באר משה קסד

מפרשה כפשוטו וכנראה שהיה לו להרב ז"ל הרגש הלזה שהרי הכי אסור לו לקבל שכר ת"ת ואיך לא היה נזהר רב בהא דמה אני בחנם דהוא עצמו קאמר לה וע"כ פירש דה"נ כיון שהתחלתי אגר כן יש לנו להעיר הרבה בהא דר' אבא דמן עכו דנפישי ליה בע"ת בסוטה ודמ"ו שרש"י נזהר וכתב ז"ל שנותנים לו מתנות ולא כתב ז"ל שנותנים לו פרס מצבור וכבר האריכו הראשונים בהיתר קבלת מתנות אבל כבר כתב הרב אלברצלוני כמו שהביא הטור בחו"מ (ס' ט) דנהגו בכל תפוצות ישראל לעשות הספקות קבועות לת"ת הממונים על הציבור יעו"ש והנה כבר האריכו בזה הרבה ואין זמנו אתנו כד קאמינא בפרטים אחרים אתאן לנ"ד הנה אמרנו ת"ל כמה פרטים בהו היתרא דעולבנא דדייני וביחוד דבאות יא יב הארכנו דברב שנתקבל בחיוב ללמוד דוקא עם אלו מותר לו ליקח שכר נמצא לפ"ז שהחיוב מגיע לו ע"פ הדין הנה כי כן הבא לגרוע ממנו הנהו מגרע מאתו דבר בעול גמור והנהו ממש ממסיגי גבול עולם וקאי בארור ע"פ דין ולא ממנהגא אפי' לפי דברי רמ"א וכש"כ ממנהגא כמו שכתב אדוננו הש"ך וכ"ז אפי' בסתם רב הבא להשיג גבול רעהו אבל בתלמיד שקבל תורה מרבו וקובע ישיבה לעצמו ועושה סדר לעצמו זאת חובתו ע"פ דין שאסור לו לקבוע ישיבה במקום רבו בחיי רבו ומכש"כ שאסור לו להתנהג ברבנות ולגרוע בכבוד רבו שדומה מוראו למורא שמים ותלמיד זה ראוי לכל גדולי הדור שיגדרו בעד פורצי גדר והנני פונה היום במכתבי לקהלת ס' כרצון הדר"ג מעכ"ת לתשובת הדר"ג אקוה להשתעשע באהבה ובזה הנני דורש שלומו באהבה רבה ואהבת עולם

ידידו יהונתן עליסבערג חופ"ק וואלקאוויסק

ואלה דברי המכתב מהגאון הנ"ל לעדת ס' כבוד הרבנים הנגידים המופלאים ויראים כו' אשר בקהלת ישראל עדת ס' יע"א

אחד"ש באה"ר וכבוד שמוע שמעתי כי בעיר מעלתכם קמו אנשים ויפרצו פרצות לעומת הרב המאה"ג דקהלתם מהרמ"פ נ"י והנה העמידו עליהם לראש תלמידו ל"א שמו הפורץ גדר התורה והנה אנחנו ממרחק לא ידענו אמיתתן של דברים כי אם מפי גדולי הדור אשר אין ספק באמיתת דבריהם העידו לנו כי הרה"ג דקהלתכם הוא הרב שנתקבל בהסכם כל הקהלה וכי פורץ הגדר תלמידו הוא הנני להגיד לכם אחי כי ע"פ דין תורתנו הקדושה אסור לאותו תלמיד להשתמש ברבנות ואם עובר על דברי גדולי הדור המתרים אותו הוראותיו המה ע"פ הדין אסורים ואסור לשאול תורה מפיו ואתם כולכם חייבים בכבוד רבכם הראשון ואם אותו תלמיד הוא ירא אלקים יטה אזנו לשמוע לדברי חכמים ולבקש מעו מרבו שקבל תורה מפיו ולא יגזול לחמו מפיו וכבר הארכתי בזה להלכה בקונטרסי באריכות לידידי הרב הגאון הגדול ר' משה נחום ירושלימסקי הי"ו אבד"ק קאמינקא הכ"ד המדבר בצדקה אחד אחוז בעבותות אהבת כל בית ישראל. ר"ח אדר שני תרנ"ז לפ"ק וואלקאוויסק

יהונתן בהגאון מו"ה מרדכי ז"ל העליסבערג חופ"ק

והנה יש לי ת"ל הרבה לפלפל בדברי תשובתו וקנה מקומו בספרי כליל תפארת אשר הוא בכתובים עמדי יעזרני ה' להוציאו לאורה

סימן ט

דברי הרב המאה"ג וכו' מו"ה אלטר זאב הורוויץ אבד"ק סטריזוב בגבול אונגערין מלואים למש"ל סימן א'

כ"ה יום ה' לסדר ויצעקו בני ישראל כו' לפרט בונה ירושלים פה ק"ק סטריזוב

החיים והשלום וכט"ס לכבוד הרב הגאון האמתי ראש גולת אריאל רשכבה"ג החריף ובקי מסיק שמעתתא אליבא דהלכתא עמוד העולם פטיש החזק סיני ועוקר הרים נר ישראל ותפארתו וכו' כקש"ת מו"ה משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא והגלילות

אחרי הקידה כראוי לכבוד קדושתו הדרת גאונו שליט"א הנה בקשתי שטותה מול הדרת גאונו היות כבר ידוע לכ"ק את המעשה הרע אשר עושה לי הצר וכו' והיה מקפח פרנסתי בכל מה דאפשר וערכתי מכתבים לגדולי דורנו אודת זה וכ"ק הדר"ג שליט"א שלח תשובתו הרמתה והחזיק אותי בידיו הטהורות ודבריו הקדושים הנאמרים באמת עשו רושם גדול בעיני כל בני עירנו ואחריו מלאו דבריו כל גאוני ארצנו ומאז ועד היום שקטה העיר אכן ביום אתמול שב לקיאו שהסית א' מהבע"ב שלא יתן לי הרח"ש המגיע לי ע"פ הדין והוא בעצמו סידר הקידושין אחר ההתראה שלא יסדר שום אדם קידושין בלא רשותי כאשר היה המנהג עד היום כמבואר בנוב"י ובחת"ס סופר יו"ד (סי' ר"ל) והשואל ומשיב תליתאה (סי' קכד) ובשאילת שלום (סי' קב) ובכמה תשובות הגאונים ולזאת פסלתי הקידושין כמבואר בתשו' הגאונים הנ"ל (ובתועפת ראם חחו"מ סי' כו) שהבא להשיג גבול הרב דמתא ומסדר קידושין הקידושין בטלין ומבוטלין לזאת בקשתי שטותה מול הדר"ג לרחם עלי ועל ב"ב להחיש תשובתו הרמחה ע"פ דת תוה"ק לגדור גדר שפרץ וכו' וכי יתפאר ג"כ שבעוד איזה ימים יביא לכאן שו"ב שיהיה תחת דגלו ואז ת"ו תתרבה המכשלה אנא להרים קרן התורה ושוחריה וכו' דברי עבדו המשתחוה מרחוק מול כפות רגליו ומצפה לתשובתו הרמתה לגדור פרצות הדור ולעמוד לימין התורה הק' אלטר זאב הורוויץ חופ"ק סטריזוב

וזאת אשר השבתי כקצרה לכבוד הרב המאה"ג מהר"א זאב הורוויץ אבד"ק סטריזוב

הנה ע"ד המש"ג כבר השבתי לו בארוכה (והוא לעיל סי' א) בענין חזקת הרבנות דבעת הזאת שמקבלים רב ליתן לו פרנסתו והוא עוקר דירתו ממק"א פשוט דהבא לגבולו להזיקו מקרי יורד לאומנתו של חברו ומקרי רשע וכל גדולי האחרונים הסכימו לזה דהוראותיו בטלין ומבוטלין א"כ עתה ששב המש"ג לדרכו וסידר קידושין ולקח הרח"ש השייך לכת"ר הנה מלבד דכבר כתב הנוב"י מה"ת חאה"ע (סי' פג) דמצד המנהג אין אחר יכול לסדר (אף אם יתנו להרב שכר הקבוע) ויש ע"ז תקנה ואיסור מכבר כמו שהביאו בשם תשו' מהר"י מברונא (סי' רפב) הנה בזה"ז דזה פרנסת הרב וכמו שכתב ג"כ החת"ס חיו"ד (סי' ר"ל) דבזה"ז לא שייך לומר מ"ש המהרא"י [והעתיקו הש"ך יו"ד סי' רמ"ה ס"ק טו] על פרס זה אנו בושים וכו' דכעת כיון ששוכרים אותו הקהל כפועל ומביאים אותו ממקומו לכאן ומראים לו מקום לפרנסתו מגיטין וקידושין א"כ הוא אינו נוטל פרס שלא כדין כלל וכו' אלא שוה הוא שכרו על עיקר ישיבתו בכאן והראו לו מקום לגבות מבעלי חתנות וכדומה ואין בושה כאן על נטילת פרס זה