בית א-להים (מבי"ט) קסא

לא היו רמוזות במטה כי אם המכות שיבואו על המצריים במצרים, וגם כי ע"י המכות היה גם קריעת ים סוף עכ"ז לא נרמז במטה. ולתת טעם ע"ז נאמר, כי מתחלה כיון האל ית' להנקם ממצרים על מה שעשו לבניהם שהשליכום ליאור ודינם היה שימותו גם הם במים, ואם היה ממיתם בתחלה במים שיצאו ישראל ממצרים על כרחם וירדפו אחריהם ויטבעו במים לא היו נפרעים מכל מה שעשו ולא היה נוקם הקב"ה נקמת ישראל במה שענו אותם בדברים אחרים שלא היו חייבים מיתה, ולכן רצה להביא עליהם קודם עשר מכות שכל אחת היתה פרעון ונקמה מדה כנגד מדה על מה שענו והרעו לישראל, וכמו שפי' חכמים ז"ל במדרש, ומפני זה היתה מכת בכורות המכה האחרונה שבמכות אחר שסבלו מכות ויסורין הם ובכוריהם על מה שעשו, מתו בכוריהן על שגזרו אם בן הוא והמתן אותו ועל מה שגזרו כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו טובעו בים סוף, וא"כ לכך נתאחרה קריעת ים ולא נודעה מקודם, אלא שהקדים הקב"ה ואמר למשה שיאמר לפרעה דרך שלשת ימים נלך במדבר ונזבחה וגו' ולא היה ידוע עדיין למשה ולישראל למה לא היה אומר בפירוש שישלחם כדי שיקבלו את התורה וילכו לארצם אשר נשבע לאבותם, והכוונה היתה כי כשיסכים פרעה לשלחם לא יתן להם רשות אלא לדרך ג' ימים ואח"כ ישובו וכשיראה שלא ישובו ירדוף אחריהם עד שיכנס לים, שאם היו אומרים שהיו הולכים על מנת שלא לשוב לא היה רודף אחריהם וגם לא היו משאילים להם כלי כסף וכלי זהב מקודם ואם היו ישראל יודעים קריעת ים סוף אולי שלא היו יוצאים על מנת ליכנס לים, ולכן לא נתגלה ג"כ למשה ולא נחקק במטה רמז קריעת ים סוף כמו שאר המכות

וכן נוכל לומר כי מה שלא נרמז קריעת ים סוף במטה בכלל דצ"ך וכו', מפני כי מטה זה בא ליסר את מצרים וכמו שאמר הכתוב ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאותי וגו' ואחרי כן ישלח אתכם. ולכך היו חקוקות המכות בו, אבל קריעת ים סוף היו בו שני דברים הפכיים, נס גדול לישראל שיעברו בים ביבשה ועשרה נסים שנעשו להם בו, ומכה למצרים שיכנסו ויטבעו בו, ואם היתה רמוזה במטה לא היה מורה אלא על מה שהוטבעו בו מצרים כמו שאר המכות, כי נסים שנעשה לישראל אינו ראוי שיהיה רמוז בכלל המכות שהוכו מצרים, והיה עיקר הנס חסר מן המטה, ולכך לא נרמז כלל כי עיקר נס קריעת ים סוף היה לישראל שעברו בים בחרבה כי טביעת המצריים בטבע היה אחר שנכנסו לים, ולכן נתייראו מאד בני ישראל כשראו מצרים נוסע אחריהם, ואמר להם משה אל תיראו וגו', כי כבר הבין משה רבינו כשאמר לו האל יתב' על מכת בכורות עוד נגע אחד וגו' אחרי כן ישלח אתכם מזה, כי לא היה משלחם פרעה מכל וכל אלא שירדוף אחריהם ושם יהיה מנונע בטביעת ים סוף, כי פה במצרים לא נשאר אלא נגע א' אבל בים יטבע אותם, ולכך אמר לישראל אל תיראו התיצבו וראו את ישועת ה' וגו' אשר יעשה לכם היום, כי גם שראיתם את מצרים היום שלא חשבתם לראותם ולא עלה על דעתכם שירדפו אחריכם אחר שהוכו כמה מכות עד. ששלחו אתכם, לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם, שלא ירדפו עוד אתכם, ואז כשראו ישראל קריעת ים סוף ומה שאירע להם מהנסים ומה שאירע למצרים שנטבעו בה, היראה שהיו יראים קודם מהמצרים נתייראו מהקב"ה שלא יענישם על כך והאמינו בה' ובמשה, כי עד עתה לא היתה אמונתם שלימה כשראו מצרים נוסע אחריהם: והיעוד הל"ז ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה וגו' כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך וגו', הוא יעוד על תנאי בפירוש אם שמוע תשמע וגו', הרי כאן כל התורה כולה והשכר הוא שלא ישים בהם כל מחלת מצרים, לכך אמר אם תשמע לא אשים ואם לא תשמע אשים ואף על פי כן אני ה' רופאך: והיעוד הל"ח במתן תורה על תנאי גם כן, ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה וגו' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו': והיעוד הל"ט הנני שולח מלאך לפניך וגו' כי אם שמוע תשמע בקולו וגו' כי ילך מלאכי לפניך וגו' ועבדתם את ה' אלהיכם וגו' לא תהיה משכלה ועקרה בארצך וגו' עד את גבולך וגו': והיעוד המ' ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם וגו' עד וינחם ה' על הרעה וגו': והיעוד המ"א לך עלה מזה וגו' ושלחתי לפניך מלאך וגו' אל ארץ זבת חלב ודבש וגו': והיעוד המ"ב הנה מקום אתי ונצבת על הצור וגו' והסירותי את כפי וגו' וירד ה' בענן ויתיצב עמו שם: והיעוד המ"ג ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות וגו': והיעוד המ"ד כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמד איש את ארצך וגו': והיעוד המ"ה כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם וגו': והיעוד המ"ו חיוב כרת לעובר על דברים ידועים, אם בשחוטי חוץ ונכרת האיש ההוא ובאוכל דם ונכרת האיש ההוא וכן בשאר, וחתם את אשר יעשה וגו' ונכרתו הנפשות וגו'. ושאר הכריתות הכתובות בתורה: והיעוד המ"ז וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית: והיעוד המ"ח אם בחקותי תלכו וגו' ונתתי גשמיכם וגו' ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות וגו'

והיעוד המ"ט והזר הקרב יומת, מיתה בידי שמים וכן כל שאר חייבי מיתות בידי שמים: והיעוד החמשים בסוטה והיתה אם