בית א-להים (מבי"ט) קנח

ולא יהיה נכלל בו ישמעאל ועשו, אבל ביעקב שהיתה מטתו שלימה בלי שום פיסול אמר לך ולזרעך אתך, לזרעך שהם אתך כשם שאין בלבך אלא אחד כן בלב כלם וכמו שאמרו בשעת מיתתו וברכתו אותם: והיעוד הכ"ט ליעקב והנה ה' נצב עליו ויאמר אני ה' אלהי אברהם ואלהי יצחק, וכל מה שהבטחתי לזרעם יהיה ולא לישמעאל ועשו, וכמו שאמר לו יצחק בברכו אותו ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים, כנגד הברכות שנתברך ישמעאל וברכתי אותו והפריתי אותו והרביתי אותו וגו' ונתתיו לגוי גדול, כי גם שנתברך ישמעאל באותן ברכות יתברך גם הוא בכמותן מפי ה', וכנגד עשו אמר ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך, כמו שפירשתי למעלה, ועל כל זה אמר כאן אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק, כי בך יחולו ברכתם ולא בעשו וישמעאל, ועל זה אמר אברהם אביך ייחד אותו אחריו כי כל זרעו של אברהם אינו אלא יעקב ולכך נתינת יתקיים בו, ואמר והיה זרעך כעפר הארץ, כי כמו שהעפר הוא בכל מקומות הארץ כן יהיה שימשלו לעתיד בכל העולם, ואמר ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה לרמוז גם כן על חילוק השבטים לד' דגלים כנגד ארבע רוחות העולם, והבטיחו להשיבו אל האדמה וגו', ואמר כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך, הבטיחו כי לא יעזוב אותו בהיותו בגלות אז בגאולה עד שישלים לו כל הבטחותיו: והיעוד הל' לא יקרא שמך וגו' אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו, ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ מפני שהמלאך שנתאבק עמו ברך ליעקב ואמר לו לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם וגו', הורה שהודה לו על הבכורה ועל הברכה שלקח מעשו כי היתה ראויה והגונה לו ולא יאמר עוד כי בעקבה לקחה, כי ראויה היה לו כיון ששרה עם אלהים והוא המלאך גם כן יהיה שורר עם אנשים והוא עשו וזרעו, ועתה חזר האל יתב' לקיים לו שם ישראל ויקרא שמו ישראל, כי המלאך לא החליף עדיין השם אלא שגלה לו מה שעתיד האל יתב' לקרותו ישראל, ולכן אמר כאן שמו ישראל, ואמר שמך יעקב לא יקרא עוד שמך יעקב, ירצה שמך יעקב בעודך חי לא יקרא שמך עוד על בניך אחר מיתתך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך, וכמו שראינו אחר מיתתו שלא נקראו בתורה בניו אחריו בשם יעקב אלא בני ישראל, ומפני כי שם יעקב היה מורה כי בעקבה וערמה לקח הבכורה והברכה לכך נקרא ישראל לומר כי מן השמים הסכימו עמו בזה כי שרה עם אלהים ועם אנשים, ולכך שני השמות קיימים כי בא שם ישראל וגלה על שם יעקב כי לא בעקבה וערמה לקחם כי חלקו ונחלתו היא מן שמים, ומה שנקרא יעקב אינו מגזרת עקבה אלא מגזרת עקב כי ידו היתה אוחזת בעקבו שהיה מעכבו מלצאת ראשון כי הוא היה הבכור, ועם כל זה לא נזכרו בניו בכל קבלת התורה והמצות כי אם בשם ישראל המורה כי מלמעלה ניתנה לו שררה כדי שיקבלו בניו התורה שהיא מלמעלה מן השמים

ואפשר לפרש עוד על פסוק זה שמך יעקב על שם וידו אוחזת בעקב עשו כי על זה נקרא יעקב כשנולד ולא יקרא שמך עוד יעקב על מה שאירע אח"כ אותו בבכורה ובברכה כי אם ישראל יהיה שמך, כלו' שם יעקב על שם ישראל יתיחס לא מלשון עקבה, ושיעור הכתוב לא יקרא שמך על מה שיארע עוד אחר הלידה יעקב, כי לא על שם העקבה הושם שמך יעקב מתחלה כי אם שם העקב כנזכר

ואמר לו עוד אני אל שדי פרה ורבה אע"פ שכבר נולדו כל השבטים לבד מבנימין שהיה במעי אמו וגם לא היה יכול ליקח עוד נשים ופלגשים כמו שאמר לו לבן ואם תקח נשים וגו', א"כ מה שאמר לו פרה ורבה היה לענין שמירת דרך ה' לעשות צדקה ומשפט כמו שאחז הוא דרך אבותיו כך בניו יאחזו דרכו, וזהו שאמר אני אל שדי שאמרתי לעולמי די לאחר שבראתי שמים בי"ב מזלות וארץ בי"ב ועליהם נתתי לך י"ב שבטים כנגדם, מעתה פרה ורבה בתלמוד ובמעשה שתורה הדרך הטובה והישרה, ואמר גוי וקהל גוים יהיה ממך על בנימין לא אמר יצא כמ"ש ומלכים ומחלציך יצאו מפני שכבר יצא מחלציו והיה בבטן אז ומלכים מחלציך יצאו נתקיים כמו שכתבו חז"ל וחזר והבטיחו על נתינת הארץ ואמר ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ, אע"פ שכבר אמר בלכתו לחרן הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך, עתה שכל זרעו אתו בעולם חזר להבטיחו, שלא נאמר כי ההבטחה ראשונה היתה לדבר שלא בא לעולם, ואמר אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה, כי גם שבנתינת לאברהם ויצחק היה ידוע שהיא ליעקב ובניו כי ביצחק יקרא לו לאברהם זרע ולא כל יצחק אלא שהוא יעקב, עכ"ז היה אפשר כי אחר שיירשוה זרעו של יעקב אם לא ייטיבו דרכם יחזרו ויזכו בה עשו וישמעאל מכח אביהם ולא תחזור לעולם ליד ישראל, לכך אמר הארץ אשר נתתי להם עתה מחדש אני נותנה לך ולזרעך אתן את הארץ, שתהיה לעולם שלהם וינערו רשעים ממנה והם בני עשו וישמעאל, כי גם כשישראל משועבדים בה הם חייבים במצות התלויות בה כי היא ארצם והם בטוחים שיחזירנה האל ית' להם בסוף הימים

ואפשר שירמוז הכתוב לביאה ראשונה ושניה ושלישית העתידה במהרה בימינו. על