באר משה (כריף) שיב

יוחנן דלכ"ע לא מתפיס איניש בדבר הסמוך ע"ש וא"כ תיקשי ליה ברייתא דהכא ושמא י"ל דלעיל מיירי כגון באדם שאומר דעתי כפי מה שידונו חכמים כונתי ע"פ הלשון שאמרתי אבל מן הסתם אמרינן כונתו התפסה דר"מ לטעמיה אזיל דס"ל ריש פ"ק דערכין אין אדם מוציא דבריו לבטלה וכה"ג ראיתי במקובצת ריש פ"ק לעיל דף ב' ע"ב גבי דפריך תלמודא ודילמא אהא בתענית קאמר וכו' ומ"מ ק"ק על רש"י דכולי האי ה"ל לבאר דמשמע דמסברא דנפשיה קאמר וצ"ע

שם גמ' אר"א וכו' ת"ח מרבים שלום בעילם וכו' מייתי הא דר"א הכא אע"ג דכבר סיים בכי טוב שממהרין למברך תחילה נראה ע"פ דאיתא במדרש שהנוזר לש"ש זוכה לתורה והטעם נראה מפני שהיין גורם הטעות ומריבות ולכך מדה כנגד מדה הוא הרחיק עצמו מן היין וחפץ בשלום זוכה לתורה שמשימה שלום כדאמר ת"ח מרבים שלום וכו' ולכך מייתי הא דר"א לרמוז זה ועוד נראה דמייתי לה הכא משום דמייתי בברייתא דלעיל גוליירי מתגברין במלחמה וגיבורים ניצחין ולכך מסיים לרמוז דעיקר הגבורה לנצח המלחמה היא התורה דכיון דת"ח מרבים שלום בעולם וליכא מחלוקת וקטטות ממילא ליכא מלחמה וכן אמרו איזהו גבור הכובש את יצרו ודו"ק נ"ל ועיין למהרש"א בח"א

הדרן עלך פ"ק הכותים וסליקא לה מסכת נזיר אתן שבח ושיר לאל העוזר שזכני לגמור מסכת נזיר אנס"ו: בריך רחמנא דסייען. מריש ועד כען: