בית א-להים (מבי"ט) קצח

סנהדרין, ואחר שקבלוה אנשי כנסת הגדולה לא הוצרכו למוסרה עוד לבאים אחריהם והיתה מורשה להם כנחלה הממשמשת מדור לדור, ונמצא שקבלו ישראל התורה חמשה פעמים כנגד חמשה חומשי תורה, משה יהושע זקנים נביאים אנשי כנסת הגדולה, ולכך שנו משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וגו', שהושוו כל הקבלות לקבלת משה מסיני, לומר שלא היתה בה שינוי כלל אלא שהיא נצחית

פרק חמשה ושלשים

וראוי לתת טעם לגדרי התורה וסייגיה שנראים כתוספת על התורה ומצותיה, וכן בענין הגרעון מה שאמרו ז"ל (סוף מכות) בא דוד והעמידן על י"א, ופי' רש"י שבתחלה היו צדיקים והיו יכולים לקבל עול מצות הרבה, דורות האחרוני' לא היו צדיקים כל כך ואם באו לשמור כולם אין לך אדם שיזכה ובא והעמידן על י"א כדי שיזכו אם יקיימו י"א מצות הללו, וכן כל שעה הדורות שלמטה הולכים ומתמעטים

והתשובה על התוספת, קלה מצד מה שפי' ז"ל כמו בשר עוף בחלב אם מוסיף ואומר שהוא מן התורה הוא תוספת בה, ואם אומר כי מן התורה מותר אלא שהחכמים אסרו אותה משום גדר וסייג אינה תוספת אלא משמרת למשמרתה של תורה, וכן משמעות הכתוב שאמר לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם, כלומר שלא תוסיפו על הדבר ותאמרו כי אנכי מצוה אתכם על התוספת גם כן, וימשך מזה כי אם יעבור על התוספת לא יענש ויבא מצד זה לעבור על עצמות הדבר, בחשבו כי הכל דבר אחד, והרי שהוא בא לידי גרעון, וכמו שאמרו בסנהדרין מנין שכל המוסיף גורע שנא' כי אמר אלהים לא ממנו ולא תגעו בו, הקב"ה לא הזהירם על הנגיעה ובתוספת גרעו שדחף הנחש את חוה על האילן עד שנגעה בו, ואמר לה ראו שאין מיתה על הנגיעה אף על האכילה לא תמותו: אבל התשובה על הגרעון קשה, וכתב הרמ"ה ז"ל על בא דוד והעמידן וישעיה וכו', לאו למימרא דאי עביד הני בלחוד זכו לחיי עוה"ב דא"כ בטל עונשן של עבירות ושכרן של מצות, אלא משום דקי"ל דמאן דמקיים לי' לתורה כולה מסייע ליה קב"ה ומנין עליה דלא ליתיה לידי הרהורא ואזיל לההוא עלמא בלא חטא, אבל מאן דלא מקיים לה לכולה תורה אע"ג דאית ליה רובא זכיות לא מסתייע מן שמיא לאגוני עליה מיצר הרע כד"א פ' שילוח הקן, וכיון דחזא דוד דהוו ממעטי דרי ואזלי בעא רחמי ואוקמיה למצות למיגני מיצה"ר אחד סרי ואתא ישעיה ואוקומינהו אשית והכין מסתברא עכ"ל ז"ל

והרב בעל העיקרים ז"ל כתב במאמר ג' פ"ל, כי אין הכוונה לומר כי העשיית אחד עשר מצות או שלש מקנה מן השלימות האנושי המדרגה שתשיג מצד כל מצות התורה, או שבהן יקנה מדרגה מהשלימות ולא בפחות, אלא שכל אחד מהנביאים היה מתכוין לעשות כללים כוללים מצות רבות מהתורה ומדות טובות כדי שעל ידם ישיג האדם מדרגה גדולה מהשלימות וכו' קרובה למדרגה המושגת על כלל המצות אף על פי שא"א שתעלה למדרגה גדולה כמוה, עד כאן

ואני תמה על פשטי מאמרים אלו, איך אמרו בא דוד והעמידן על י"א וישעיה על ו' וכו' אחר אמרם תרי"ג מצות נאמרו לו למשה בסיני וכו' שנראה שדוד העמיד אלו התרי"ג על י"א, אם הרצון הוא שאלו הי"א הם כוללים כל התרי"ג צריך לדעת באיזה אופן הם כוללים כולם, כי הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת וגו' אין הוראתם אלא על יושר המדות דרך כלל לא על מצות עשה ומצות לא תעשה, ואין בכל אלו מצות מפורשות בתורה, כי אם לא רגל על לשונו שהוא כמו לא תלך רכיל, כספו לא נתן בנשך, את כספך לא תתן לו בנשך, ושחד על נקי, לא תקח שחד, ואם הולך תמים וגו' הוא כולל רוב התורה שילך תמים בדרכי השם שיעשה מצותיו, גם לא תלך רכיל ונשך ושחד היו נכללים בו, ואם הרצון כמו שאמרו העמידן הוא שבמקום התרי"ג העמיד י"א מהן והניח זולתן כי עושה אלה והן הי"א לא ימוט לעולם, הרי אין באילו הי"א מצות מפורשות בתורה ונמנות בכלל תרי"ג מצות כ"א שלש הנזכרים שהן מצות לא תעשה, וכ"ט שביארו בגמ' שם הולך תמים זה אברהם וכו' ופועל צדק כגון אבא חלקיה ודובר אמת כגון רב ספרא וכו' ואלו אינם מצות מן התורה אלא לפנים מן השורה, ואם באלו צריך שיהיה נזהר שלא ימוט כל שכן במצות התורה ואזהרותיה המפורשות בתורה, וכן בא ישעיה והעמידן על שש שנאמר הולך צדקות וגו' אינם כוללות כל התורה אלא הן יושר המדות ולפנים מן השורה ואיך אמרו העמידן על כך וכך: ולכן אני אומר כי מה שאמרו העמידן על י"א ועל שש, אין הכוונה שהעמיד י"א ושש במקום תרי"ג, ולא שהן כוללות כל התורה או רובה, אלא שראה דוד בדורו כי גם שהיו מקיימים כל התורה כולה לא היו נזהרים בדברים שהם לפנים מן השורה בכמו אלו הדברים דאבא חלקיה ורב ספרא וכו', ולכן דרש ואת המעשה אשר יעשון ותיקן שיהיו זהירים גם כן באלו הי"א דברים שהם כולם לפנים מן השורה, וכדי שיחזיקו בידם אמר מי יגור באהלך וגו' הולך תמים ופועל צדק וגו', ואמר כי עושה אלה על כלל מצות התורה לא ימוט לעולם, שהיה אפשר שימוט לפעמים גם כי יהיה זהיר בכל מצות התורה ובעשותו גם את אלה לא ימוט לעולם,