באר משה קטז

דהשאילת יעב"ץ איירי בהחזיק על פי צבור מפורש וכו' הנה מתחלת דברי השאילת יעב"ץ נראה לפרש כן שכתב מי שהחזיק על פי הצבור אפילו פ"א אין מעבירין אותו דלשון ע"פ הצבור מורה יותר שחזקתו היה מפורש מפי הצבור וכן הלשון דין אחד הוא לכל המינוים מורה יותר שנתמנה מפורש יוצא מפי הצבור, אכן טעמא דד"ש וחשדא פשוט דשייכי נמי גבי החזיק בסתמא ולא מיתו בו דמ"ש הגאון הנ"ל דבש"ע איירי בלא פירשו שנותנים לו ורק ע"פ שלא מיחו בידו וא"כ בפעם א' או ב' אולי במקרה היה ולמחר יעשהו אחרים וע"כ בעי ג"פ כו' יש לדחות דאי נימא דרק מקרה הוא לא היה מהני אפילו ג' פעמים וכמ"ש המקור חיים (סימן תסז ס"ק ה) דבדבר שנופל במקרה וליכא דבר הגורם המסתבר כ"כ אזי אמרינן אין חזקה למקריים (יעו' מש"ל שער הצדק סימן לו אות ב באורך) אבל באמת אף בהחזיק בסתמא בדבר הנעשה בפני רבים שכאו"א רואה ושומע ובידו למחות בודאי לא שייך לומר בזה דנעשה באקראי מבלי משים לב וכמ"ש בספרי שם דברי התומים (סימן קמט ס"ק יט) דמה שכתבו שם חזקה שיש בה טענה אין הטענה שלקחו רק אומר שהסכימו הקהל ולא היה נעשה באקראי מבלי שם ללב יעו"ש שכן נראה מלשון הדרכי משה שם שעיקר החזקה היא מה שלא מיתו הקהל והעיקר הוא דמה שנעשה ברבים יש לו תוקף דא"צ אפילו קנין כלל כמבואר שם ברמ"א חו"מ (סימן קסג ס"ו) וד"מ שם (אות ה) וב"י (סימן שלד) ובשו"ת רמ"א (סימן נ) ובעיקר הדבר יש מקום לחלק קצת בין האי דשאילת יעבץ להאי דהמרדכי דהתם גבי מצוה דגלילה או יין להבדלה בעינן רגיל ובפעם אחד לחוד לא מהני משא"כ בהאי דשאילת יעב"ץ גבי תקיעות או תפלה לפני העמוד אפילו בפעם אחד (היינו בר"ה א משנה א ולא בעינן דוקא שלש שנים) הא זכה בכמה סדרי תקיעות או בכמה תפלות וע"כ יש לו חזקה ואין מעבירין אותו ויש בזה לפלפל אכמ"ל דעכ"פ לדינא נראה לפע"ד כמ"ש בספרי שם

הקטן משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא וכעת האבד"ק אסטראלענקא והגליל

סימן סג

דברי הגאון הגדול שה"ת סוע"ה אב החכמים וכו' ובו' כקש"ת מוהר"ר יוסף דובער הלוי וצ"ל הגאבד"ק בריסק דליטא

בדברי רש"י חולין (מו ע"ב) ד"ה אפילו ועוד קצת דברים הנוגעים לחבורי וברכת צדיקים אדירי התורה ארזי הלבנון על ברכתי ברכת משה

זה לשונו הטהור ה' שלום ישפות רוב שלים וברכה לכבוד ידידי וידיד כל יודעיו הרב הגאון הגדול חריף ובקי המפורסם וכו' וכו' כקש"ת מוהר"ר משה נחום ירושלימסקי נ"י שלום וכל טוב סלה

אחדשה"ט הנה בבואי לביתי בליל השייך לצום אסתר העבר מצאתי מכתב כתה"ר בצירוף ספרו הנעים ברכת משה וראיתי במכתבו הטהור התפלא כי זה כמה שלח לי הדר"ג ספרו הראשון מנחת משה וגם כתב לי שאשלח לו כפרי בית הלוי ולא השיג שום תשובה ממני, ידידי יקירי אינני זוכר כלל אם קבלתי ממנו מכתב שאשלח לו ספרי וגם ספרו מנחת משה לא קבלתי רק איזה עלים ממנו הגיע לידי מווארשא לא חבור שלם רק עלים מיוחדים בלא ראשית ובלא סוף ואפשר שלטו בו ידי זרים וע"כ לא הגיע לידי כולו [זוכר אני כי ראיתי בו להקל בבועא בשיפולי בעוף ועיין בהגהות מרדכי פא"ט (סימן תשל"ט) מבואר להדיא דטרפה] והן עתה שולח אני להדר"ג ספר בית הלוי ת"ב כי ח"א אין בידי לשלחו גם חיבורי הקטן על דרוש ג"כ הנני שולח לכתה"ר וגם יש בו איזה חידושים בה חנוכה ובה' סת"מ ישים נא כת"ר עיונו עליו, עתה בעת כתבי לקחתי חיבורו היקר ברכת משה לעיין בו כדי שאוכל לרשום לכתה"ר לעד כי עיינתי בו וראיתי בסימן לז הביא כבודו דברי הפמ"א דבעדות דרבנן ומשאל"ס נשארה על איסור דאורייתא ובאמת דכסברא זו ממש הוא בב"ש באה"ע (סימן קמב ס"ק א) אמנם מעובדא דטבע תסא (קכא ע"ב) ושם היה ע"א במשאל"ס ובכמה מהראשונים מבואר שהיה רק עכו"ם מסל"ת ואפ"ה אמרו שם דלא תצא וזהו היפוך סברא הנ"ל, עוד ראיתי כעת בקונטרס יפה לבדיקה חקר בחסרון מבפנים ומחזיק יותר מרביעית לאסור אם יש קמט מבחוץ בזכרוני שדקדקתי מלשון רש"י בגמרא (שם מז ע"ב) כהאו"מ שכתב אפילו מחזיק רביעית הלוג עכ"ד ולמה הוצרך רש"י לפרש דקאי על רביעית הלוג ומוכרת דס"ל דיותר מזה טרפה והוצרך לפרש דקאי על לוג ולהוציא מדעת רבותינו בכמה דוכתי דסתם רביעית היא רביעית הקב, כתבתי זאת למען כבודו הנני ידידו דו"ש באה"ר וא"ע מברכו בכל טוב ויתברך להפיץ מעיינותיו ע"פ תבל כחפצו וחפץ ידידו דו"ש יוסף דובער הלוי

והנה מ"ש הגאון זצ"ל מבועא בשיפולי אמת שכתבתי שם (סימן ה) לצדד במקום הפ"מ וצורך גדול יעו"ש ג"כ בסי' ו ז אבל דברי הגהות מרדכי הבאתי גם כן שם, ובענין ע"א או נכרי במשאל"ס שם בספרי בר"מ כתבתי מזה בקצרה אבל בספרי מנ"מ חאה"ע (סימן ד) פלפלתי בדברי הש"ע (סעיף לד) דגם בכותי שהסיח ל"ת דטבע פלוני אם נשאת לא תצא והוכחתי שם בעה"י להלכה מכמה מקומות דלא אמרינן הדרא לחששא דאוריי' יעו"ש, והגאון זצ"ל לא ראה ספרי בשלמות כמ"ש במכתבו הטהור, ומ"ש בכונת רש"י חולין (מז) הוא דבר נפלא ואמתי ובעיקר דין הרמ"א כבר האריכו שם בסימן לו כל גדולי האחרונים דיש בזה להעיר מכמה מקומות בש"ס היכא דאמרו אפילו אם דוקא הוא או לאו דוקא יעוין ג"כ עירובין (כו א') ואפילו בית כור ובכורות (טז ע"ב) אפילו עד עשרה דורות כו' ויעוין ג"כ בשו"ת הריב"ש (סימן ל) ושו"ת הב"ח (סי' קח) ויש להעיר ג"כ מדברי הרמב"ם (פ"י מהלכות מעשה הקרבנות הט"ו) כל שיגיע לו חלקו אפילו כזית פת כו' והתם לא שייך לומר דדוקא הוא ולא סגי בפחות מכזית דהא נראה מלשון הרמב"ם שכתב שם אבל הסולת כו' או פחות שאינו ראוי לא ללוש אותו כו' דאין שיעור לדבר דהכל לפי רוב אנשי בית אב יעו"ש גם כן בהלכה ט"ז ודוק ואכמ"ל, דלדינא נלפע"ד כמ"ש שם שער השני (נתיב ח אות ב) דרוב בנין מטריפין כדעת האוה"מ בחסרון יותר מרביעית זולת במקום הפ"מ או צו"ג יש להקל בזה וכדעת החג"ש (ס"ק כז) אכן כשיש קמט ג"כ חלילה להקל בזה

ואלה דברי הגאון הישיש ראש רבני אנגליא ר' נתן אדלר ז"ל ובנו הרה"ג ממלא מקום אביו באנגליא