באר י-הודה חלק ב רנב

דבעי נגמרה הדיכה מע"ש זה דוקא להתיר המשקין היוצאין מהן בשבת משא"כ היתר הטעינה שבע"ש הוי אפילו שלא נגמרה הדיכה מע"ש ג"כ שרי כיון דקי"ל כב"ה דאפילו מה שחייב חטאת בשבת לא גזרו בע"ש [דלפ"ז י"ל דבמחוסר דיכה בשבת חייב חטאת] אכן הר"ר ירוחם מצריך דוקא שנגמרה הדיכה מע"ש משא"כ כשלא נגמרה הדיכה מע"ש ע"י הטעינה אז אסורה הטעינה מע"ש ג"כ ע"כ תו"ד ז"ל אכן לולא דמסתפינא ואיני כדאי הי' נ' דאין פי' הב"י בכאן עולה כהוגן כ"כ חדא דא"כ למ"ל לומר ריב"ח דמתני' כר' ישמעאל אתיא ולא כר"ע הא אדרבה כר"ע אתיא טפי כיון דלר' ישמעאל דמתיר השחיקה לגמור בשבת אפי' בידים א"כ פשיטא דשרי הטעינה בע"ש כיון דהדיכה נגמרת בע"ש ולא נעשה בשבת רק השחיקה וזה מותר לר"י אפי' לעשותה בידים בשבת משא"כ לר"ע ניחא טפי כיון דאיהו אוסר לגמור השחיקה בידים משתחשך להכי קמ"ל דאפ"ה ע"י הטעינה שבע"ש שרי בזה וגם אינו מובן שפיר טעמי' דר"א דלא רצה לאוקמא מתני' כר' ישמעאל משום דאמר ריב"ח דבמחוסר דיכה כ"ע לא פליגי דאסור הא מה בכך כיון דהכא אינו מחוסר דיכה וגם לשון הרא"ש ז"ל לא משמע כן שכתב דריב"ח סובר דמתני' לא הוי מחוסרי דיכה ורק הכי הו"ל לומר כיון דכבר נגמרת מע"ש הדיכה בודאי לא הוי מחוסרי דיכה בשבת וגם לשון הטור שכתב דבכה"ג המשקין מותרין בשבת בודאי הו"ל לומר רבותא טפי כיון דהוי רק מחוסר שחיקה בשבת שרי לגמור השחיקה אפי' בידים בשבת ובפרט דמלשון הטור ז"ל נ' דדוקא בשום ובוסר ומלילות מצריך דיכה ולא בזיתים וענבים כלל ומ"ט הוי בזה ולכן הי' נלפע"ד דודאי שפיר כ' הב"י דהרא"ש והטור ז"ל סברי בזה כחי' הב' וכהר"ן ז"ל דר' ישמעאל ור"ע דפליגי אי יגמור או לא הוי הפי' לענין לגמור בידים משתחשך או לא וכדמוכח בפי' מהטור בסי' ש"ך דכי אין מחוסרי דיכה שרי לשחוק בידים אף משתחשך והיינו דפוסק כר' ישמעאל ואמרינן ג"כ דכי הוי מחוסרי דיכה אם עושה בידים בשבת הוי איסור תורה וג"כ מצינן לומר דהיכי דמחוסר דיכה אסור אף הטעינה בע"ש אע"ג דע"י הטעינה שבע"ש נגמרה הדיכה בע"ש אפ"ה אסור כיון דמ"מ בשעת הטעינה עדיין לא היתה הדיכה שייך לגזור ע"ש אטו שבת דהא אם יטעון בשבת תהוי חיוב חטאת מש"ה גזרינן ואפשר דאפילו ב"ה מודו דאסור משום דסחיטה הוי דבר קל כמש"כ הפ"י אלא דזה שכ' הרא"ש דריב"ח סובר דמתני' הוי כאלו אין מחוסרין דיכה נראה ברור דסברתו כסברת הרמב"ן ז"ל שכ' בס' המלחמות דדוקא בשום ובוסר ומלילות דבעי בהו ג' מלאכות ריסוק דיכה ושחיקה מש"ה סובר ריב"ח דכי הוי בהו רק ריסוק לחודא ובעי עוד שתי מלאכות בזה חייב חטאת משא"כ בזיתים וענבים דלא בעי בהו רק שתי מלאכות ריסוק ושחיקה מש"ה סובר ריב"ח דכי הוי בהו ריסוק ואינו מחוסר עוד רק שחיקה דינם כאלו אין מחוסרין דיכה ואע"ג דלענין לגמור בידים בודאי אסור גם בזה מדרבנן אטו מחוסרין דיכה מ"מ שרי הטעינה בזה מע"ש כיון דמ"מ אין מחוסרין דיכה עוד משא"כ ר"א סובר כיון דמ"מ לא הוי ריסוק לחוד ליכא ראי' מר' ישמעאל להתיר בזה מש"ה מוקי איהו למתני' כר"א ור"ש כיון דאינהו מיירי בזיתים וענבים שנתרסקו לחוד וכיון דאפ"ה התירו משקין היוצאין מהן אחר הריסוק ע"כ דליכא תו איסור תורה אחר הריסוק מש"ה שרי הטעינה מע"ש דתו לא גזרו ע"ש אטו שבת ומש"ה הטור ז"ל לא מצריך בזיתים וענבים דיכה כלל רק ריסוק משא"כ בשום בוסר ומלילות מצריך גם דיכה ומעתה הטור ז"ל מצי לסבור כמש"כ רבינו ירוחם ז"ל דגם לענין היתר הטעינה מע"ש מצריך דוקא נידוכו קודם ומש"כ הטור בהיתר שום בוסר ומלילות שנידוכו היטיב ולענין איסור בהו כ' נתרסקו מעט ומשמע קצת דאלו נתרסקו היטיב די בזה ע"כ צ"ל דאורחא דמילתא הכי הוי באם נידוכו הוי מסתמא הדיכה היטיב ובנתרסקו מיקרי לעולם נתרסקו מעט ובפרט הנך כיון דבעי גם הדיכה מסתמא הוי הריסוק רק מעט כנלפע"ד בזה בס"ד:

סליק