באר י-הודה חלק ב קלד

פתח השער

הנה המ"ל בפ"ה מהל' אישות בהל' א' הקשה בסתירת דברי התוס' ז"ל דבפ' השוכר את הפועל במס' ע"ג בד"ה והתנן מכרן וקידש בדמיהן מקודשת הקשו דלשיטת רש"י ז"ל שסובר במס' חולין בפ"א דכל חילופי א"ה אפילו באותן שאין תופסין את דמיהן מ"מ אסורי החילופין להמחליף עצמו עכ"פ מדרבנן ומ"מ קידושין שאני דקידש בדמיהן מקודשת מטעמא דיהיב רש"י ז"ל א"כ מאי מקשה הגמרא הכא נהי דשכרו אסור מ"מ קידש בדמיהן שפיר מקודשת ותי' דהוי משמע להגמרא הכא דשכרו אסור פי' דאף לאחריני אסור וקשיא להו תו דנימא דניהו דאסור אף לאחריני מ"מ דלמא דוקא לכתחלה אסור ולא בדיעבד ותי' דהוי משמע להגמרא דשכרו אסור אף בדיעבד והקשה המ"ל דלבתר שתי' התוס' דמשמע להגמרא דשכרו אסור אף לאחריני מאי קשיא להתוס' תו דנימא דרק אסור לכתחילה דהרי מ"מ מקשה הגמרא שפיר אמאי מקודשת בדמיהן כיון דגם היא אסורה ליהנות בדמיהן לכתחילה א"כ במאי מיקדשה דלאו דמים מיקרי לגבה ותדע דהרי התוס' בפ"א במס' חולין בד"ה תמצן של עוברי עבירה לבתר דתי' התוס' דהוי משמע דשכרו אסור משמע להגמרא דאף לאחריני אסור לא קשיא להו תו מידי והיינו מטעמא הנ"ל דבמאי מיקדשה ע"כ. ולפעד"נ ליישב בפשיטות דהנה מבואר בפ"א דחולין הוכחת רש"י ז"ל לזה דאסורי החליפין להמחליף עצמו מטעם דא"כ מצינו דמים לחמץ בפסח והתוס' שם סתרו הוכחה זו דאפילו דהחילופין מותרין להמחליף מ"מ לא מיקרי דמים לחמץ בפסח כיון דאסור להחליף לכתחלה ע"ש הרי מבואר דבזה גופיה פליגי רש"י ותוס' ז"ל דסברת רש"י ז"ל הוא דזה ג"כ מיקרי דמים לחמץ בפסח כיון דבדיעבד אם החליפו מותרין אע"ג דלכתחילה אסורי להחליף כבר מיקרי דמים והתוס' לא סברי הכי אלא אפילו דנימא דבדיעבד אם החליפו מותרין מ"מ כיון דלכתחילה אסורי להחליף תו לא מקרי דמים וא"כ במס' חולין כיון דכבר סתרו התוס' הוכחת רש"י ז"ל מה"ט כיון דלכתחילה אסורי להחליף תו לא מיקרי דמים לחמץ א"כ בזה די במש"כ דהוי משמע להגמרא דשכרו אסור אף לאחריני לא קשיא להו תו דדלמא רק לכתחילה אסור דמ"מ מקשה הגמרא במאי מיקדשה כיון דלגבה דידה לא מיקרי דמים דאסורה להחליף משא"כ במס' ע"ג נראה דהקשה התוס' דלשיטת רש"י ז"ל גופה דסבר גם בזה דמיקרי שפיר דמים מאי דמותר בדיעבד באם החליפה שפיר קשה להו דדלמא אסורי לאחריני לכתחלה ושפיר מיקדשה במאי דמותר לה בדיעבד באם החליפה כשיטת רש"י ז"ל גם בזה מש"ה הוכרחו לתרץ דהוי משמע דשכרו אסור אף בדיעבד וז"פ ונכון [וכמדומה בזכרוני שכן ג"כ תי' הרב הגדול אאמו"ר זצ"ל קושיא זו] ומכש"כ לפ"מ שפי' המהרש"ל והמהר"ם ז"ל במס' חולין דלבתר הכי שכתבו התוס' ומיהו נ' לאסור מדרבנן מכח תי' דהגמרא במס' נדרים דדלמא לכתחילה לא הא בדיעבד שפיר דמי שהסכימו התוס' דאפילו חילופי חילופין אסורי ליהנות להמחליף ורק בקידושין היכי דקידש שרי בדיעבד מטעמי שכ' רש"י ז"ל א"כ ניחא בפשיטות מה דלא קשיא להו תו קושיא השניה מאחר דכבר כ' דהוי משמע להגמרא דשכרו אסור גם לאחריני שפיר מקשה הגמ' סמאי מיקדשה כיון דלגבה דידה לעולם מיקרי לכתחילה ואסורה ליהנות מהדמים אפילו בדיעבד [וע"כ התוס' במס' ע"ג לא לברי הכי אלא דנימא גם לגבי דידה חילופי חילופין מותרין מש"ה הוי קשיא להו גם קושיא השני' לשיטת רש"י ז"ל] ובזה נתבאר בי גם דברי הרא"ש ז"ל בפ' האיש מקדש שהביא ג"כ שיטת רש"י ז"ל ותמה כקושיא השנו' של התוס' הנ"ל דדלמא יש חילוק בין לכתחילה לדיעבד ותי' דהוי משמע להגמרא דשכרו אסור גם לאחריני ותמה בזה בעל קרבן נתנאל ז"ל דהא לקושיא השני' סגי בתי' זה לחוד דשכרו אסור לאחריני דאכתי מצי למימר דאסור לאחריני לכתחלה ולא דיעבד כמבואר בתוס' במס' ע"ג