצר ביום ששי ונשלמו לו ביום ששי זה ק"ל שנה ששמר בהם את השבת, וכנגדן נשלמו לחוה אשתו ג"כ כי לא ילדו איש ואשה בדורות האלו ברבוי שנים אלו כ"א הם בזכות שמירת שבת הנזכר, כי נח שהוליד לת"ק שנה לא הוליד קודם כאדם וחוה שהולידו את קין והבל ועכ"ז הולידו אחר ק"ל שנה לשת, וגם שהקב"ה כבש מעיינו של נח עד ת"ק שנה כמו שאז"ל, ובזכות השבת ג"כ שהוא יום שביעי, יצא שביעי להם חנוך הצדיק בן ירד שהתהלך עם האלהים ולקח אותו אלהים לתת לו שכר טוב בעמלו

והסתכל כי כמו שהשביעי הוא קדש והעשירי יהיה קדש, כן היה בדורות עולם נח עשירי ושם עשירי לשת שהיה משתיתו של עולם, וחנוך שביעי ועבר שביעי אחריו, ואברהם נכפלה קדושתו שהיה גם כן שביעי לעבר מפני שהיה ראשון שבאבות, ובן שלש שנים הכיר את בוראו כנגד קדושת עשירי ושביעי וקדושת עצמו, ומשה רבינו היה שביעי קדש לאברהם שהיה שביעי ועשירי, וילדתו יוכבד לק"ל שנה כתוה לשת שהיה משתיתו של עולם והוא אורו של עולם ובחר ביום השביעי למנוחת ישראל במצרים

וקדושת כל שביעי הוא מקדושת יום שביעי כי כל הימים הם זה למעלה מזה והשביעי אין למעלה ממנו כי בו כלה מנין הימים וחוזרים חלילה לדעת כל העולם, וקדושת עשירי הוא קדושת המנין כי אין במנין למעלה מעשירי כי כלה המנין וחוזר אליו בעשרות ומאות ואלפים ורבואות, ולכן יש קדושה בשביעיים ובעשיריים, ובשם האל ית' שנכללו בו כל קדושות היתה היו"ד ה"א שבשמו, והוא כסדר האלפ"א בית"א כמו שראוי להיות אותיות שמו כסדרן והן אבג"ד והם סכום היו"ד והה"א והוא"ו אחריו כסדר ואח"כ חוזר לה"א לתשלום השם

ועוד טעם סידור אותיות ההוי"ה כסדר שבאו בתורה, יו"ד של בראשית ה"א של אלהים וא"ו של וא"ת ה"א של הארץ שהיא סמוכה לוא"ו והיא רמז לה"א תתאה שהיא הארץ, והיו"ד היא עשר ונעלמה שהם ו"ד הם עשר ג"כ כנגד אבג"ד, וה"ה עם נעלמה הוא עשר, והוא"ו אמצעה עם ראשה ועם סופה הם שבעה כנגד קדושת שביעי, ואין קדושה בימי המועדים כ"א מצד שבת, ולכן היו פסח וסוכות שבעת ימים שיהיה נכלל בתוכם יום שבת ויתפשט ממנו קדושה לשאר הימים שאין להם קדושה מצד עצמם כ"א זכר ליציאת מצרים ולענני כבוד, אבל עצרת ור"ה וי"ה יש להם קדושה מצד עצמם, תורה שניתנה בעצרת ועודנה מורשה לנו, ור"ה בריות בו יפקדו בכל שנה, וי"ה יום סליחה וכפרה לישראל, וקדושת המילה היא להיות נכלל כל יום השבת בכלל זמנה

ויש בשביעי שבעה מעלות על שאר ימי קדושה ראשונה ששבת האל ית' בשבת בראשית מכל מלאכתו אשר עשה וכן אדם הראשון וצדיקים הבאים אחריו. שנית שהוא תדיר יותר משאר י"ט. שלישית שהוא קבוע משביעי לשביעי לא כימים טובים שאינם קבועים בימי השבוע אלא בענין ימי החדש. רביעית כי יש בעצמות יום השבת הוראה לכל שהוא שבת, והוא ענין המן וסמבטיון ובעל אוב. חמישית שנקרא שבת בלשון כל האומות. ששית נפש יתירה. שביעית ענין העונש החמור לעושה מלאכה ביום שבת שחייב סקילה החמורה משאר המיתות, משא"כ בשאר ימים טובים אפילו ביה"כ, ובנפש היתירה שיש לו לאדם בשבת יש קדושה ומעלה בנפשו לזכות ולעשות רצון בוראו מכל ימי השבוע

וזה אצלי סבה מה והתנצלות לחטא אדה"ר בהיותו יציר כפיו של הקב"ה ועודנו באבו נקטף בחטאו, וכמ"ש תשיעית נצטוה שלא לאכול מן האילן עשירית סרח י"א נידון י"ב נטרד והלך לו, להיותו משולל מיתרון אור הנפש היתירה בשבת, כ"א עבר עליו יום השבת אפשר שלא היה מוכן לחטא ההוא והיה ניצול ממנו, ואחר שנחה עליו רוח ה' בתשובה ושנכנס למצות שבת מיד היתה בו נשמה יתירה בכל יום שבת אשר בסבתה לא נמצא בו עוד עון אשר חטא בכל ימיו הארוכים, ועם כל זה נענש על החטא הוא וכל דורותיו, כי במקום הנשמה היתירה היה לו יתרון ישיבתו בגן עדן ולא היה לו לעבור על ציוויו ית', ולכן היה ענשו חמור כמו שייעד לו כשהניחו בג"ע שאמר לו ומעץ הדעת טוב וגו' כי ביום אכלך ממנו מות תמות, ואמר אח"כ וישלחהו ה' מגן עדן לעבוד את האדמה אשר לקח משם, להקל מעליו ומעל זרעו עונש החטאים בהיותם באדמה אשר לוקחו משם והוא חומר האדם ויצרו הרע המחטיאו, ובהיות תשובתו רמתה לא נודע בו במקום אשר שולח שום עון ואשמה עם היותו במקום חומרי הגורם לו לחטוא, כי אימת שבת היתה עליו כששולח מגן עדן בין השמשות והיא שעה י"ב של יום ששי שנטרד וראה כי ביום ששי נוצר הוא ואשתו וביום שביעי לא נברא ולא נעשה עמו דבר, וידע כי ביום זה משהעריב שמשו שבת האל ית' מכל מלאכתו אשר עשה בששת הימים ושבת הוא עמו ושר מזמור שיר ליום השבת אע"פ שלא נצטוה בו, ובחכמתו אשר חלק לו האל ית' בבינה הבין וידע כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, יום ראשון לכלל השמים והארץ