בית א-להים (מבי"ט) קל

שאר הנביאים שהיא באספקלריא שאינה מאירה

והנה היות עתה הגעת זמן נתינת התורה מתבאר ממה שאז"ל (פסחים קי"ח) דהני כ"ו כל"ח כנגד כ"ו דורות שעמד העולם בלא תורה בחסדו ית', שנראה שלא היה אפשר לעולם לעמוד קיים יותר אם לא תנתן התורה ומתחלה עלה במחשבה לפניו ית' שלא ליתנה עד אלף דור וכמ"ש הכתוב (תהלים ק"ה) דבר צוה לאלף דור וכשראה שאין העולם מתקיים בלא תורה עמד וטרד תתקע"ד דורות או שתלן בכל דור ודור כמו שדרשו בחגיגה (דף י"ד) על פסוק אשר קומטו בלא עת וגו'. וענין מה שחשב מקודם שלא ליתנה עד אלף דור להורות על מעלתה כי לא היה אפשר קבלתה לשום נברא עד שיזדככו דור אחר דור עד אלף דור לפחות ויהיו ראוים לקבלתה, כמו שהשומר מצותיה זכותה עומדת לו לאלף דור וכמו שאמר הכתוב ולשומרי מצותיו לאלף דור, ולאוהבי השם יתב' לאלפים וכמו שאמר הכתוב ועושה חסד לאלפים לאוהבי וגו', וכשניתנה לכ"ו דורות שמאדם ועד משה זה אחר זה כבר היו נשלמים האלף דור שעלו במחשבה ששתלן בכל דור שמעשרה דורות שמאדם ועד נח מקין ודורותיו עד המבול שהיו תרנ"ו שנה ולא נמנו כמה דורות היו מקין באלו התרנ"ו שנה ואמר שהיו כמה דורות שהרי קודם שהוליד אדם את שת תוך ק"ל שנה נולדו שבעה דורות לקין שנראה שהיו מולידים בני ט"ו או עשרים שנה, וכמו שכתוב בהם ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל וגו' שנראה שמיד היו מולידים ואחר כך כתוב וידע אדם עוד וגו' ותלד בן וגו', וכן עד תרנ"ו שנה שעד המבול היו כמה דורות מקין שלא עלו בחשבון כ"ו דורות שכולם נמחו במבול ולא נשאר מהם זכר מה שלא היה כן בזרע שת שממנו הושתת העולם נח ובניו שנשארו אחר המבול, ומהם היו שבעים אומות והאבות ותולדותיהם, ואם כן קין שהיה חייב מיתה מיד והיה העולם מתקיים בשת ובניו האריך לו האל ית' כדי שיצאו כמה דורות שתולים בדורות שממנו עד המבול, והם עזי פנים שבדורות ההם שעליהם בא המבול כי בסבת חטא קין ראה שאין העולם מתקיים אם היו נמשכין כמה דורות קודם נתינת התורה ולכך התחיל לשתול האלף דור ממנו, וכן בדור אנוש שתל כמה דורות שלא נזכרו יותר ממה שהיו ראויים להיות והציף עליהם את מי הים ב' פעמים, כמו שאמרו במדרש עד פה תבוא וגו', וכן בדור הפלגה. וכדי שלא לתת פתחון פה לאומות העולם שתל גם כן מהם שבני ישראל כשהיו במצרים, למי שאומר וחמושים אחד מחמשה היו ד' דורות כי דור יוצאי מצרים היו ת"ר אלף ולא יצאו אלא החומש ממה שהיו, ולמי שאומר א' מחמשים היו חמשים דורות פחות א', ולמי שאומר א' מחמש מאות היו ת"ק דורות פחות א' במצרים, כל דור כיוצאי מצרים ומתו כולם בשלשת ימי אפלה שהם היו עזי פנים שבדור ישראל ששתלן הקב"ה להשלים אלף דור קודם שתנתן התורה, ולמי שאומר א' מחמשים או א' מחמשה יהיו הדורות מבני קין ודור אנוש ודור הפלגה הרבה דורות עד שישלימו לאלף דור קודם מתן תורה, ויתקיים הכתוב שאמר דבר צוה לאלף דור, שצוה התורה אחר אלף דור ממש כמו שכתבתי ומתחלה עלה במחשבה שיהיו הדורות אלף זה אחר זה ממש וראה שאין העולם מתקיים וכו' עמד ושתלן באלו הכ"ו דורות, וכן נראה מדרשת הכתוב (איוב כ"ב) אשר קומטו שמדבר באותם התתקע"ד דורות וכל אותם הפסוקים נדרשים על דור המבול ואומר עליהם אשר קומטו שכבר נקמטו כל אלו הדורות קודם מתן תורה. וא"כ נתבאר כי גם מצד היות מרע"ה בזמן נתינת התורה אף כי לא היתה נתונה על ידו יש לו יתר שאת ומעלה מכל שאר הנביאים שהיו קודם ואח"כ, ונתבארה ראיה מן הסברא בד' צדדין, ונלך אל ראיית המוחש

פרק שנים ועשרים

ונאמר כי הראיה מן המוחש כי מרע"ה הוא רבן של כל הנביאים, מה שראו אבותינו יוצאי מצרים ובאזניהם שמעו וספרו לנו מה שנתפרסם אצלם מן הנסים הגדולים שנעשו על ידי משה רבינו במכות מצרים שידעו וראו המכות במצרים והפלא ה' בינם למצרים שלא נגעו בהם, כי זה היה מופת גדול לגודל הנס ושהיה מאתו ית' כמ"ש במכת ערוב (שמות ח') והפליתי וגו' את ארץ גשן וגו' למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ, להפריש ולהבדיל בין ישראל לביניכם, וכולם היו יודעים כל מכה ומכה שהיה מביא משה על מצרים אימתי יביאנה ואימתי יסירנה מהם ושבהם לא יגע רע. ואפשר לפרש ענין זה על מ"ש הכתוב (שם ו') וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא וגו', כי צוה אותם שיודיעו לבני ישראל קודם המכה שיביא על פרעה ואח"כ יבוא אל פרעה, כמו שכתוב בכלם בא אל פרעה ואמרת אליו וגו' כדי שיצאו ישראל נקיים ממצרים בלי שום צער, וכמו שאמר אח"כ ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאותי וגו' בשפטים גדולים, כי אינו צריך עתה להודיע לנו שיוציאם ממצרים אלא שיוציאם מכלל מצרים במכות כי אפי' צער בעלמא או פחד מהמכה לא יגיע, ולא שימעיט המכה בשביל שלא תגע בהם אלא תהיה גדולה המכה ואפי' הכי לא תגע בהם, וזהו הנרצה באומרו והוצאתי את וגו' בשפטים גדולים, כי הגם שהשפטים יהיו גדולים אוציא ואבדיל את ישראל ממצרים, ובזה ידעו מצרים כי מאתו הם, כמו שכתוב וידעו מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי במצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם