בית א-להים (מבי"ט) קלו

והיה נטוע בגן עדן וכו', וראוי לתת טעם למה הי' צריך מטה זה ומה תועלתו שנברא בין השמשות כי בדבר ה' היו נעשים האותות לא בהכאת המטה או בנטייתו, ואם לשיתהפך לנחש הרי מטות החרטומים שהשליכו איש מטהו ויהיו לתנינים עם היותם מטה לקוח מן העצים אשר ביער, וכן ראינו ענין זה המטה שפעמים נתייחס למשה ופעמים לאהרן ופעמים להשי"ת, כאמרו מטה האלהים, וצריך כל זה ביאור וניחד לו פרק אחד בפני עצמו, והוא

פרק שלשה ועשרים

ונאמר בביאור זה, כי מצינו שהוזכר מטה זה בתורה כמה פעמים, הפעם הראשונה בפרשת שמות ויאמר ה' מזה בידך ויאמר מטה וגו', ויהי למטה בכפו וגו' ואת המטה הזה תקח בידך וגו', ויקח משה את מטה האלהים בידו. פרשת וארא, כי ידבר אליכם פרעה תנו לכם מופת וגו' ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה וגו', וישלך אהרן את מטהו וגו', וישליכו איש מטהו, ויבלע מטה אהרן וגו', והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך, כה אמר ה' בזאת תדע וגו' הנה אנכי מכה במטה אשר בידי וגו', אמר אל אהרן קח את מטך ונטה ידך וגו', וירם במטה ויך את המים וגו', אמור אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרות וגו'. אמור אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ וגו', ויט אהרן את ידו במטהו וגו' ויט משה את מטהו על השמים וגו' פרשת בא אל פרעה, ויט משה את מטהו על ארץ מצרים וגו') נהג רוח קדים וגו'. פרשת בשלח, ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים וגו', עבור לפני העם וגו', ומטך אשר הכית בו את היאור וגו') מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי. פרשת חקת, קח את המטה והקהל את העדה וגו', ויקח משה את המטה מלפני ה' וגו' וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמי' וגו', הם כ"ב, סימן להם אותיות התורה

ומה שנמצא לחכמים ז"ל על זה המטה הוא אמרם שהוא מכלל הדברים שנבראו ע"ש בין השמשות, וכן אמרו ועדיין היה משה מסרב א"ל הקב"ה ראוי אתה לירדות במקל מה זה בידך וגו', אם לא היה בדעתך לילך היה לך לומר בתחלה אלא המתנת עד שמסרתי לך מסטורין שלי ושם המפורש, מה תלמוד לומר לקול שהיה המטה מדבר לפני ישראל עם משה הייתי במדין ונהפכתי לנחש וכו', ואת המטה הזה אם אין אתה רוצה לעשות שליחותי מקל זה עושה שליחותי אלא אני רוצה לזכותך ונסים הרבה אני נותן על ידך וכו', ויבלע מטה אהרן אר"א נם בתוך נס, ואת המטה הזה תקח בידך המטה שנברא בין השמשות נמסר לאדם הראשון בג"ע ואדם מסרו לחנוך וחנוך לשם ושם לאברהם ואברהם ליצחק ויצחק ליעקב ליוסף וניתן בפלטרין של פרעה ונטלו יתרו ונטעו בתוך גנו וראה משה וקרא האותות אשר עליו ולקחו וכו', אמר רבי יהודה בר אמי המטה מ' סאה היה ושל סנפירינון היה ועשר מכות חקוקות עליו בנוטריקון דצ"ך עד"ש באח"ב וחקוק עליו שם המפורש אמר הקב"ה המטה הזה יביא עליו את המכות ואתה הרם את מטך אתה מרומם וכו', ויט משה את ידו על הים הראה את המטה ולא קבל עליו עד שנגלה עליו הקב"ה בכבודו דכתיב הים ראה וינס, ומטך אשר הכית בו את היאור וגו' מפני התרעומות והוא א' מג' דברים שהיו מתרעמים עליהם והיו אומרים שהם מיני פורעניות, הקטרת שהרגה את נדב ואת אביהוא אח"כ ידעו שהיא כפרה ויתן את הקטרת ויכפר על העם, הארון שהכה את עוזא וכתיב ויך באנשי בית שמש אח"כ ידעו שהיא של ברכה, וישב ארון ה' בבית עובד אדום ויברך ה' את בית עובד אדום, המטה הביא עשר מכות על המצריים אח"כ ידעו שהוא של נסים, לכך נאמר ומטך אשר הכית בו היאור, וכי משה הכה והלא אהרן הכה אלא כל המנהיג את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו, ומטה האלהים בידי שיש בו ע' שמות אמר יהושע כמה גדולים יש כאן בדור אהרן וחור וע' זקנים ולא צוה אלא לי לא לחנם צוני אלא שראה שנופל בידי מיד ויעש יהושע וגו'

ואם נחפש על הנסים שנעשו על יד המטה נמצאם עשרה, נהפך לנחש ביד משה ובפני ישראל ונהפך לתנין בפני פרעה, ומכות דצ"ך באו על ידו, וכן מכת ברד ארבה, וקריעת ים סוף, והכאה בצור, והכאה בסלע, והנה הויתו נחש היה תחלה על יד משה במדבר ואח"כ על יד אהרן בפני ישראל, כמו שכתוב וידבר אהרן את כל הדברים וגו', ויעש האותות לעיני העם, וכן נהפך לתנין על ידו בפני פרעה, וכן דצ"ך היו על ידו כמו שכתוב בכתובים למעלה, ומכת ברד ארבה היו ע"י משה כמו שכתוב בכתובים, וכן קריעת ים סוף והכאת צור והכאת הסלע, נמצאו חמשה ראשונים על יד אהרן וחמשה אחרונים על יד משה רבינו, נחש ותנין דומים זה לזה על יד אהרן, צור וסלע דומין זה לזה על יד משה, דצ"ך על יד אהרן, ברד ארבה קריעת ים סוף ע"י משה, במכת צפרדע כתוב נטה את ידך במטך ואח"כ ויט אהרן את ידו ולא הזכיר מטה, ובמכת ברד ארבה שעל יד משה כתיב נטה את ידך ולא הוזכר מטה, ואח"כ כתב ויט משה את מטהו וגו', ובקריעת ים סוף כתיב הרם את מטך ונטה ידך וגו' ואחר כך כתיב ויט משה את ידו ולא הוזכר מטה, הרי כל אחד מהם עשה ב' מן השלשה באופן א' והאחד באופן אחר אהרן שנה כפי הנראה ממה שנצטוה פעם א' ומשה שנה שלש פעמים: