באר משה רעח

והדרת פני זקן שלא יהיו ידיהם מלוכלכים בדם שחיטה עוד וסכין של שחיטה טוב שיהיה חדודו קודם ללבונא שלהם וסיים בנועם דבריו שהאידנא בדורות הללו שנחלשו הכחות ראוי ונכון לכל אשר בידו למחות לתקן תקנה למיגדר מלתא שעכ"פ משבעים שנה ואילך לא ישחוט שום אדם אף שמרגיש עדיין והוא בכחו משום לא פלוג כיון שרובא דרובא באותן השנים כבר בטל כת ההרגש ראוי והגון למיגדר מלתא ולתקן תקנה זו יעו"ש במ"נ אכן מ"ש הטו"ט לענין בריל דבריו תמוהין דמה ראיה מבדיקה דאין בודקין אלא לאור הנר ואור החמה לא מהני זולת באכסדרה שאורה רב וע"כ כתב המג"א דנגד זכוכית לא מהני דלא הוי אורו רב כבאכסדרה משא"כ בשחיטה דשוחטין לאור החמה ואף בבית מדוע לא יהיה יכול לשחוט בבתי עינים (אף דיש לחלק משום דנחלשה ראייתו ואינו רואה כראוי בלא בתי עינים מ"מ הא ידוע לכל דע"י בתי עינים גם חלש הראיה רואה יותר מבריא בראייתו בלא בתי עינים כידוע) והדברים פשוטים יעו' ג"כ בטו"ט שם (סי' סו) לענין שחיטה בלילה נגד עששית שהאריך בזה ולא עמד בסברא זו הפשוטה אחז"ר נדפס ס' דעת התורה לידידי הגאבד"ק ברעזאן שליט"א וראיתי שהאריך שם בגל"ד (סי' יא אות ג) לענין שחיטה בלילה נגד אור הלאמפ והביא דברי המג"א בבדיקה וכתב לחלק כסברא הנ"ל דהכא דביום מותר לשחוט בכל בית שוב אין הזכוכית מפסיק יעו"ש באורך ואי נימא כן אפי' בשחיטה בלילה נגד אור מזכוכית מכש"כ ביום כשמסתכל בבתי עינים דכבר נהגו בכל תפ"י לשחוט ולבדוק בב"ע (אם רואין ע"י כשאר ב"א) ואין פוצה פה ומצפצף ואכמ"ל ובחדושי הארכתי ת"ל

[טו] בענין ס"ת שנמצא בה תיבה כפולה מה דינה אם צריך לרוציא אחרת הנה הא"ר (סי' קמג ס"ק ה) כתב דצריך להוציא אחרת דהוי שינוי ענין ויתר כנטול דמי יעו"ש אכן הפרמ"ג במ"ז שם (סוס"ק ב) כתב ומ"ש יתר כנטול זה בטרפות גמירי כך משא"כ כאן וצ"ע ולא כתב טעם לזה ובגליון הפרמ"ג כתבתי דאפשר כונתו כסברת הלבושי שרד (כי' לה ס"ק א אות כ) בענין יתר כנטול משום דהחיות נתחלקה לשני אברים בטלה הנהגת החיות והוי כחסר אותו אבר יעו"ש מה שהאריך בזה וכבר קדמו אותו בסברא זו יעו' פרישה (סי' מג ס"ק) במ"ש דהכבד השניה נוטלת כחה דאין לשניהן יניקה כדי צרכן וכ"כ הפלתי (סי' נה ס"ק ה) דלכך יתר כנטול דמי דמה שבטבע להשפיע לאבר אחד עכשיו נחלק לשנים ואלו ואלו לא יתקיים יעו"ש וכ"כ התורת חיים תולין (נח) ד"ה מ"ט והיכא דיש יתרון אבר נחלקה היניקה לשניהם ואין כת בחד יניקה להספיק לשניהם נמצא ששניהם אינם מתקיימים וכנטולין דמי] וע"פ סברא זו יש לחלק דלא שייך יתר כנטול רק בטרפות וכדומה משא"כ בזה ויעו' ג"כ בשו"ת נוב"י קמא חיו"ד (סי' עד) ובשער אפרים שער ה בפתחי שערים סי' ח) במה שתמה על הנוב"י והביא דברי הא"ר והפרמ"ג וכתב דהא"ר לישנא בעלמא נקט לצחותא ור"ל כיון שתיבה זו אין זה מקומה היא מקלקלת ומשנה ענין הקריאה וכו' יעו"ש דנראה דלא ניחא ליה ג"כ לומר בזה יתר כנטול כפשוטו ולפלא על כולם שלא הביאו דברי הרמב"ם פ"ז מהלכות ס"ת הט"ז שכתב כרך זה שיש בו תנ"כ אין קדושתו כקדושת ס"ת כו' דין היתר כדין החסר וכונתו דיתר כנטול אחר עמו וה"ל ס"ת חסר ופסול וכמ"ש הבאה"ג (סי' רפב אות ד) בכונת הר"מ יעו' ג"כ בש"כ שם (ס"ק ב) ויעו' בנומ"י הלכות ס"ת (קמו ע"ב) גבי אבל ביתרות דנראה שדעתו בענין זה דיתר כניטל היתר עצמו ויעו' בטוש"ע יו"ד (סי' נ) פלוגתת הראשונים בפירושא דיתר כנטול ועכ"פ פליאה על האחרונים הנ"ל בענין יתר תיבה בס"ת שלא הביאו מדברי הרמב"ם והנומ"י ומדברי הרמב"ם דהלכות. ס"ת יש להעיר על סברת הלב"ש וסייעתו וי"ל ודוק [וכ"ז כתבתי טרם ראיתי הא"ר רק במה שהו"ד בקצרה במ"ז אח"ז בא לידי ס' א"ר וראיתי שרמז קצת להא דסי' רפג בדיבוק תורה עם נביאים ויעו' ג"כ בתיקוני הזוהר (תיקון כה) דקמדמה יתיר בס"ת ליתיר אונא ואלה דבריו הקדושים וס"ת כך צריך למהוי תם וכו' או אות חד חסיר או יתיר או חליף ס"ת פסול וכו' כגוונא דא אינון חמש כנפי ריאה וכו' אי אוני חסיר או יתיר וכו' יעו"ש

[טו"ב] בענין דרכי הוראה מלבד דמצינו בכמה מקומות בש"ס דכתא דהיתרא עדיף (ברכות ם ע"א ביצה ב ע"ב קידושין ס ע"ב נדה נט ע"ב ועוד בכ"ד) ידוע ג"כ דברי הגאון מהראז"מ מבראדי זצ"ל דלהחמיר שלא כדין יש ג"כ דררא דממונא דמפסיד להשואל (יעו' ש"ע או"ת סי' תרו) ובאמת צריך המורה רחמים רבים שלא יבא לפניו ענין רע עבור השואל ובפרט בפסח כשיסובב איזה שאלה מחומצת כמה עג"נ וביטול שמחת יו"ט יש להבעה"ב ועתה נדפס ס' נ"ח להגה"צ מהר"א ז"ל מקאמארנא וכתב שם פ"ד דאבות מ"י דראש הדור או ראש העיר ומורה הוראה צריך לידע ולהאמין שכל מה שבא לפניו הן ד"מ או או"ה ובפרט תערובות או"ה או להוציא טרפה מפיו הכל בסבתו כי אם לא היה הוא חיוב והיה צדיק גמור לא בא לפניו כאלה ולא היה אירע שום דבר רע בכל העיר והצדיק החסיד מו"ה משה אבד"ק בענדין ב"א של הגאון ר"א זצ"ל אבד"ק אמשטרדם גיסו של רבינו הרב רבי אלימלך זצ"ל מליזענסק אמר קודם פטירתו ששלשים שנה היה רב ולא אירע כתם באשה ולא שאלה בפסח ולא מעניני תערובות או"ה ולא שרפה נפל בעיר יעו"ש בנ"ח ובאמת דרכי הוראה של ת"ת הגדולים אם כי מתחלה כשיושבים על כסאות למשפט מיראי הוראה המה אבל כ"ז שמזקינין דעתן מתיישבת (סוף קנים) ובישישים חכמה ותבונה למצוא צדדים להיתרא וכמ"ש ג"כ הגאון נוב"י חאה"ע (סי' כח) בהגה"ה אמר יחזקאל תשו' זו כתבתי בילדותי זה ערך ששה ושלשים שנה ומחמת שהייתי צעיר לימים הייתי מיראי הוראה ביותר ונטיתי ברוב הסברות להחמיר יותר מלהקל יעו"ש וכזאת כתב הג' שא"ר בהוספות (סו"ס יב) על הלבו"ש כי בקונטרס שבירת העצמות שחבר בילדותו נטה ברוב הסברות להחמיר ובזקנותו חבר דיני טרפות הריאה ואז ת"ת מתיישבת עליהם דעתם לכן נטה להקל הרבה אפי' נגד התב"ש יעו"ש

ואני תפלתי להאל הטוב וכרני בזכרון טוב לפניך והאר עיני בתורתך להשיב כהלכה בעתידה עבד לעבדי ה' משה נחום ירושלימסקי האב"ד דק"ק אסטראלענקא והגליל.