בית א-להים (מבי"ט) קה

הוא להשפיע ולהטיב בעת שיוכל ויהיה בכחו, ואם לא היה בכחו אז עד הזמן שהשפיעו, מאין או מאי זה סבה ניתוסף בו כח ויכולת אח"כ להשפיע ממה שלא היה יכול להשפיע קודם, כי אם הוא מהסבה הראשונה למה לא השפיע לו כל הכח בשעה אחת והוצרך להשפיע בשתי פעמים, ומעצמו אי אפשר שיתוסף בו מה שלא הושפע בו, ואם כן דברים אלו לא יסבלם השכל והסברא הנכונה, ומלבד זה שהם הולכים על דרך החיוב והקדמות ושוללים הרצון האלהי מהבריאה, ובאמונתנו אנחנו לא יקשה שום דבר מזה, כי הוא ית' ברא המלאכים והגלגלים ועולם התחתון בעת שרצה, וכמו שרצה בעשרה מאמרות ובששת ימי בראשית וברצונו המוחלט ברא דברים רבים מתחלפים למיניהם עם היותו הוא ית' וית' אחד פשוט ולא תאמר כי זה מן הנמנעות, כי כמו שלא יתואר השם ית' ביכולת על שיהיה החלק שוה אל הכל או שיהיה קוטר המרובע שוה לצלעו וכיוצא בזה, ולא יתואר שבהיותו הוא ית' אחד פשוט שימשך ממנו ריבוי, כי לא נאמר זה אלא בנמנעות שא"א לשכל לצייר ממציאותם אלא בהקדמה זו שמהאחד הפשוט לא ימשך ריבוי, שהרי אף לאב"ן סינ"א נמשך ריבוי על ידי השתלשלות, והפילוסוף מהחשובים שבהם שהקשה וסתר סברתם זו בענין השתלשלות, ואמר כי גם שההקדמה הנזכר הוא נצוחית תצדק בפועל הפרטי המעויין לא בשי"ת שהוא הפועל הכולל וכו' וכמו שהביא הרב בעל העיקרים ז"ל פ' י"ג ממאמר שני, ואם היה דבר זה בכלל הנמנעות גם הש"י לא היה מתואר על זה עם היותו פועל כולל, וסברת זה הפילוסוף קרובה למה שכתבנו כפי מה שהביאו בעל העיקרים ז"ל, ולא היה רע בעיני שהביא סברא זו אלא ששתפה לסברא האחרת מהשתלשלות השכלים והגלגלים, שכתב והעולה בידינו לפי דעת אחד ולפי דעת וכו' כי ריבויי הדברים שנמצאו בעולם הם מצד האמצעיים וכו', ולמעלה פ"א בענין השתלשלות השכלים הנזכר כתב זהו דעתי בהשתלשלות הדברים מן הסבה הראשונה כפי דעת וכו', שנראה מדבריו שאין מבדיל בין סברא זו לזו בענין אמונת תורתנו הקדושה, גם כי בכלל דבריו שכח סברא זו האחרונה וכתב שטבע האמת הכריחו לפילוסוף להודות על החידוש, אלא שייחס הסברא הראשונה להרמב"ם ז"ל בחבורת הרופא המפורסם ועל זה לא הבדיל בין ב' הסברות, ואני איני יודע ולא מצאתי באיזה מקום יאמר זה הרב ז"ל אפילו ברמז כי בפרק כ"ב מהחלק השני הביא סברא זו וד' גזרות שהסכים עליהם הפילוסוף וכתב אח"כ וז"ל, ואחר אלו ההקדמות אומר שזה אשר יזכרהו כי השכל האחד סבה לשני וכו' השכל האחרון מהם פשוט הוא בלא ספק ומאין נמצאת הרכבת הנמצאות באלו הנמצאות על צד החיוב כאשר יחשוב הפילוסוף ע"כ, הרי שהקשה עליו כי לא יעלה בידו למצוא הרכבה וריבוי בריבוי השכלים העלולים

עוד כתב ועם הודאתנו לו בזאת המחשבה והסברא איך היו השכלים סבה לחיוב הגלגלים מהם ואיזה ערך בין החומר והנבדל אשר אין לו חומר כלל וכו', עוד כתב ישאל ויאמר לו הענין האחד הפשוט ההוא אשר יתחייב ממנו הגלגל והגלגל מורכב מב' חמרים וב' צורות וכו', כתב עוד הנה כבר התבאר לך שלא ימשכו אלו העניינים על צד החיוב אשר יזכרהו, וכן עוד חילוף תנועות הגלגלים לא ישמור ערך קצתם סדר קצתם תחת קצתם עד שיאמר בזה צד החיוב וכו', והנה ג"כ ענין סותר לכל מה שהונח בענינים הטבעיים כשיבחן ענין הגלגל, וזה שאם היה חומר הגלגל וכו', וזה סתירת השרשים כלם ועוד הכוכבים וכו', עד מ"ש אבל כשנאמין שזה כולו בכוונת מכוון פעלו ויחדו במה שגזרו חכמתו אשר לא תושג לא יתחייב לנו דבר מאלו השאלות כלם אבל יתחייבו למי שיאמר שזה כולו על צד החיוב לא ברצון רוצה וכו' וימשכו אחריו הרחקות עצומות מאד. והם היות האל ית' אשר יודה כל משכיל בשלמותו לא יתחיל דבר בכל הנמצאות ואילו בקש להאריך כנף זבוב או לקצר רגל תולעת וכו' עד אשר כתב והכלל הוא שכל מה שאמרו בכל הנמצא אשר מתחת גלגל הירח עד מרכז הארץ הוא אמת בלא ספק וכו', אבל כל מה שידבר מגלגל הירח ולמעלה הנה כולו כדמות מחשבה וסברא מלבד קצת דברים, כ"ש במה שיאמרהו בסדר השכלים וקצת אלו הדעות האלהיות אשר יאמינם ובהם הרחקות עצומות והפסדים הנראים המבוארים בכל האומות והתפשטות הדעות ואין מופת לו עליהם עד כאן. מה שהאריך הרב ז"ל בפ' זה נגד מה שדבר הפילוסוף באלהיות בפרט בסדר השכלים שהשיג עליו בכמה פנים כמו שכתוב למעלה, וכתב בפ"י אבל כשנאמין שזה כולו בכוונת מכוין פעלו ויחדו במה שגזרה חכמתו אשר לא תושג לא יתחייב לנו דבר מאלו השאלות כלם, הנה שדעתו דעת שלימה עם תורתנו הקדושה שהכל נברא ברצונו הפשוט וכפי מה שגזרה חכמתו אשר לא תושג, ושיש הרחקות עצומות והפסדים נראים במחשבת הפילוסוף, ואיך א"כ כתב הרב בעל העיקרים ז"ל זהו דעתי בהשתלשלות הדברים מן הסבה הראשונה כפי דעת הרמב"ם ז"ל וקצת חכמי הישמעאלים, והוא לא כן ידמה ולבו לא כן יחשוב אלא אדרבה כותב שימשכו אחר זו המחשבה הרחקות עצומות מאד כמו שכתוב למעלה, כי זהו למי שיאמר שזה כולו על צד החיוב לא ברצון רוצה וכו', וזהו כפירה בתורתנו הקדושה, וגם כי בעל העקרים ז"ל היה בקי יותר ממני בספר המורה לא אחשוב שימצא מה שייחס לו בסברא זו, כי דרך אמונה