באר משה קכא

ברכת חכמים

פתיחה לספר שני קונטרס כבוד חכמים

בעזה"י פותחין בכבוד אכסנאי של הורה כאשר בשנת תרנ"ח כ' תמוז שלחו לי ראשי עדת אסטראלענקא בהסכם כל העיר כתב רבנות ומכתב בקשה בלונ"ח כאיש א' לבוא למת"ק ונעתרתי לבקשתם ששאלו כהוגן ואחרי שעברו ימי המצרים באתי למת"ק ביום טו"ב מנחם ונתקבלתי ת"ל ברוב כבוד והדר מכל המפלגות ובמשך כ"ח ימים שישבתי אתם נתקשרתי עמהם בקשר אמיץ וחזק באהבה וחבה ויראת הכבוד ועל י"ג באתי חזרה לעיר קאמינקא אכן אחרי שנתאשרתי בנימוס מטעם הממשלה הרוממת כחת"י שרי הפלך מלאמזא באתי עם כ"כ שיחיו לכהן פאר בערתי ביום טו"ב טבת (שנת גאולה עושר וכבוד) לשמחת לבב כל חובבי הורה ותומכיה המאושרים ובמשך ומן קצר נתפרסם משרתי החגשה במקומות הגדולים שערים המצויינים בהלכה (מהם יחידי סגולה אשר לרוב ידידהם הודעתי להם מבהוגתי החדשה ורובם נודע להם ע"פ השמועה) ומכל קצוי ארץ השגתי מכתבי ברכה לי ולעדתי מארירי התורה ארזי הלבנון המאירים עיני חכמים בהלכה הדורשים טובתי באהבה רבה בלי מצרים ע"כ אמרתי לרשום דבריהם בעט ברזל ועופרת (בפתיחה לכבוד חכמים) שיהיה לתפארת לעדתי הנכבדא ולמשמרת לעד ולדורות. ואני תפלה כי כל הברכות שיצאו מפיפיות גאוני וצדיקי הדור הי"ו יחולו על ראשם מקטן ועד גדול בתוספת ברכה המשולשת בתורה אורך ימים ושנות חיים מתוך הרחבה ברו"ג ועושר ובבור (אין כבוד אלא תורה) ובתוכם אתברך גם אנכי העומד לשרת בקודש ומעתיר בעדם לטוב כל הימים

, הקטן משה נחום ירושלימסקי האבד"ק אסטראלענקא והגליל

מכתב א

ברכת כהן צדק מכבוד יד"נ הרב הגאון הגדול וכו' כקש"ת מו"ה שלמה הכהן שליט"א מו"צ דק' ווילנא מח"ס בנין שלמה וחשק שלמה

[ז"ל] בעזה"י יום ה' ויום הששי לימי התשובה לסדר ולפרט ובדבר 'ה'ז'ה 'ת'א'ר'י'כ'ו 'ימים לפ"ק, המחיה חיים יתן חיים ארוכים טובים ומתוקנים לאיש חי רב פעלים מקבציאל ראש גולת אריאל ידיד ה' וידיד כל יראיו וידיד כל ישראל וידיד נפשי עוז ה"ה הרב הגאון הגדול החו"ב סיני ועוקר הרים שמו נודע בשערים המצויינים בהלכה בחיבוריו הקדושים והיקרים כבוד קדושת שמו מפארים שכ"ח מוהר"ר משה נחום נ"י הגאבד"ק קאמינקא יצ"ו מחוז קיוב [וכעת נתקבל לאב"ד בעיר גדולה ומפוארה ק"ק אסטראלענקא ה' יכוננה] יהי ה' עמו ובכל דרכיו ישכיל ויצליח ויחתם ביוה"כ הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה לחיים טובים וארוכים ומחוקנים [וידוע מ"ש המג"א בסו"ס תקפ"ב בשם ספר עשרה מאמרות כי גם הצדיקים נחתמין ביוה"כ וכ"כ הגר"א ז"ל בביאוריו שם והביא ראיות ברורות מן הש"ס לזה והא דאמר ר' כרוספדאי אמר ר"י דצדיקים גמורין נחתמין ג"כ בר"ה צריך לפרש כפי' התוס' שם שהוא דלא כפי' הר"ן יעו"ש בביאורי הגר"א ז"ל וכן דעת ר' אמנון זצ"ל בעל המחבר פיוט ונתנה תוקף] הוא וכל אנשי ביתו וכל הנלוים אליו והמסתופפים בצלו יחתמו בשנת חיים ושלום ובשנת ברכה ופרנסה והצלחה ויזכהו ה' לחבר עוד חבורים נחמדים בגפ"ת ושו"ת למען לזכות את הרבים כחפצו ורצונו ורצון וחפץ הכותב המברכו בזה אכיה"ר

ואחדש"ת הרמה באחי להחזיק לו טובה על בשורתו הטובה אשר בשרני כי זיכהו ה' להתקבל לרב אב"ד בעיר גדולה לאלהים מלאה חכמים וסופרים ק"ק אסטראלענקא המפוארה כי מאד קבלתי נחת מזה כי אהבת עולם אהבתיו מאז ומכבר אהבה שאינה תלויה בדבר כאהבת דוד ויהונתן והיא אהבת התורה הבוערת בלבי ומאד אני מתענג בעת אשר אני מעיין בחיבוריו היקרים ואני שולח לכת"ר נ"י ברכת מז"ט ויזכהו ה' לישב שם בכבוד ובגדולה כל הימים וכל קהל עדת ישרון דקהלה הנ"ל יהיו סרים למשמעתו ולאור תורתו כולם ילכו ויזכה להרביץ תורה בקרב בני עמו ולהדריכם בדרך הישרה ולקרבם לתורה וליראת שמים ולהורות להם את הדרך ילכו בה ואח המעשה אשר יעשו וישמח הדר"ג נ"י בהם והם ישמחו בו כל הימים כחפצו ורצונו ורצון וחפץ ידידו הדו"ש ומברכו בברכת כהנים שלמה הכהן מו"ץ דפ"ק ווילנא

ובהיות שאין רצונו שיבואו דברי ריקם בלא תורה אמרתי לכתוב לכת"ר איזה גרגרים מה שעמדתי בשנה העברה להעיר על הסוגיא דערכין (דף לג) דבבית שני לא נהג יובל אפי' מדרבנן ולא מנו יובלות רק כדי לקדש שמיטין [ושמיטין גופא אינו רק מדרבנן וכמבואר בגיטין (לו) וממילא מוכת דיובל לא נהג כלל אפי' מדרבנן והטעם מבואר בתוס' גיטין שם ד"ה ותקון רבנן ודברי הסמ"ג והחומים בח"מ (סי' סז) מש"כ בזה חמוהים מאד ואכמ"ל] ומבואר ברמב"ם (פ"ב מהלכות תפלה הלכה ח) דאף הברכות לא נהגו בבית שני ומסתמא דה"ה התקועות [וכן מוכח להדיא מסוגיא דערכין הנ"ל דאמרינן דמנו יובלות לקדש שמיטין ודלא כר' יהודא ולר"י נשאר שם בקושיא למאי הוצרכו למנות יובלות ואם איתא הוי מצי למימר דמנו יובלות כדי לתקוע בו ביוה"כ ולומר תשע ברכות אלא ודאי דאף התקיעות והברכות לא נהג כלל בבית שני] ולפיכך תימה לי דאך נפרנס להמשנה ר"ה (כו ע"ב) דשוה היובל לר"ה לתקיעה ולברכות דבאיזה זמן היה נוהג זה דבבית שני לא נהג לא תקיעות ולא ברכות ובבית ראשון לא היו עדיין ברכות דכל הברכות נתקנו ע"י אנשי כנה"ג וכדאיתא בברכות