בית א-להים (מבי"ט) קיא

צריך לתת טוב טעם ודעת על זה, והם שלשה טעמים

הראשון הוא מה שכתבנו כי כל הדברות העשרה בדיבור אחד נאמרו כמו שאז"ל, ובכלל מה שאמרו שבדיבור אחד נאמרו מה שא"א לב"ו לומר כן, הוא הפשט, כי כלם היו כמו דיבור אחד כלומר בלי הפסק תיבות ופרשיות להורות ולהודיע הנס הגדול כי בדיבור אחד נאמרו, וכמו שנאמר בדבור אח"כ נחקקו מיד על הלוחות בבת אחת כמו תיבה אחת בלי שום הפסק, וכמ"ש רואים את הקולות ראו דיבור של אש יוצא מפי הגבורה ונחצב על הלוחות שנאמר קול ה' חוצב להבות אש וגו'

הטעם השני כי אלו עשרת הדברות עם היותם עיקרי התורה במה שבינינו לבינו ובמה שבינינו לבינינו, לא מפני זה לבד נכתבו הם לבדם בלוחות, אלא מפני היות בהם רמז לכל מצות התורה בענינם ובאותיותיהם תרי"ג, כנגד כל מצות עשה ולא תעשה, כי כל אות מהן מורה ורומזת על מצוה אחת ידוע' ומיוחסת לאותה האות ליודע סתרי תורה ומפלאות תמים דעים, וא"כ יתחייב שכל אות ואות מהאותיות של עשרת הדברות היא הוראה לעצמה למה שהיא רומזת, ואין לה קשר עם אותיות שלפניה ושל אחריה, ולכך נחקקו כל אחת בפני עצמה בלוחות, וכלל כלן כן כמו תיבה אחת, וענין דבור אחד שהוא הורא ורמז לכל מצות התורה, אלא שאח"כ בס"ת נכתבו ונחלקו אותן האותיות לתיבות שיורו על מצות עשה ולא תעשה של עשרת הדברות

הטעם השלישי כי התורה כולה מבראשית עד לעיני כל ישראל הוא מקובל אצלנו, כי היתה סדורה לפניו ית' כך קודם שנברא העולם באלפים שנה, ונראה שהיתה כתובה לפניו ית' אות סמוך לאות שלאחריה מבי"ת בראשית עד למ"ד לעיני כל ישראל בלי הפסק תיבות ופרשיות, אלא כולה כתיבה א', או שהיו האותיות כסדרן מתחלקות לתיבות או פרשיות גדולות או קטנות ממה שהן מחולקות בספר התורה שכתב משה רבינו ע"ה מפי הגבורה, והיו מורות לענינים נסתרים גלוים לו ית', או היו מורים לשמותיו יתב' שבהם ברא כל מיני הנבראים כל אחד בשם ידוע, כפי העיקר שגדלנו עליו כי כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה, ולזה כשבא הקב"ה ליתן תורה לישראל רצה להשמיעם קודם עשרת הדברות שהם מיוחדים ועקריים בתורה, והשמיעם קודם למשה ולישראל עמו כפי מה שהיו כתובים לפניו יתב' בתורה מאל"ף אנכי עד כ"ף פשוטה של לרעך, כלם בתיבה אחת ובדיבור אחד, וחזר אח"כ ופרטן דבור ודבור בפני עצמו ותיבה ופרש' בפני עצמה כמו שהן בס"ת, וידע משה רבינו ע"ה אז פירוש כל עשרת הדברות מראשן עד סופן כפי מה שפרטן ופירשן לו ית', ועדיין כל מה שיש מבראשית עד אנכי ומלרעך עד סוף התורה לא נודע לו, כמו (שבת פ"ח) כשעלה למרום וקטרגו עליו מלאכי השרת, שהשיב להם בחמלת ה' עליו במה שפירש מזיו שכינתו עליו ואמר לפניו רבש"ע תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך וגו' אמר להם למצרים ירדתם ונשתעבדתם וכו', לא יהיה לך וגו' בין עו"א אתם יושבים וכו', זכור את יום השבת מלאכה אתם עושים, לא תשא משא ומתן יש ביניכם וכו', כבד את אביך וגו' ואב ואם יש לכם וכו', לא תרצח ולא תנאף וגו' קנאה יש ביניכם יצר הרע יש לכם וכו', הרי שלא ידע להשיב כי אם במה שנתפרש לו כבר ביום מתן תורה שהם עשרת הדברות שפירש לו יתברך, שהאותיות הכתובות לפניו למעלה בתוך התורה מאנכי עד לרעך הן עשרת הדברות והן מחולקות לתיבות ופרשיות כמו שפרטן ופירשן לו ביום מתן תורה, ומהן השיב למלאכים ואמר להם הרי מה שכתוב אצלכם בתורה מאנכי עד לרעך הם מצות פרטיות לכלל האנשים שהם ב"ו ולהם יאות להצטוות על ככה לא לכם ולא השיב להם ממה שכתוב אח"כ בתורה לפניו ית' (שמות כ"א) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כי תקנה עבד עברי וגו', וכי ימכור איש את בתו לאמה וגו', כלום עבדים יש לכם משא ומתן יש ביניכם וכן מכל התורה כולה, מפני שעדיין לא היה נודע לו פירוש שאר התורה ואיך היתה מחולקת לתיבות ופרשיות אע"פ שהיתה מונחת לפניו, אלא שמאלו עשרת הדברות שהיו כבר מפורשים לו מפיו ית' שהיו מצוים לב"ו ולא למלאכים ילקח ראיה לכל שאר שתתחלק ג"כ לתיבות ופרשיות,, המורים עניני המצות שהן צריכות לב"ו ולא למלאכים כמו שפירשם לו האל ית' אח"כ, ולכן הודו לו מיד מלאכי השרת להקב"ה ואמרו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ, ואז לימד לו האל ית' למשה רבינו כל התורה כולה כללותיה ופרטותיה כל מה שמורה לענין תרי"ג מצות, וכל מה שמורה לענין שמותיו יתב' שבהם ברא כל מיני הנבראים, וכפי מה שהיו יודעים ולומדים אותה מלאכי השרת למעלה כי זה הוא מה שאמרו קודם מה לילוד אשה בינינו וכו', חמדה גנוזה מששת ימי בראשית וכו', כי כבר ידעו המלאכים וראו ביום מתן תורה שניתנו להם עשרת הדברות, וכן שינתן להם שאר התורה אלא שחשבו שלא תנתן להם כי אם למטה בהר סיני ובמה שצריך להם בענין תרי"ג מצות, ולא שיתבאר להם פי' התורה כמו שהיו יודעים אותה המלאכים שהיתה מורה על שמותיו ועל גדולתו ית', אבל כשראו שעלה משה למרום אמרו מה לילוד אשה בינינו, כלו' שוה לנו, אם בשביל התורה תנתן לו למטה כמו שאר הדברות, שיתפרשו לו כל תרי"ג מצות שתורה בחילות התיבות ותשאר התורה למעלה